פודקאסט כלכליסט
כולם מדברים על פרשת גיימסטופ, אף אחד לא מדבר על גיימסטופ עצמה
מרוב שיחות על שורטים, וול סטריט ורדיט, רשת חנויות המשחקים עצמה נשכחה מאחור. פודקאסט גיימריסט בודק האם גיימסטופ איבדה את הרלוונטיות שלה דווקא בתקופת פריחה בענף
כבר יותר משבוע שכולם מדברים על הסיפור של גיימסטופ, שעשוי ממה שנשמע כמו תמהיל של חדשות כלכלה וטכנולוגיה מהעשור האחרון: שורטים על מניות, רדיט, וול סטריט וממים, ולכולם - מאלון מאסק ועד ג'ורדן בלפורט - יש מה להגיד על זה.
- החגורה, הדרך והג'ויסטיק: כך הפכה טנסנט לחברת הגיימינג הגדולה בעולם
- דיסני רוצה לעשות לגיימינג את מה שעשתה לקולנוע. האם זה בהכרח כל כך נורא?
- האם הגיימינג התחרותי בדרך לאולימפיאדה - והאם הוא בכלל צריך אותה?
אבל מה לגבי גיימסטופ עצמה, רשת חנויות אמריקאית שנקלעה מצד אחד לאחד המחנות הכי פגיעים עסקית של תקופת הקורונה (חנויות פיזיות, מהסוג שיושב לרוב בקניונים ומרכזי קניות) ומצד שני לגיימינג, אחת התעשיות שהרוויחו בתקופה הזאת הכי הרבה? האם גיימסטופ באמת איבדה באופן סופי את הרלוונטיות שלה דווקא בתקופת פריחה חסרת תקדים בענף?
עמרי רוזן ועמית קלינג לוקחים צעד אחורה מפרשת גיימסטופ כדי לדבר על ההיסטוריה, ההווה והעתיד של מכירות והפצת משחקים, וכיצד התמורות האלו עיצבו חלקים גדולים מתעשיית המשחקים. אם בעבר משחקים נמכרו בפורמטים פיזיים, המעוררים זכרונות נוסטלגיים של חנויות משחקים בשנות ה-90, כיום מחשבי גיימינג וקונסולות משחק מגיעים ללא כונן דיסקים - וסוני ומיקרוסופט עושות מאמצים ניכרים להעביר את לקוחותיהן ליותר ויותר רכישות דיגיטליות בלבד.
איך זה קשור ל"מונופול הרך" של החנות הדיגיטלית Steam? איפה זה טוב ואיפה זה רע לצרכנים? ואיך זה קשור לעלייה של עולם משחקי האינדי?