דיווח: עובדים בסיגנל חוששים כי האפליקציה תשמש למטרות פשיעה וטרור
לפי ה"ניו יורק טיימס", עובד לשעבר בסיגנל טוען כי מצילומי מסך של דיונים פנימיים בין עובדי החברה מוטת הפרטיות עולה כי היא לא עושה מספיק כדי לחסום משתמשים שיכולים לנצל את הפלטפורמה שלה למטרות זדוניות; הנהירה לסיגנל עוררה שוב את הדיון הוותיק על הזכות לפרטיות מול המאבק בפשע ובטרור
מספר עובדים של אפליקציית סיגנל המוצפנת ומוטת הפרטיות הביעו חשש שזו תופנה לשימוש על ידי גורמים פליליים או קיצונים לפשיעה וטרור.
על פי הדיווח היום (ד') של הניו יורק טיימס המתבסס על טענות של עובד לשעבר של סיגנל, גרג ברנשטיין, שכיום מתפקד כסמנכ''ל למחקרי משתמשים בקבוצת המדיה Vox, מתקיים דיון שלא לומר ויכוח אמיתי המתנהל בתוך סיגנל ששורתו התחתונה היא החשש מניצול האפליקציה למטרות פוליטיות או פליליות.
- מה הערך של המידע שאוספות עלינו אפליקציות המסרים המיידיים?
- סיגנל לא יודעת עליכם כלום וזה גם לא מעניין אותה
- תקלה חמורה באפליקציית סיגנל לא מאפשרת למשתמשים לשלוח הודעות
מדובר על דיון שמעורר רגשות עזים בקרב לא מעט תומכים של הזכות לפרטיות שברובם גם מתפקדים כסמנים ליברלים מאוד של חופש הביטוי. מנגד, אין עוררין שאפליקציות מוצפנות יכולות, וגם משמשות למטרות שרחוקות שנות אור ממה היוצרים שלהן כיוונו אליהן.
ברנשטיין הוא היחיד שהסכים להופיע בשמו בידיעה, אך לדבריו ובסיוע צילומי מסך של דיונים פנימיים בין עובדי סיגנל ששמותיהם לא נחשפו, סיגנל אינה עושה מספיק כדי לחסום משתמשים שעשויים לנצל אותה למטרות כאלה.
אין עוררין שסיגנל הפכה בין לילה למקום היחיד בו כל מי שחושש מכך שרודפים אותו או אחריו יכול לנהל את התקשורת שלו כיום. כמו כן, כמו טלגרם שגם לה היסטוריה ארוכה ומפוקפקת של שימוש בידי גורמים פליליים ראו מקרה טלגראס בישראל או למטרות טרור כמו במהלך הכנת מתקפות הטרור בפריז ב-2015, גם סיגנל החלה לשמש למטרות ראויות כמו באיראן או לא ראויות כמו במהלך המהומות על הקפיטול בתחילת החודש.
מנגד, הנהירה לסיגנל עוררה שוב את הדיון הוותיק על הזכות לפרטיות מול המאבק בפשע ובטרור. באופן אירוני, במהלך הכהונה של דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב לשעבר, הוא עצמו הורה ל-FBI ואף תמך ביוזמה להוסיף "דלת אחורית" באפליקציות מוצפנות שתוכל לשמש את כוחות הביטחון או המשטרה במאבקן בטרור ובפשיעה חמורה. בינתיים זו איראן שהחליטה אמש לחסום לחלוטין את סיגנל בתחומה.
אבל ישנם גם גורמים המובילים את המאבק למען זכויות אדם וחופש הביטוי שמבינים את המחיר ומוכנים לשלם אותו. כך למשל סבור אלכס גלדשטיין, סמנכ''ל האסטרטגיה של מלכ''ר Human Rights Foundation, שטוען במאמר שפורסם בטיים אמש (ג') שלמרות הכל, השמירה על היכולת של בני האדם להתנגד לעריצות ולממשלות טוטליטריות חשובה באותה המידה כמו המאבק בפשע.
"האפליקציות האלה הן נייטרליות, הן מבדילות בין טוב לרע. הרשויות תמיד ינסו להאשים אותן בהפצת קיצוניות. נכון, קיצונים משתמשים בהן, בדיוק כמו במיילים, סמארטפונים והאינטרנט", מסביר גלדשטיין. "הדרך להילחם בקיצוניות אינה על ידי חסימה של החדשנות והרחבה של מדינת המעקב, אלה טקטיקות של רודנים". עם זאת קשה להימנע מלהתייחס לכך שלרשויות תמיד היתה גישה לתקשורת של אזרחים. בין אם מדובר בהאזנות סתר בטלפון הקווי או ביירוט מכתבים שנשלחים בדואר.
סיגנל כיום מתגאה בכ-40 מיליון התקנות, זאת לעומת 20 מיליון בחודש שעבר. גם טלגרם נהנתה מאוד מהתגובה החריפה של משתמשי ווטסאפ להודעה על שינוי תנאי השימוש. האפליקציה של פאבל דורוב זינקה לכמעט חצי מיליארד משתמשים, זאת למרות שהיא לא מאובטחת יותר ממנה ושגם היא מתכננת בסופו של דבר למכור פרסום למשתמשיה. אך הדימוי הציבורי שלה כאפליקציה ששומרת על הפרטיות או לפחות האנונימיות של המשתמשים בה חזק מספיק כדי למשוך אליה רבים.
בינתיים פייסבוק הודיעה שהיא משעה את היישום של איומה למנוע שימוש מכל מי שלא יאשר את תנאי השימוש החדשים. אך כנראה שהנזק כבר נגרם. סיגנל וטלגרם נכנסו לתודעה הציבורית בדלת הראשית והסיכוי למנוע מהן להמשיך לצמוח כנראה נעלם. ואולם הוויכוח הער בקרב עובדי סיגנל על הכנסת אמצעי אכיפה או לפחות ניטור תוכן מראה גם שהצורך למנוע מעקב יכול לסייע לגורמים מפוקפקים במקביל לשמירה על העולם החופשי.
יכול להיות שסיגנל תחליט שהיא לא מעוניינת להיות חלק מהדיון, בדיוק כמו שיצרני המכוניות או הסכינים אינם חלק מהדיון על שימוש במוצריהם למטרות פליליות. אבל יכול להיות גם שהיא תיאלץ ליישר קו עם דרישות המחוקקים והרגולטורים לסייע להם באכיפת חוקים ותקנות שמיועדים בסופו של דבר להגן על האזרחים באותה המידה.