התרסקות החללית הישראלית: מה השתבש - ומה יקרה עכשיו?
אחרי שנים של פיתוח, גיוס הון והנדסה יצירתית ביותר, הצליחה החללית בראשית להגיע לירח, אך התרסקה על פניו בשל ליקוי טכני. מה קרה בדקות האחרונות של המשימה, וכיצד תשפיע ההתרסקות על מיזמי החלל בארץ?
- דרמה בחלל: החללית הישראלית "בראשית" התרסקה על הירח
- טייס בלי כוונה: המכונאי שהמריא בטעות במטוס הכי חזק בעולם
- כנפי הקסם: איך קרה שה-F16 הכי גדול ומיוחד גם נכשל בענק?
מה השתבש?
בתחילה, זוהה כשל באחד מחיישני ה-IMU, מד תנועה שמנטר את המהירות הזוויתית של החללית ומספק לצוות הקרקע נתונים על תאוצתה. ליקוי זה לא היה כשלעצמו גורם מכשיל-משימה, והצוות ניסה להדליק את החיישן מחדש כדי לקבל נתוני טלמטריה חשובים. בנוסף, הצלחת ההדלקה מחדש היתה מעידה על ליקוי נקודתי ולא תקלה מערכתית רחבה יותר.
תרשים החללית בראשית
תוך דקה חל ליקוי טלמטריה רחב; החללית איבדה את התקשורת עם JPL, מעבדת ההנעה של נאס"א, שסייעה בניטור נתוני הטיסה. הצוות עבר לפיד הנתונים החלופי, שנשען על תשתית של סוכנות SSC השבדית וקיבל שוב את נתוני הטלמטריה שנעלמו לכמה רגעים. כל אותה העת, המשיכה החללית להנמיך אל פני הירח במהירות אנכית של כ-100 מ' לשנייה ואופקית של כ-900 מ' לשנייה, כשגופה בזווית אלכסונית, כזו שלא מאפשרת נחיתה בטוחה.
תמונה שצילמה החללית בהתקרבה אל הירח
לאחר כשתי דקות זוהתה עלייה בלחץ המנוע הראשי, ותוך מספר שניות הועלתה הערכה שקיים בו ליקוי. לאחר דקה וקצת כבר נמסר מחדר הבקרה שהנחיתה לא בוצעה כשורה. בדיקה מהירה סיפקה תמונת מצב מאכזבת: החללית לא יכלה לבצע נחיתה מבוקרת על פני הירח, וככל הנראה שהתרסקה על פניו כשלא הצליחה לבצע את תמרון ההאטה וההתייצבות כסדרו. עדיין לא ידוע מה היה הגורם שהוביל לכשלים במערכות התקשורת ובמנוע; בפועל, ביצעה החללית באופן מושלם את כל תוכנית הטיסה שלה, עד לרגע זה. ואולם, לפי הערכה ראשונית החשוד המיידי הוא אחד המאיצים, שגרם לתגובת שרשרת במערכות בראשית.
תמונת בראשית, שצולמה עם תחילת ההנמכה לנחיתה צילום: ניצן סדן
האם מדובר בכישלון?
לא; הפרויקט של SpaceIL והתעשייה האווירית יכל להיחשב כהצלחה גדולה כבר ברגע בו החללית השלימה את מסעה לירח; רוב משימות הירח שכשלו, כשלו עוד בשלב השיגור - בו לא ניתן לדעת האם החללית תפעל כשורה פשוט משום שאין לה הזדמנות לפעול בשטח. בראשית שרדה את השיגור, ביצעה הקפות סביב כדור הארץ, יצאה לירח ונלכדה בכוח המשיכה שלו, ואף חגה סביבו. ישנן לא מעט חלליות מחקר שזו היתה משימתן.
עצם ההגעה לירח היא הצלחה גדולה. תוכנית הטיסה
ההישג של SpaceIL והתעשייה האווירית נחלק לכמה רבדים. הראשון הוא היכולת לפתח חללית בזמן קצר יחסית, שהיא גם קטנה פיזית וגם יעילה במיוחד. השני הוא היכולת לבנות משימה לירח ב-100 מיליון דולר, סכום זעום בהשוואה למשימות קודמות. ואילו השלישי הוא היכולת להוציא לפועל משימה לירח במסגרת גוף פרטי, משהו שעדיין לא נעשה בהיסטוריה של חקר החלל. ההישגים הללו הצריכו הנדסה יצירתית, יזמות יצירתית וניהול יצירתי, והם מהווים תעודת כבוד חסרת תקדים.
מה יקרה עכשיו?
צוות SpaceIL והתעשייה האווירית יבצעו תחקיר של האירוע, וינסו להפיק כמה שיותר תובנות על אובדן הקשר וכשלי המנוע. ראש הממשלה נתניהו אמר באירוע שהוא שוקל השקת תוכנית חלל, אך לא דיבר על סכומים ולוחות זמנים כך שלא ברור מה עמד מאחורי ההצהרה - ולא מן הנמנע שאם ירצה הצוות לשגר חללית נוספת, יצטרך למצוא עבורה מימון פרטי כפי שעשה עד כה. לתעשייה האווירית יש הסכם עם חברת הלוויינים הגרמנית OHB שנוגע לפיתוחי החללית, ובמהלך האירוע נמסר שמתקיימים מגעים גם עם גורמים בארה"ב.
בשורה התחתונה, על אף ההתרסקות המצערת והעובדה שהמשימה לא הושלמה במלואה, יש בה די סעיפים שבוצעו בצורה מושלמת - כזו שסוכנויות חלל וחברות מסחור חלל ירצו ללמוד, ויהיו מוכנות לשלם עבורה. היזמים דיברו על "אפקט אפולו", בהתייחסם להשראה שהעניקה נחיתת האדם על הירח למיזמי חלל שונים ומגוונים. אני מקווה שבשנים הבאות נוכל לראות את "אפקט בראשית": יזמים בתחומי האירוספייס, מהנדסים שעבדו בפרויקט בראשית ומפתחים חובבי חלל ישתמשו בידע וביצירתיות שלהם כדי להציג יותר פתרונות עבור יותר לקוחות. צוות SpaceIL הוכיח שהפיתוח אפשרי, והתווה דרך לרבים אחרים.
