סיגנל לא יודעת עליכם כלום וזה גם לא מעניין אותה

אפליקציית המסרים המיידיים סיגנל מעולם לא היתה פופולרית כל כך, מנהליה אפילו נאלצו להודיע השבוע כי הם לא עומדים בעומס הבקשות החדשות. אבל זו לא הפעם הראשונה שהאפליקציה המוצפנת, שנוצרה על ידי חבורת מפתחים מרדנית, זוכה לעניין. בכל פעם שמתרחש משבר אמון עם ענקיות הטכנולוגיה או עם ממשלות ברחבי העולם, היא צומחת ואז נשכחת מחדש. הפעם יכול להיות לזה סוף אחר.

את סיגנל (Signal) בנה ארגון ללא מטרות רווח בשם Open Whisper Systems שפועל באמצעות תרומות ומענקים. ב־2018 הצטרף לארגון בריאן אקטון, אחד ממייסדי ווטסאפ, ושמו שונה ל־Signal Foundation. הצטרפותו של אקטון היתה התרסה גלויה נגד פייסבוק, אחרי שהבין שענקית הטכנולוגיה מתכוונת לכרות נתונים מהאפליקציה שרכשה ממנו ב־2014 תמורת 19 מיליארד דולר כדי לסייע למפעל מכירת המודעות שלה.

אקטון עזב את ווטסאפ בטריקת דלת. הוא הביע תמיכה בקריאה לפרק את החברה ובמקביל תרם 50 מיליון דולר לעמותה שמפעילה את סיגנל, המהווים את מרבית המימון שלה עד היום. אקטון הפך ליו״ר העמותה, ולמנכ״ל מונה מוקסי מרלינספייק, קריפטוגרף והאקר. ב־2010 מרלינספייק הקים את Whisper Systems, חברת אבטחה לטלפונים ניידים שבמסגרתה פותחה הטכנולוגיה עליה מבוססת סיגנל. אחרי פחות משנה החברה נמכרה לטוויטר, ומרלינספייק הפך לראש אבטחת המוצרים בחברה. ב־2013 עזב את טוויטר וחזר לעבוד על הקוד הפתוח שחיבר. גם הצלע השלישית בדירקטוריון סיגנל היא מהנדסת נחשבת עם עבר טראומטי בחברת ענק: מרדית' וויטיקר, חוקרת בכירה בגוגל לשעבר וממארגני Google Walkouts - מחאת העובדים הנרחבת ביותר בגוגל עד היום שהגיעה כתגובה להטרדות מיניות ולחוסר הגיוון בחברה. וויטיקר התפטרה אחרי המחאה והיום היא מייסדת־שותפה של מכון AI Now וחוקרת ב־NYU.

המלצה של סנודן

סיגנל, כפי שהיא קיימת היום, היא איחוד בין שני מוצרים מוקדמים של הארגון: RedPhone, אפליקציה קולית מוצפנת, ו־TextSecure, אפליקציית הודעות מוצפנת. כמוצר שלם סיגנל מספקת מידה רבה יותר של אנונימיות מאשר מרבית האפליקציות המקבילות. היא לא רק מצפינה הודעות, אלא שהיא גם אינה שומרת נתונים על זהות המשתמשים, מיקומם או מועדי השימוש. אמנם גם ווטסאפ מצפינה הודעות, אבל היא כן שומרת את כל הנתונים הללו ומייצרת מהם תובנות שאותן היא מוכרת למפרסמים.

ייתכן שאיש לא היה שומע על סיגנל אלמלא נהנתה מתומך יוצא דופן בימיה הראשונים: אדוארד סנודן, עובד NSA לשעבר, שחשף ב־2013 שסוכנויות הביון האמריקאיות מרגלות אחרי אזרחים אמריקאים בהיקף מעורר חלחלה. “אני משתמש בסיגנל כל יום”, הוא צייץ ב־2015 ביום שסיגנל הכריזה על השקת האפליקציה לאנדרואיד, “אבל ה־FBI כבר יודע את זה”.

אבל בסיגנל הבינו מהר מאוד שהטכנולוגיה וההצפנה הן החלק הקל בכל הסיפור. כבר ב־2015 ההצפנה מקצה לקצה התחילה להפוך לסטנדרט בתחום ושולבה בצורה זו או אחרת כמעט בכל אפליקציית מסרים. אפילו פייסבוק עצמה בחרה ב־TextSecure ככלי ההצפנה של אפליקציית פייסבוק לאנדרואיד. האימוץ הגורף של הטכנולוגיה משך ביקורות גוברת מצד רשויות אכיפת החוק והממשל, שטענו כי לא ייתכן שהם לא יוכלו להשיג דלת אחורית לאמצעי תקשורת בין שני משתמשים. ראש ממשלת בריטניה דאז, דיוויד קמרון, אף איים לאסור את השימוש בווטסאפ בשל השימוש שלה ב־TextSecure.

האתגר הקשה יותר של סיגנל היה למשוך משתמשים, אף שהמוצר ניתן בחינם. להוציא אירועים יוצאי דופן, כמו הפגנות של BLM בארה"ב או של מפגינים בהונג קונג נגד המשטר הסיני, הציבור הרחב לא נהר לפלטפורמה. אבל הפעם זהו המשבר מול ענקיות הטכנולוגיה שמושך את ההמונים, וזו מגמה שאולי קשה יותר לעצור מאשר הפגנות נקודתיות וחולפות.

