$
אורי טל טנא

יום שני, שעה 17:00, יהיה שמח

שחקני שוק ההון לא יחכו למכרז הסגירה בבורסה ביום שני הקרוב כדי לנצל את אפקט המדד. חלק גדול נערך לעודף הביקושים וההיצעים כתוצאה משינויים באחזקות הציבור ומתכונן לתנועות החדות במניות שיושפעו מהפעולות שינקטו תעודות הסל

אורי טל-טנא 08:1425.06.08

ביום שני הקרוב ב־17:00 בערך, יערך מכרז סגירה מרתק במניות הבורסה ומחזור הסגירה צפוי להיות גבוה פי כמה מהמחזור הרגיל. מחירי מניות רבות ינועו באופן חד באותו יום. הסיבה: ההכרח של מנפיקות תעודות הסל לעדכן אחזקותיהן במניות כדי שיתאימו להרכב המדדים החדש שייסחר החל מ־1 ביולי.

 

במסחר

הסגירה צפוי עודף ביקוש כולל של כ־35 מיליון שקל למניות מדד ת"א־75 ועודף היצע מהותי לקבוצת מניות מדד יתר־120, שאינן נכללות במדד יתר־50. הפתעה צפויה נוספת היא אפקט מדד שלילי למניות הנכנסות למדד המעו"ף. בשלב הסגירה, תעודות הסל צפויות ליצור היצעים גדולים מביקושים למניות פז, דלק רכב ואסם.

אפקט המדד הוא אחת התופעות המובילות ללחצי ביקוש והיצע מתמשכים סביב תאריך עדכון המדדים, המשפיעים באופן מהותי על מחירן של המניות.

 

לחצי היצע וביקוש

תנועות חדות צפויות במניות ש בהן שיעור אחזקות הציבור השתנה באופן מהותי. העלייה באחזקות הציבור של פריגו צפויה להוביל לביקושים של כ־30 מיליון שקל, ומניית בנק הפועלים צפויה ליצור עודף ביקוש של קרוב ל־20 מיליון שקל. שוק המניות נמצא במתח תמידי בין שתי הטענות הבאות: הראשונה - "ערך השוק של המניה משקף את הצפי לרווחים עתידיים של החברה", והשנייה - "ערך השוק של המניה נובע מההיצע והביקוש למניה". שתי הטענות לא סותרות זו את זו. אלא שהראשונה נכונה יותר לטווח הארוך, והשנייה נכונה תמיד.

 

אחד הגורמים הבולטים ביותר ללחצי היצע וביקוש הוא אפקט המדד - כינוי כולל להשפעת השייכות של מניה למדד מסוים, על מחירה. השפעה זו מהותית בעיקר סביב המועד שבו המניה נכנסת למדד או יוצאת ממנו, או בתקופות שבהן מתרחש שינוי מהותי עקב עדכון הרכב המדד, או עקב לחצי היצע וביקוש המגיעים מתעודות הסל.

 

תעודת הסל מחויבת לעקוב אחרי מדדי הבורסה. כאשר מדד מניות משנה את הרכבו, מחוייבות תעודות הסל לרכוש את המניות הנכנסות למדד ולמכור את אלו שיוצאות ממנו. לכן, במניות הנכנסות למדד ת"א־100 ובאלו היוצאות ממנו, צפוי היקף מסחר של 20–5 מיליון שקל, שינבע מהרכישות והמכירות של תעודות הסל. חלק מהותי מעודף ביקוש זה ינוטרל על ידי עודף היצע, שינבע מהיציאה של אותן מניות ממדדי יתר־50 ויתר־120.

 

גורם נוסף שישפיע מאוד על המניות ביום המסחר האחרון של יוני הוא שינויי המשקל של המניות במדדים השונים הנובע מעדכון שיעור אחזקות הציבור הקובע את משקל המניות במדד ומשינוי בערך השוק הכולל של מניות המדד.

 

מדד מניות היתר

מניות פז, דלק רכב ואסם צפויות לעלות מדרגה ולהיכנס למדד ת"א־25. תעודות הסל על מדד ת"א־25 ירכשו את המניות במסחר הנעילה. מניות אלו יוצאות ממדד ת"א־75, ותעודות הסל על מדד זה ימכרו את המניות. השאלה המהותית היא: האם הביקושים יהיו גבוהים מההיצעים? התשובה המסתמנת היא שלילית.

 

המשקל של המניות במדד ת"א־75 גבוה פי יותר משלושה מהמשקל החדש של המניה במדד ת"א־25. לכן, תעודות הסל צפויות ליצור עודף היצע של כ־10 מיליון שקל לכל אחת ממניות אלו. אפקט המדד של כניסה למדד ת"א־25 ממדד ת"א־75 הוא שלילי. עודף ביקוש צפוי דווקא לכלל ביטוח ולקרדן אן.וי, היוצאות מת"א־25 למדד ת"א־75.

