חוק צנזורת הרשת בישראל: ח"כ זוהר ומועלם תקפו את הדרג המקצועי
הצעת החוק, שלפיה יחויבו ספקיות האינטרנט לסנן את תעבורת הרשת, נידונה בוועדתה הכלכלה של הכנסת; גורמים מקצועיים באיגוד האינטרנט ובמשרד התקשורת הציגו את מגבלות התוכנית - וזכו לצעקות והפרעות מח"כים שתומכים בה
- מחקר: תוכנית צנזורת הרשת הישראלית נוגדת את ההיגיון במדינות מערביות
- צנזורת האינטרנט בישראל: סיפורה של חסימה פגומה
- איגוד האינטרנט: חוק צנזורת הרשת ישרוף עשרות מיליוני שקלים - ולא יפתור אף בעיה
הדיון עסק בהצעת החוק הממוחזרת של ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) לסינון אתרים חובה מצד כל ספקיות האינטרנט בישראל. בניגוד להצעות אחרות ברוח זו, שכפו חסימה של אתרי פורנו כברירת מחדל וחייבו את גולש שמבקש להגיע לאתרים אלו להיכנס לרשימה מיוחדת אצל הספקית, לפי ההצעה של זוהר יונפק קוד אישי לכל בעל חשבון אותו יתבקש להקליד בעת הגעה לאתר חסום. העלות לספקיות, שמוערכת בכ-60 מיליון שקל, תמומן מכספי מסים.
הדיון הסתיים ללא הצבעה או קבלת החלטה לגבי המשך מהלכי החקיקה. עם זאת, יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, ביקש להורות לספקיות הסלולר לצאת במסע פרסום אגרסיבי למערכות הסינון החינמי שהן מחויבות להציע למשתמשים כבר כיום. כן דרש כבר ממשרד התקשורת לפתוח קו חם שיאפשר למתקשרים לקבל מידע על הפעלת מערכות אלה.
האם ניתן לעקוף את החסימה? כמובן
ח"כ כבל, סיפר בפתח הדיון שרק השבוע ילדים בבית הספר היסודי של בתו נתפסו כשגלשו באתרי פורנו במחשבי בית הספר. "אני רוצה פתרון", אמר. "אבל צריך לעשות את זה בצורה מושכלת. אי אפשר לעשות חקיקה ויקרה מה שיקרה. אני מבקש להתעסק עם הדברים ברמה המקצועית והטכנולוגית".
מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן, הזכיר שהחוק כיום מחייב ספקיות אינטרנט לספק תוכנת סינון חינם ללקוחות. ח"כ שולי מועלם קטעה את כהן וטענה שהחוק לא מיושם. כהן ניסה להמשיך להציג את העמדה המקצועית של המשרד, אך נקטע בצעקות אלימות על ידי ח"כ זוהר. כבל זעם על זוהר, ואמר: "אני לא מקבל את הפתרון שלך. אני רוצה פתרון לא פחות טוב משלך, ויש לי ילדים לא פחות ממך".
אתי שמואלי, מנהלת אגף הנדסת תקשורת במשרד התקשורת, הציגה את הבדיקה המקצועית שערך המשרד להצעה. "אם המטרה היא לחסום גישה לאתרים בעייתיים באופן מובהק, יש ישימות טכנולוגית", טענה. "מבחינת השפעה סינון אתרים על חוויית הגלשים, התבססנו על מחקרים שבוצעו בחו"ל אין לשירותי הסינון השפעה מהותית על חווית הגלישה. האם ניתן לעקוף את החסימה? כמובן שכל מי שיש לו מיומנות טכנולוגית יכול לעקוף כל חסימה שתהיה. יש גם סרטונים ביוטיוב שמדריכים וכל אחד יכול לגשת ולבצע מעקף. בלתי נמנע שיהיה מאגר בחברות. אף תוכנת סינון לא יכולה להיות מדויקת ולהבטיח את הסינון המדויק. לכן נכון להתמקד בהגברת המודעות ולידע את ההורה שיש תוכנות סינון".
מועלם תקפה וטענה שמעולם לא נתקלה בסיטואציה שבו כל כך הרבה אנשים הסבירו לה למה לחסום פורנו. "אל תדברו אתי על גלישה או זכויות הפרט? מה קרה לקליניקות באוניברסיטאות ששלחו מסמכי דעה מזעזעים? בצריכת פורנוגרפיה אי אפשר לגעת, חושבים שאיראן זה כאן. אתם צבועים אחד אחד, צבועים. זו מגיפה והגלגול עיניים של משרד התקשורת הוא לא משהו שאני יכולה לחיות אותו. הדיון הוא האם מדינת ישראל הורסת מבפנים את החברה הישראלית כולה, או לוקחת אחריות. חופש הפרט גורם נזק אדיר".
