לוויין ישראלי הוסט ממסלולו כדי למנוע התנגשות בלוויין של נאס"א

יש ימים שבהם אתה פותח את תיבת הדואר האלקטרוני ומוצא בה הודעה מפתה מנסיך ניגרי. ויש ימים שמחכה לך הודעה מסוכנות החלל האירופית, שהלוויין שלך בדרך להתנגש בלוויין אחר, וכדאי שתעשה משהו בנדון.

זה מה שקרה בתחילת דצמבר לצוות מפעילי לוויין המחקר הישראלי-צרפתי 'ונוס'. התעשייה האווירית שבנתה אותו עבור סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע ועבור סוכנות החלל הצרפתית, היא גם מי שמתפעלת אותו מאז שיגורו ב-2017, כפי שהיא עושה עם לווייני התקשורת של חלל התקשורת, ועם לווייני הריגול הישראליים.

"החשש הגדול מהתנגשות לוויינים הוא לא רק מהאובדן שלהם, אלא מרסיסים שהם עלולים לפזר בחלל, ויסכנו לוויינים אחרים, חלליות ואת תחנת החלל הבין לאומית", מסביר ראש תחום מערכות לוויין בתעשייה האווירית, יוסי (שמו המלא אינו חשוף).

הלוויין האמריקאי טרה איור: אתר נאס"א

בעבר העריכה קהילת החלל כי הסיכוי ששני לוויינים במסלול יתנגשו זעיר. אולם זה השתנה ב-10 בפברואר 2009, כשבמהירות של 42 אלף קמ"ש התנגשו מעל שמי סיביר לוויין התקשורת הרוסי קוסמוס 2251 ולוויין התקשורת אירידיום 33. שני הלוויינים הושמדו, יצרו יותר מאלף פיסות בגודל של יותר מ-10 ס"מ, ואילצו מפעילי לוויינים אחרים ואת תחנת החלל הבין לאומית לשנות בשנים הבאות את מסלולם כדי להימנע מהתנגשות בהם.

מאז הגבירה נאס"א את המעקב אחרי שברי חלל ולוויינים, שנועד בראש ובראשונה לשמור על עשרות לווייני הריגול והתקשורת של הממשל האמריקאי, וסוכנות החלל האירופית הצטרפה אליה בניטור מסלולי לוויינים ושברים כמה ימים קדימה, כדי לזהות פוטנציאל של התנגשויות. וכך הגיעה ההתרעה למפעילי ונוס: סיכוי גבוה להתנגשות בתוך חמישה ימים בין ונוס לבין טרה, לוויין מחקר סביבתי ותיק של נאס"א, ששוגר ב-1999.

"אנחנו מקבלים 2-3 התרעות כאלה מדי חודש, בודקים את עצמנו ובממוצע מזיזים כל לוויין בגלל סכנת התנגשות פעם בשנה", מסביר אייל, מהנדס המערכת של ונוס. "הפעם בדקנו והגענו למסקנה שצריך לבצע שינוי מסלול. מצד אחד, קיבלנו התרעה של חמישה ימים, מצד שני, לוויין זה כמו ספינה גדולה, שינויי המסלול איטיים ואתה רוצה להתחיל אותם מוקדם ככל האפשר, כדי לבצע את המשימה תוך שימוש בכמה שפחות דלק, שכל צריכה שלו מקצרת את חיי הלוויין".

הלוויין ונוס. הוסט ממסלולו כדי למנוע התנגשות עם הלוויין טרה איור: צילום סוכנות החלל הישראלית

לאחר שהצוות סיים לתכנן את שינוי המסלול, הוא העביר את התוכנית לסוכנות החלל הצרפתית, שתוודא שוב את החישובים. אז יצר אייל קשר גם עם נאס"א, לתיאום שינוי המסלול. לאחר שהאמריקאים אישרו, שוגרה הוראת ההפעלה ללוויין, שלושה ימים לפני מועד הפגיעה.

"בסך הכל הפעלנו את המנוע הראשי ל-3-4 שניות, זה הספיק כדי להתמקם מחדש במרחק עשרות קילומטרים מהמסלול הקודם", אומר אייל.

ונוס מיועד למחקר סביבתי באמצעות מצלמה שבנתה חטיבת אל אופ באלביט, ולניסוי במנוע חשמלי שפיתחה רפאל. הוא בנוי על פלטפורמת הלוויינים אופסט 3000 שמשמשת גם את לווייני הריגול אופק ונבנה במימון משרד המדע, התעשייה האווירית ורפאל. לצורך שינוי המסלול הפעם הופעל המנוע הכימי, החזק יותר.