 

מורכבת יותר היא ההשפעה של כניסה למדד ת"א־100 ממדד יתר־50. תשע מהמניות הנכנסות למדד ת"א־100 ולמדד ת"א־75, יוצאות ממדדי יתר־120 ויתר־50. הנכנסת העשירית למדד ת"א־100, פאנדטק, יוצאת רק ממדד יתר־50. חלק מהותי מעודף הביקוש שיצרו תעודות הסל על מדד ת"א־100 ומדד ת"א־75, יקוזז על ידי עודף ההיצע ממדדי מניות היתר.

 

את עודף הביקוש הזה קשה יותר להעריך בגלל השינויים החדשים באחזקות הציבור במדדי מניות היתר, ובעיקר בחוזי השורט על מדד יתר־50. עניין רב צפוי במניית מזרחי־טפחות, הנכנסת למדד תל דיב־20. למניה יהיה משקל מקסימלי של 9.5% במדד, ועודף הביקוש הצפוי לה יעמוד על כ־20 מיליון שקל.

 

גם מניות נכסים ובנין ואדגר, הנכנסות לתל דיב־20 יזכו לעודפי ביקוש של 5 מיליון שקל ו־2 מיליון שקל, בהתאמה. מניית בנק אגוד צפויה לזכות בעודף ביקוש, של כ־3 מיליון שקל, בזכות כניסתה העתידית למדד הבנקים.

 

השפעת משקל המניות

ממדד ת"א־75 יוצאות 12 מניות שערך השוק הכולל של אחזקות הציבור בהן גבוה ב־1.5 מיליארד שקל מערך השוק של אחזקות הציבור במניות היוצאות מהמדד. לכן, המשקל היחסי של מניות הנשארות במדד עולה בכ־3.6%. כתוצאה מכך, תעודות הסל צפויות להגדיל את אחזקתן בכלל מניות מדד ת"א־75 בכ־35 מיליון שקל. עלייה במדד ת"א־75 במחזור הסגירה, לא תפתיע איש.

 

תופעה הפוכה צפויה במדד יתר־120 ותעודות הסל צפויות למכור שישית מאחזקתן בכל מניה מהמדד. הסיבה לכך היא כניסה של מניות רבות למדד עם ערך שוק גבוה. שליש ממשקל יתר־120 ינבע מתשע מניות שערך השוק שלהן גבוה ממיליארד שקל, כך שיתר־120 כבר לא יותר כמדד מניות עם ערך שוק בינוני.

 

רק 115 מניות עמדו בכל קריטריוני הכניסה למדד יתר־120, ולכן נכנסו למדד חמש המניות שאינן חברות במדד עם ערך השוק הגבוה ביותר - בינלאומי 1, דן, אי.די.בי אחזקות, מבני תעשיה ודלק ישראל. הביקור של מניות אלו במדד אמור להיות קצר, וכבר בינואר 2009 הן צפויות לצאת ממנו.

 

משקלה של מניה במדד נקבע לפי ערך השוק של אחזקות הציבור במניה. המשקל של כל המניות מחושב מחדש פעם ברבעון, אלא אם חל שינוי חד של יותר מ־10% בשיעור אחזקות הציבור ובמקרה זה ישונה המשקל בתוך כשבוע.

שינוי אחזקות הציבור יוביל לשינוי המשקל של המניה במדד בסוף התקופה, ולעודף ביקוש או היצע של תעודות הסל בסוף הרבעון. הגדלת אחזקות הציבור במניות פריגו, פועלים, סלקום, מבטח שמיר וסמייל 012 - תגרום לעודף ביקוש מהותי למניות אלו במסחר הנעילה של יום שני הקרוב. באופן דומה, ירידה בשיעור אחזקות הציבור תגרום לעודף היצע מהותי למניות מלאנוקס, נכסים ובנין ו־HOT. כל הנתונים הללו גלויים עתה לשחקני שוק ההון. חלק מהותי מהם ידוע כבר זמן רב.

 

השחקנים לא יחכו ליום שני כדי לבחור פוזיציה שתנצל את אפקט המדד, וחלק גדול מהשחקנים כבר צבר פוזיציה בהתאם.

 

פוזיציות אלו צפויות לנטרל חלק מהותי מעודף הביקושים וההיצעים שייווצרו. על פי רוב, לא ניתן להרוויח מכניסה לפוזיציה בעקבות אפקט המדד ברגע האחרון, מכיוון שחלק מהותי מהפרמיה של אפקט המדד כבר נוצר בעת ששחקני שוק ההון נערכים לשינויים.

 

הכותב הוא כלכלן בחברת הייטק

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x