כבל: כל המומחים הטכנולוגיים מתנגדים לתוכנית
ח"כ דב חנין הכיר בכך שחשיפת ילדים לפורנו היא בעייתית. "אני שותף לכעס על התופעה של פורנוגרפיה בכלל ובקרב ילדים בפרט", הוא הוסיף. "זו אחת הרעות החולות של החברה האנושית, זה פוגע בנשים, בגברים, בחברה ובילדים. זו בעיה שמחייבת חשיבה רצינית. לצערי הפתרונות לא נכונים. זה רק ייצר נזק, תחושה להורים שהפתרון מטופל כשהוא לא מטופל". חנין הזכיר את מסמך העמדה של איגוד האינטרנט הישראלי, שפורסם היום ב"כלכליסט" ונקטע על ידי מועלם: "שכמובן הוא (האיגוד, ע"כ) חף מכל אינטרס". חנין הזכיר לה שאין גוף שחף מאינטרס, ועבר לסקירת תוכן המסמך. "אנחנו צריכים לתת את הכוח שלנו למקומות שבהם צריך לייצר השפעה. לא נעשה מספיק להתמודד עם הנושא של אחריות הורית. איפה ההורים בכל הסיפור הזה? הם צריכים להיות הרבה יותר אקטיביים וצריך לעזור להם", הוסיף.
כבל התלונן על המידע המקצועי שהוצג לו: "לצערי, כמעט כל המומחים הטכנולוגיים אמרו לי למה לא. אין אף אחד שבא ואמר זה לא טוב כי, הפשרה הטובה ביותר היא זה. אין כאן 100% או כוונה ל-100%. תמיד יהיו השלושה, ארבעה, חמישה שיפעלו בניגוד לכללים. אנחנו צריכים להיות ממוקדים בבעיה שמדברת על ילדים ובני נוער. ואיפה האכסניה המרכזית שלהם? בבית הספר.
מעגל התייחסות ראשון הוא שתהיה תוכנה שתדע לתת עבודה בכלים שעומדים לרשותנו. אני רוצה לדעת שיקבע תקן על ידי משרד התקשורת וזה יחייב בחוק. ואם המדינה צריכה אז לסבסד את זה, כדי שזה יהיה ברמה גבוהה. אני לא רוצה לכפות על בתים. אם אני מתחיל לבצע חסימות כלליות זה לא ילך. אני רוצה שכל הורה יאשר הפעלת תוכנת חסימה בבית. שכל הורה יאשר שהובא לידיעתו שיש תוכנה שהוא יכול לקבל אותה בחינם. זו הדרך הכי טובה להגיע להורים ולילדים".
חשיפה מוקדמת? בקרת הורים
החוקרת ד"ר עידית סולקין טענה בדיון שילדים נחשפים לתכנים פורנוגרפיים כבר מגיל שנה או שנתיים, בסמארטפון של ההורים. "הם רואים את ספיידרמן עושה את זה לאלזה. הפורנו גולש אליהם, והתכנים הפוגעניים מגיעים אליהם. יש גיל שהילדים לא יכולים להיות מסננת לעצמם. זה מגיע הרבה קודם לפני גיל בית ספר". לבעיה שהציגה ישנו פיתרון פשוט: הימנעות מהשארת פעוטות עם סמארטפונים ללא השגחה הורית.
מנכ"ל עמותת נתיבי רשת, יונה פרסבורגר, אמר: "אחוז משמעותי של ההורים לא מבין כלום בסינון. אי אפשר לתת להם לטפל בדברים האלה. אין ברירה אחרת, וכמו שחייבים ואין בחירה אם לשים חגורת בטיחות - המדינה חייבת להפעיל מנגנונים וההורה יוכל לבטל את זה אם ירצה".
עו"ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות הביע תמיכה בהצעת כבל להסמיך את בתי הספר כאמונים על יידוע ההורים. "השאלה איך מטפלים בפורנו היא שאלה שלא רק הוועדה הזו צריכה לדון בה. שמעתי את משרד התקשורת מדבר על היתכנות חסימת אתרים. לא שמעתי איך הדבר מושפע ברשתות חברתיות ומסרים מידיים. האם זה חל גם שם? אני אשמח לדעת שמשרד התקשורת עשה גם את הבדיקה הזו". נציגת משרד התקשורת השיבה: "יש בעיה לחסום תמונות וסרטונים שעוברים בווטסאפ".
נעמה שירן, סטודנטית בקליניקה למשפט, טכנולוגיה וסייבר באוניברסיטת חיפה, אמרה: "לא ברור האם הצעת החוק רלוונטית למדיה שעוברת באינסטגרם, ווטסאפ וסנאפצ'ט, שהם המקומות שבהם עוברת מירב המדיה. הסינון צריך להיות וולנטרי. אנחנו חוששים מצנזורה רחבה ללא פיקוח ושקיפות. אנחנו מציעים גם להקים קו חם כדי שאנשים לא יאלצו להמתין כדי לקבל סיוע".