דו"ח טכנולוגי: אפל וגוגל רוצות שתלבשו את הגאדג'טים שלהן

בקיץ הבא תלבשי אנדרואיד

ולתמנון החייכן יש תכניות משלו. על פי שורה של שמועות – שוב, אין אישור רשמי לכלום, אבל גם פחות דיסאינפורמציה מכוונת – היא מתכננת ליצור פריט לבוש (שעון, משקפיים או שניהם), שיאפשר למשתמש לתקשר באמצעותו עם הסמארטפון שלו. ההתמקדות בסמארטפונים מובנת לגמרי: מחקרים מצאו שברוב גדול של המקרים, המשתמש מחזיק אותם בסמוך אליו, מה שאי אפשר להגיד על לפטופים, למשל. אז עכשיו אנשים באמת ייקחו אותם לכל מקום, כל הזמן. נהדר.

מה מניע חברויות פייסבוק?

חברת המחקר נילסן, שעורכת סקרים על פחות או יותר כל דבר מאז ימי אשור ופרס ("78%: לוחית חרס תהיה הדבר החם הבא"), בדקה את הנושא. יש לה מסקנות מעניינות. קודם כל, בניגוד לשמועות על כך שרוב המשתמשים זוללים "חברים" לתיאבון כדי לנפח את מספר העוקבים אחריהם, למשתמש הפייסבוק הממוצע יש 130 "חברים" בלבד  (המרכאות הכפולות מייצגות את העובדה שפייסבוק, בין שאר פגמיה, גם מרוקנת מתוכן את מושג החברות). זה מספר סביר, שהמוח האנושי יודע איך להתמודד איתו – הגבול שלו, לפי ההערכות, הוא בערך 150.

כמה "חברים" יש לכם?

בוראט לא יכול להתחבר

הדוגמה האחרונה היא קזחסטן, דיקטטורה פוסט-סובייטית, שהצליחה לשמור על יחסי ציבור לא רעים באמצעות שילוב של התחנפות לבכירים במערב, כמה מיזמי תעשייה גדולים, שחיתות ידידותית פה ושם וקומיקאי משופם. עיקר כוח המשיכה של קזחסטן נובע מכך שהיא מוכרת נפט, ואם יש לך את זה יסלחו לך על הרבה מאוד דברים, כפי שסעודיה כבר למדה.

המהומות פרצו בעיר ז'אנאוזן שבדרום מערב הדיקטטורה, שלגמרי לא במקרה נמצאת במוקד הפקת הנפט שלה. עובדי הנפט המקומיים פתחו בשביתה בדרישה לשפר את תנאיהם, הממשלה הביעה התלהבות מוגבלת מאוד מהרעיון ופיטרה חלק מהם למען יראו וייראו, והתוצאה היתה התנגשות בין העובדים והשלטונות בשבוע שעבר.

הפקת נפט בקזחסטן. גם שם חוסמים את הרשת צילום:בלומברג

העובדים דפקו את חגיגות העצמאות של קזחסטן – כלומר, המעבר מדיקטטורה מנוהלת ממוסקבה לכזו שמנוהלת מהבירה המקומית – ובתגובה המשטרה הרגה 12 מהם. אחר כך הוכרז מצב חירום, ומאז ז'אנאוזן כולה ירדה מהרשת. המשטר חוסם את האינטרנט, את הרשת הסלולרית, שידורי רדיו וכל תקשורת אחרת מהאזור.

קבוצת ההאקרים Telecomix, שפעלה להחזרת גישה לרשת במצרים במהלך ההתקוממות שם, פועלת כעת לעשות דבר דומה בז'אנוזאן, כשהיא מנסה להקים חיבורי רשת באמצעות Dial-Up. הערה למתקוממים עתידיים: לרשימת מוקדי הכוח שעליהם יש להשתלט צריך להוסיף, מעבר לתחנות הטלוויזיה והרדיו, גם את מוקדי חברות הסלולר והרשת.

האם נחשף אקדח מעשן בפרשת וויקיליקס?

