הבוננזה הישראלית בהנפקת הענק של "אמזון הקוריאנית"

ענקית הקמעונאות המקוונת הדרום קוריאנית קופאנג חשפה בסוף השבוע נתונים על פעילותה, לקראת הנפקה ראשונה לציבור בארה"ב, שצפויה להיות ההנפקה הזרה הראשונה הגדולה ביותר מאז הונפקה עליבאבא בשנת 2014, שאז הערכת השווי שלה לפני הנפקה עמד על כ־168 מיליארד דולר.

על פי המסמכים שהוגשו לרגולטור, החברה גדלה בקצב מהיר, בעוד ההפסדים שלה מתכווצים. ב־2020 היא יצרה הכנסות בהיקף של 12 מיליארד דולר, פי שניים מההכנסות שרשמה ב־2019 - כ־6.3 מיליארד דולר, והפסדיה התכווצו ל־475 מיליון דולר מ־699 מיליון דולר שנה קודם לכן. 

מנכ"ל ומייסד קופאנג בום קים צילום: רויטרס

החברה שבסיסה בסיאול, כבר הגישה מסמכים באופן פרטי לקראת ההנפקה בבורסה של ניו יורק NYSE, וביום שישי האחרון היא חשפה את המסמכים לציבור. בכוונת קופאנג לגייס לפחות מיליארד דולר ככל הנראה בחודש הבא, מה שצפוי לייצר שווי של מעל 50 מיליארד דולר לחברה, כך לפי גורמים המקורבים לנושא.

הנפקה לפי שווי עצום שכזה, ייצור לא מעט אנשים שמחים ומרוצים, למשל אנשי קרן אנטרי קפיטל הישראלית, שצפויה לרשום אקזיט של מאות מיליוני דולרים.

ההנפקה הצפויה תתקיים בשוק הנפקות רותח. עד כה, מאז תחילת 2021 נמכרו מניות בשווי של 68 מיליארד דולר בבורסות ארה"ב, ובכך עקפו באופן משמעותי את התקופות המקבילות בשנים קודמות, ואף סכומים שגויסו בשנים מלאות, כך לפי נתונים של חברת המחקר דיאלוג'יק. כ־44 מיליארד דולר מהסכום הזה הגיע מהנפקות ספאק, אך גם בניטרולן, ההנפקות הראשונות לציבור שוברות שיאים.

שולטת בגזרת דרום קוריאה

קופאנג, שהוקמה ב־2010 וזוכה למימון של קבוצת סופטבנק, הפכה לאחת משלוש המעסיקות הפרטיות הגדולות בדרום קוריאה. בעוד אמזון ועליבאבא שולטות בשוק הקמעונאות המקוון ברוב השווקים העולמיים, קופאנג יצרה טריטוריה עצמאית נדירה סביב דרום קוריאה, והצליחה לדחוק את רגליהן של ענקיות גלובליות בזירה הביתית, כך לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל".

שאית של קופאנג. הקימה מערך שילוחים עצמאי צילום: רויטרס

במסמכים שהגישה לרגולטור, דיווחה קופאנג כי כ־128 מיליארד דולרים הוצאו על מסחר מקוון בדרום קוריאה ב־2019, נתון שצפוי לצמוח ל־206 מיליארד דולרים עד 2024.

החברה הדרום קוראינית, שזכתה לכינוי "אמזון של קוריאה", מציעה גם משלוחים של מוצרי מזון ושירותים נוספים. ואולם, בשונה מאמזון, קופאנג לא משתמשת בשירותי שילוח דוגמת UPS, אלא במערך משלוחים שהקימה בעצמה. במסגרת מערך זה, אם הלקוחות מזמינים את המוצרים לפני חצות, הם יוכלו לקבלם אור ליום המחרת.

קופאנג גם מאפשרת ללקוחות להחזיר מוצרים ללא טרחה: הם פשוט משאירים אותם מחוץ לדלת ביתם. היא גם שולחת את המוצרים באריזות רב שימושיות שעובדיה אוספים לאחר מכן.

בדומה לחברות מעמק הסיליקון, קופאנג תנפיק שני סוגי מניות למשקיעים. המנכ"ל והמייסד בום קים, יחזיק במניות עם זכות הצבעה של 29 קולות לעומת קול בודד לכל מי שירכוש מניות בהנפקה הראשונית לציבור.

עד כה החברה הדרום קוריאנית גייסה מעל 3.4 מיליארד דולר. בגיוס האחרון שלה ב־2018 הוערכה החברה ב־9 מיליארד דולר.

קרן ויז'ן פאנד של סופטבנק השקיעה בה בשני סבבים כ־3 מיליארד דולר. ההנפקה עשויה לגלם פוטנציאל רווחי עצום הקרן. אם קופאנג תשיג הערכת שווי של 50 מיליארד דולר, הנתח של ויז'ן שמחזיקה 38% מהחברה, יהיה שווה כ־19 מיליארד דולר, פי יותר משישה מכפי ששילמה עבורו.

בשבוע שעבר דיווחה סופטבנק על רבעון שובר שיאים לקרן ויז'ן, ורווח נקי כולל של כ־11 מיליארד דולר. מנכ"ל סופטבנק מסאיושי סון, אמר למשקיעים כי הוא צופה שקרנות החברה עשויות לייצר בין 10 ל־20 הנפקות בשנה.

האקזיט של הקרן הישראלית

קופאנג גייסה מימון ממגוון משקיעים, בהם גרינאואקס קפיטל, סקויה קפיטל, בלאקרוק והמשקיע וויליאם אקמן.

בנוסף, להנפקה זו יש גם צד ישראלי: קרן אנטרי קפיטל, שהשקיעה בענקית הדרום קוריאנית כמה מיליוני דולרים בתחילת דרכה, ועל פי הערכות מחזיקה קצת פחות מאחוז ממנה. כעת הקרן הישראלית צפויה לרשום החזר של כחצי מיליארד דולר על השקעתה בקופאנג, אם כאמור יוערך השווי של קופאנג ב־50 מיליארד דולר.

אנטרי קפיטל השקיעה בין היתר במאנדיי הישראלית, ריסקיפייד, פאנדבוקס ואחרות. לצד ההשקעה בחברות ישראליות, הקרן משתתפת בהשקעה בחברות בינלאומיות בתחילת דרכן, כולל קופנג, סטרייפ ואחרות.

בדצמבר 2020 גייסה אנטרי קפיטל קרן של 125 מיליון דולר שתשקיע בשלבים מתקדמים של חברות. באפריל 2020 הכריזה הקרן על גיוס קרן חדשה של 100 מיליון דולר להשקעות בשלבים מוקדמים. הקרן משקיעה בעיקר בחברות העוסקות בתחומי deep technology, כגון AI, AR/VR ,Quantum Computing, Fintech SaaS, Healthcare ופינטק.

אנטרי קפיטל הוקמה בשנת 2010 על ידי אביעד אייל. בקרן שותפים בישראל אייל, רן אחיטוב וערן ביילסקי, ומרטין מושל שיושב באנגליה. הקרן הישראלית - שמעסיקה 16 עובדים - מנהלת כ־650 מיליון דולר בחמש קרנות, והשקיעה בלמעלה מ־90 חברות, מהן נרשמו 25 אקזיטים. הקרן מעסיקה 16 עובדים בישראל ושאר העולם.