באיחור של 17 שנה, הרווחיות העודפת של בזק נחתכת

רגע לפני שהוא עוזב את משרדו, שר התקשורת יועז הנדל פרסם אתמול שימוע דרמטי עבור חברת בזק, במסגרתו יופחתו משמעותית תעריפי שירות הטלפוניה שלה.

תעריפי הטלפוניה של בזק נקבעים על ידי משרד התקשורת והעדכון האחרון בהם בוצע בשנת 2003. לאחר 17 שנה נזכר המשרד כי לבזק רווחיות עודפת ממגזר זה, שהוא עצמו יצר ונמנע מלטפל בנושא זה לאורך השנים. עם כניסתו של הנדל לתפקיד, הוא דרש להאיץ את תהליך הטיפול ולפני כחודש הוצגה לו חוות הדעת הכלכלית הסופית, שנכתבה על ידי פרופ' ראובן גרונאו וד"ר עופר רז־דרור, סמנכ"ל כלכלה במשרד.

דמי השימוש החודשיים לקו טלפון עומדים כיום על תעריף קבוע של 57.92 שקל כולל מע"מ. חוות הדעת מציעה תעריף מרבי של 24.36 שקל. תעריף עבור דקת שיחה לרשתות נייחות עומד כיום על 4.1 אגורות בשעות שפל ו־10 אגורות בשעות שיא. מוצע לקבוע תעריף מרבי של 1.4 אגורות בכל שעות היממה. תעריף עבור דקת שיחה לרשתות ניידות עומד כיום על 12.8 אגורות. מוצע לקבוע תעריף מרבי של 8.4 אגורות. כמו כן, חושבו הנחות נוספות למשתמשים בטלפון הקווי.

על פי משרד התקשורת המהלך יפחית את התשלום החודשי של מנויי הטלפון בכ־40%, מ־60-50 שקל בממוצע בחודש ל־40-30 שקל בממוצע לחודש. להוזלה הזו עבור הצרכן יש משמעויות כבדות משקל עבור חברת בזק, מחזיקי מניותיה, ובעלי השליטה בה.

נוהרים מהחוגה הישנה למסך המגע

ההכנסות של קבוצת בזק מתחום הטלפוניה מסתכמות בכמיליארד שקל בשנה. סכום זה מהווה כרבע מההכנסות של בזק מהתחום הקווי, וכ־11% מסך ההכנסות של קבוצת בזק שכוללות גם את פעילות החברות הבנות, פלאפון, yes ובזק בינלאומי.

מימין: מנכ"ל בזק דודו מזרחי ושר התקשורת היוצא יועז הנדל. בצד המקלות לבזק יש גם גזרים צילומים: יחצ, יריב כץ

בהשוואה בין שר האוצר לשעבר, משה כחלון, שהוביל את הרפורמה בשוק הסלולר לבין הנדל שפרסם את השימוע לטובת הפחתת תעריפי שירות הטלפון הביתי הנייח בבזק - רב השונה על הדומה. הרפורמה של כחלון נגסה בפרת המזומנים של כל חברות התקשורת שעה שרווחי חברות הסלולר היו בשיאן. לעומתו, הנדל מאיים על פעילות הטלפוניה של בזק שעה שזו נמצאת בדעיכה לאורך שנים. כחלון היכה את המכה, הנדל מכה את המוכה.

בעשור האחרון ניכרת מגמה מובהקת של שחיקה בפעילות הטלפוניה של בזק. תקופה שבה מספר הקווים הפעילים צנח ב־30% מ־2.37 מיליון קווים ל־1.65 מיליון קווים נכון להיום, ושלאורכה ההכנסה החודשית הממוצעת לקו טלפון צללה מ־109 שקל ל־50 שקל. הציבור מצביע באצבעות שעברו מהחוגה למסך המגע וזה בא לידי ביטוי בצניחה של 68% בהכנסות של בזק מתחום הטלפוניה בתקופה של 10 שנים.