מאנינג. התביעה טוענת שנחשף קשר ישיר לאסאנג' צילום: אי פי אי

במהלך המשפט צפו עד כה שתי עובדות חשובות. הבולטת שבהן היא שהתביעה טוענת כעת כי היה קשר ישיר בין מאנינג ובין מנהיג וויקיליקס, ג'וליאן אסאנג'. עד כה ההנחה היתה שאסאנג' לא היה מקושר ישירות למאנינג וכי מאנינג העביר את החומר לוויקיליקס באמצעות השרת המאובטח שלה.

לטענת התביעה, יש לה תיעוד של צ'אטים ישירים שנערכו בין מאנינג ואסאנג', כמו גם מספר טלפון באיסלנד שיכול להיות שהיה של אסאנג'. זה לא ישפיע מי יודע מה על משפטו של מאנינג, אבל זה יכול להשפיע על משפטו העתידי של אסאנג', לכשיוסגר לארה"ב. אם ניתן יהיה להוכיח שהוא שידל את מאנינג להעביר את המידע, העונש שלו צפוי להיות חמור הרבה יותר.

מצד שני, ההגנה חילצה הודאה מביכה ממומחה של התביעה: אף אחד מהשדרים שנמצאו במחשבו של מאנינג לא תואם את המסמכים שפרסמה אחר כך וויקיליקס. מה זה אומר אף אחד עוד לא יודע. ההגנה מנסה לטעון, בנוסף, שגם לחיילים אחרים היתה גישה למחשב של מאנינג. בהתחשב בכך שמאנינג היה להוט לומר להאקר אדריאן למו שהוא זה שהדליף את המידע לוויקיליקס, זו נראית כמו טענה בעייתית, בלשון המעטה.

קצרצרים

שופט בקליפורניה אישר תביעת גולשים בעייתית: הם מוחים על כך שפייסבוק מרשה לעצמה למכור את ה"לייקים" שלהם לפרסומות. כלומר, כאשר הם מקליקים "לייק" ליד מוצר שנטען שהוא הדבר החם ביותר מאז התפרצות הווזוב, פייסבוק מוכרת את העובדה הזו למפרסמים, שינסו לשכנע את חבריהם של המקליקים שמיליון זבובים לא יכולים לטעות. התובעים טוענים שיש בכך משום פגיעה בפרטיות שלהם, וזה, במחילה, בולשיט: "לייק" הוא אקט פומבי. לא רוצה שיידעו שאתה מחבב משהו? אל תקליק.

מארק פינקוס. הצניחה נמשכת

מניית זינגה איבדה עד כה עשרה אחוזים מערכה, כן ירבו, במהלך ימי המסחר הספורים שחלפו מאז הנפקתה. חלק מהאנליסטים מעריכים ששווי המניה עדיין גבוה מדי: הוא צריך לעמוד על שישה דולר ולא על 9.05. זוכרים איך מנכ"ל החברה, מארק פינקוס – שעם לכתו של סטיב ג'ובס מתמודד עם לארי אליסון על תואר האדם השנוא ביותר בתעשייה – שלל מניות שכבר הוענקו לעובדים שלו? תיהנה מהן, מארק.

מלחמת הסמים המקסיקנית, שיש סיבה טובה לחשוב עליה כעל מלחמת אזרחים אמריקאית שעברה מיקור חוץ, מתקרבת באופן מסוכן לגבול ארה"ב. כבר יש שם גדר, אבל הצורך האמריקאי בסמים גרם לאנשי הקרטלים לחפור מתחתיה מנהרות. ואם רובוטים שימשו עד כה את צבא ארצות הברית במלחמותיו באסיה והמזרח התיכון, כעת מופעלים רובוטים שתפקידם להיכנס למנהרות הללו, כדי למנוע את סיכון חיי הסוכנים הנאבקים בהברחת הסמים.

טמבל כלשהו החליט לקעקע על הזרוע שלו קוד QR – אתם יודעים, הקודים האלה שאפשר לסרוק באמצעות אפליקציית ברקוד וששולחים את הסמארטפון שלך לקישור כלשהו. במקרה הספציפי הזה, הקוד מציג בכל פעם קישור רשת אחר. האוויל, פרד בוש שמו, קורא לכך "הקעקוע הרנדומלי הראשון." מעניין מה הוא יחשוב על הרעיון הזה בעוד עשור, כשהקודים האלו יהיו זכרון רחוק אבל הקעקוע עדיין יהיה שם.  

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"