המשקיעים הפרטיים בחברת קרדיטפלייס ספגו מהלומה

תופעת הלווים והמשקיעים הפרטיים שעושים שימוש בפלטפורמות יעודיות, תפסה תאוצה בישראל ובעולם. אחת החברות שעוסקת בכך היא קרדיטפלייס שפיתחה מודל המאפשר למשקיעים כשירים לרכוש חשבוניות של חברות ישראליות במנגנון של פקטורינג, כלומר רכישה של חשבוניות הממתינות לתשלום (שוטף פלוס) שהופקו לספקים - חברות גדולות ויציבות כלכלית, כך לפי התחייבות החברה - ובתמורה מקבל הרוכש את מלא התמורה של החשבונית, בתוספת של ריבית שנתית.

ואולם, בשל בעיות עם שני ספקים עמם קרדיטפלייס עבדה, "אבידר" ו"אשפלסט", איבדו כמה עשרות משקיעים פרטיים סכומי כסף גדולים, כמה מיליוני שקלים במצטבר. לקראת סוף 2019 ובמהלך 2020, התברר שעשרות רוכשים של חשבוניות, עמדו לאבד חלק לא קטן מהשקעתם כאשר אבידר ואשפלסט הגיעו לחדלות פרעון וכספים רבים שהועברו לחברות אלו במנגנוני פקטורינג, נמחקו למשקיעי החברה.

בעקבות כך פנתה קרדיטפלייס לבתי המשפט. עם אבידר הסוגיה מתבררת עדיין בבית המשפט, ואילו עם אשפלסט הגיעה קרדיטפלייס להסדר שקובע ש־80% מהכסף יוחזר למשקיעים בתשלומים חודשיים עד שנת 2027, מהם ינוכו שכר טרחת עורכי הדין וההפרשה לקופת המפרק. על פי מסמכי הסדר החוב של אשפלסט, החוב שלה לקרדיטפלייס עומד על יותר מ־13 מיליון שקל במעמד של נושה מובטח, כשחלק מההחוב, בסך של כ־4 מיליון שקל, כבר הוחזר לחברה. כלומר, המשקיעים יפסידו בהסדר הזה מיליוני שקלים בודדים.

קרדיטפלייס מדווחת שבאמצעותה נרכשו חשבוניות של חברת אבידר ב־52 מיליון שקל במשך 10 חודשים. 7.8 מיליון שקל מסכום זה, נרכשו בתקופה שהחברה היתה כבר במצב של חדלות פרעון או על סף חדלות פירעון. בבקשה לבית המשפט מציינת קרדיטפלייס שאבידר ידעה באותה עת שהיא עומדת להגיש בקשה לחדלות פרעון, ולמרות זאת המשיכה בתהליך הפקטורינג.

על אף שבאתר שלה מציינת קרדיטפלייס כי מעולם לא קרה שהשקעה לא הוחזרה במלואה (קרן + ריבית), בהסכמים שהיא חותמת עם המשקיעים, היא מציינת בהבלטה שכל השקעה היא השקעה בסיכון. משקיעים שדיברו עם "כלכליסט", אישרו שהבינו שקיים סיכון אפשרי, אך להבנתם הסיכון הוא בצד המשלם ולא בצד של הספק. לדבריהם, בכל רכישה של חשבונית שהתבצעה, הם היו צריכים לאשר למעשה רק צד אחד - הצד המשלם. הצד שמקבל את הכספים נשאר אנונימי עבורם. בקרדיטפלייס טוענים כי החוק אינו מאפשר חשיפה שלו.

עופר כרמל, המנכ"ל הקודם צילום: עמית שעל

מחברת קרדיטפלייס נמסר: "קרדיטפלייס היא מחברות המימון החוץ בנקאי הוותיקות והמנוסות בתחום הפקטורינג בישראל, הפועלת בהתאם לסטנדרטים המקצועיים הגבוהים ביותר. בשבע השנים האחרונות מאז הקמתה, ביצעה קרדיטפלייס למעלה מ־10,000 עסקאות בהיקף של מעל ל־800 מיליון שקל לשביעות רצון המשקיעים. כמקובל בתחום הפקטורינג, קרדיטפלייס פועלת בהתאם לכל המחוייביות שלה כלפי המשקיעים לרבות רכישת ביטוח אשראי".

לדברי החברה, "שנת 2020 הייתה מאתגרת מעין כמותה לכלל שוק האשראי העסקי במדינת ישראל. מאז נקלעה חברת אשפלסט לקשיים, פעלה קרדיטפלייס בנחישות על מנת להגיע להסדר המיטבי בנסיבות העניין, ובמסגרת הסדר החוב שנחתם בין כלל נושי אשפלסט ואשר אושר על ידי בית המשפט, משקיעי קרדיטפלייס (בדומה לבנקים וליתר הנושים המובטחים) צפויים לקבל חזרה 80% מכספם. קרדיטפלייס תפעל באותו אופן ובאותה רמת מחויבות גם בנושא אבידר, שטרם הגיע להכרעה ומתנהל בימים אלה בבית המשפט. לשאר הטענות הנבדקות בבית המשפט לא נוכל להתייחס".

קרדיטפלייס הוקמה ב־2013 על ידי סרג' עזיזה ודקל גולן, על פי IVC, החברה גייסה עד היום 12 מיליון דולר. על פי רשם החברות, בין הדירקטורים בה נמצאת יעל אנדורן, לשעבר מנכ"לית משרד האוצר. המנכ"לית היא סיון רחמים שנכנסה לתפקיד בחודשים האחרונים במקומו של עופר כרמל, שניהל את החברה בשנה האחרונה. קרדיטפלייס מפעילה פלטפורמת השקעות מסוג "עמית לעמית" (Peer to Peer) המאפשרת למשקיעים לרכוש חשבוניות הממתינות לתשלום (שוטף פלוס) שהופקו לספקים של חברות גדולות ויציבות, חברות ממשלתיות ומשרדי ממשלה.  

המנכ"לית בחודשים האחרונים סיון רחמים צילום: קרדיטפלייס

החברה מאפשרת למשקיעים לקנות חוב ולרכוש חשבוניות המופקות ע"י חברות יציבות הקיימות לפחות שלוש שנים, מפיקות הכנסות של יותר מ־3 מיליון שקלים ועברו תהליך חיתום קפדני. על פי המודל של קרדיטפלייס, בית העסק המוכר את החשבונית, מקבל תשלום במועד של "שוטף 0" ואילו המשקיעים מקבלים בפרק זמן של עד ארבעה חודשים, את החזר השקעה בתוספת תשואות ידועות מראש בשיעור של 4.5% עד 7.5% לשנה.

עפ"י המתודולוגיה של קרדיטפלייס, המשקיע עובר רישום קצר, מאשר את הסכם ההשקעה הנמצא באתר, עובר תהליך קצר של אישורו כמשקיע ולאחר מכן מוצגות בפניו רשומות של חשבוניות, הכוללות פירוט של החברה החייבת, בית העסק שהפיק את החשבונית, זמן פדיון החשבונית והריבית המובטחת למשקיע תמורת השקעתו. המשקיע מגדיר את הסכום שברצונו להשקיע. לאחר קבלת הסכום, ביכולתו של המשקיע למשוך את הכספים או להשקיעם שוב בזירת הפקטורינג על פי בחירתו.