להציע אפשרות בחירה

העניין הגדל בסיגנל הוא תוצאה של כמה תהליכים שבראשם משבר האמון המתמשך סביב פעילותן של חברות הטכנולוגיה והפגיעה שלהן בחופש הביטוי, במיוחד סביב אירועי הפלישה לבניין הקפיטול בוושינגטון ופרטיות משתמשים בימים של משבר בריאותי וכלכלי. לכן, כשב־4 בינואר החלה פייסבוק להפיץ למשתמשי ווטסאפ הודעה על מדיניות פרטיות חדשה, הסערה היתה כבר מושלמת. אף שלא שונה מהותי באופן שבו פועלת פייסבוק, ההודעה כללה תיאור של אופן שיתוף הנתונים עם יתר האפליקציות של החברה, הסבר שמשתמשי האפליקציה לא זכו לקרוא בצורה כה מפורשת עד כה.

בריאן אקטון' מייסד ווטסאפ והיום יו”ר סיגנל' ומרדית’ וויטיקר' בכירה לשעבר בגוגל ומייסדת מכון AI Now צילום: בלומברג, youtube

"כחלק ממשפחת החברות בפייסבוק, ווטסאפ מקבלת ומשתפת מידע עם משפחת חברות זו", נכתב במדיניות הפרטיות החדשה. "אנו עשויים להשתמש במידע שאנו מקבלים מהן, והן עשויות להשתמש במידע שאנו חולקים איתן, כדי לעזור בתפעול, אספקה, שיפור, הבנה, התאמה אישית, תמיכה ושיווק השירותים שלנו". תיאור הקשר הגורדי הזה, אף שהוא קיים כבר שנים, יצר אירוע יוצא דופן שבו הפרטיות המקוונת הפכה לרגע אחד למשהו מוחשי. וכך סיגנל, שקיימת כבר מ־2014, הפכה בן לילה לאטרקציה החדשה, עם ההצפנה מקצה לקצה, קוד פתוח ומעל הכל העובדה שאינה שייכת לתאגיד בינלאומי שרואה במשתמשים שלו נקודות מידע שיש לאסוף ולנתח.

כ־7.5 מיליון הורדות חדשות היו לסיגנל בשבוע השני של ינואר, לפי חברת הנתונים Sensor Tower. המספר הגבוה ביותר מאז שנוצרה. זו כמובן טיפה בים בהשוואה לווטסאפ, שלה כ־2 מיליארד משתמשים פעילים ברחבי העולם, וקשה להאמין שכל מי שהורידו את סיגנל גם מחקו את ווטסאפ. ובכל זאת, יש משהו שונה בתגובה הציבורית הפעם, ולראיה פייסבוק עצמה מיהרה לשחרר הודעת הבהרה על מה שהיא כינתה "שמועות" והבטיחה שהיא מגנה ב־100% על פרטיות המשתמשים. "פייסבוק לא קוראת את ההודעות שלכם", נכתב בהודעה שהופצה על גבי הפלטפורמות השונות ובערוצי תקשורת בעולם.

הלחץ משדר שהפעם, יותר מבעבר, פייסבוק מבינה שהציבור מקבל בספקנות את המהלכים וההסברים שלה, ושהוא מוכן להתנסות ברעיון שלכל אפליקציה יש תחליף. גם אם ווטסאפ תמשיך לשלוט בכיפה, יכול להיות שהספק והסדק שנוצרו היום עמוקים מספיק כדי שהגנה על נתונים ופרטיות תהפוך לסטנדרט עבור המשתמשים.

באתר העמותה נכתב שסיגנל היא אפליקציה “פרנואידית” שמתאימה את עצמה כל הזמן לאיומים משתנים. ככזו, אם ידרשו ממנה לספק מידע, אפילו בצו משפטי, כל שהיא יכולה להעניק הם שלושה פרטים בודדים: תאריך יצירת החשבון, מספר הטלפון המקושר אליו והתאריך שבו התחבר לאחרונה אותו משתמש. “המשימה של סיגנל היתה תמיד להפוך את ההצפנה מקצה לקצה אפשרית בכל מקום ככל האפשר”, אמר מרלינספייק ל”ניו יורקר” באוקטובר האחרון, “ולא הצלחה מסחרית”.

בשיחה עם אתר טקראנץ' בשבוע שעבר אמר אקטון כי הוא עצמו לא צופה שמי שישתמש בסיגנל יעזוב את ווטסאפ, שמציעה יכולות שאין בסיגנל כמו שיתוף מיקום (תכונת שיחות קבוצתיות הוספה לאחרונה לאפליקציה). "אני לא רוצה לעשות את כל הדברים שווטסאפ עושה”, אמר, "אני רוצה לתת לאנשים אפשרות בחירה, אחרת הם לכודים". אקטון סירב למסור כמה משתמשים יש לאפליקציה, אך טען כי מספרם "התפוצץ" לאחרונה: "זו הזדמנות נהדרת עבור סיגנל לזרוח ולתת לאנשים אלטרנטיבה. זו היתה שריפה איטית במשך שלוש שנים ואז פיצוץ".