וזה עוד לפני שדברנו על השימוע שצפוי להפחית את הוצאות צרכני הטלפוניה הנייחת של בזק ב־331 מיליון שקל (כ־390 מיליון שקל כולל מע"מ). בעולם הקמעונאות פועל "משחק סכום אפס" - כל שקל שהצרכן חוסך, הקמעונאי מפסיד. אובדן הכנסה של 331 מיליון שקל היא יותר ממכה קלה בכנף של בזק והעובדה הזאת באה לידי ביטוי בתגובה של המשקיעים אתמול בבורסה. אם במסגרת השימוע בזק לא תצליח לבטל את רוע הגזרה, המשמעות היא שהרווח הנקי השנתי שלה יתכווץ ב־25%.

מניית בזק סיימה את יום המסחר בצניחה של 9.6% שמחקה 1.03 מיליארד שקל משווי השוק של החברה. המניה של בי־קום, בעלת השליטה בבזק שמחזיקה ב־26.7% ממניותיה, צללה ב־17% ואיבדה 149 מיליון שקל מערכה.

סיכוי להורדת מחיר גם אצל המתחרות

הצעד של משרד התקשורת מבטא למעשה כישלון ולא הצלחה. מה שהיה אמור להוריד את הרווחיות העודפת של בזק ולמנוע את השימוע הנוכחי, הוא פתיחת מגזר הטלפוניה של החברה במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי. במסגרת אותה רפורמה, עליה הכריז באופן דומה שר התקשורת דאז גלעד ארדן ערב עזיבתו את המשרד, מתחרותיה של בזק משכירות ממנה את התשתית תמורת תשלום. אלא שבזמן שהשוק הסיטונאי באינטרנט פורח, השוק הסיטונאי בטלפוניה טרם התחיל לעבוד חמש שנים לאחר תחילת הרפורמה.

הצלילה בשווי השוק של בי-קום עיתוי אומלל לבעלי השליטה בבזק בשבוע שעבר בי־קום הגדילה את אחזקותיה בבזק כשרכשה מניות בתמורה ל־40 מיליון שקל במחיר שגבוה ב־8% משער המניה הנוכחי; בעלי השליטה בבי־קום, חברת סרצ'לייט ודוד פורר, הם הנפגעים העיקריים מהצלילה בשווי השוק של החברה יניב רחימי לכתבה המלאה 

בזק נמנעה לאורך השנים לאפשר למתחרותיה להשכיר את תשתית הטלפוניה שלה, מה שמנע תחרות בתחום והשאיר את הרווחים בידי המונופול. כיום היא טוענת שהסוגיה נפתרה, אך המתחרות פשוט לא מעוניינות בשירות. סוגיה זו גם עומדת כחלק מההאשמות בתיק 4000, במסגרתו מנכ"ל המשרד לשעבר שלמה פילבר, ניסה לקדם חלופה לשוק הסיטונאי, כזו שתטיב עם בזק.

בינתיים, בית המשפט המחוזי בתל אביב עומד בפני מתן פסק דין בעתירה מנהלית שהגישה בזק כנגד החלטת משרד התקשורת להטיל על החברה עיצום כספי של 11 מיליון שקל, על כך שלא יישמה את רפורמת השוק הסיטונאי בשוק הטלפוניה. כיום, החלופה המוצעת לבזק היא טלפון מבוסס תשתית אינטרנט של HOT, סלקום או פרטנר, הנחשב לפחות יציב. שינוי המצב במסגרתו יוזלו המחירים של בזק, לא צפוי לפגוע במתחרות באופן מהותי, שכן רוב לקוחותיהן רוכשים את שירות הטלפוניה בעיקר במסגרת חבילות טריפל, בו השירות מתומחר נמוך ביחס למחיר הכולל. לבזק לעומתן, אין אישור למכור טריפל. סביר כי השינוי דווקא יוביל להורדת מחירים גם אצל המתחרות.

השימוע האמור מתייחס לשוק הפרטי בלבד, בו לבזק כ־53% נתח שוק. במשרד מסבירים כי בשוק העסקי, בו לבזק כ־71% נתח שוק, מציעות המתחרות חלופות מבוססות טכנולוגיה שונה מהשוק הפרטי, המשתווה לזו של בזק, ועל כן התחרות בו היא שוות ערך ואין צורך להתערב בה. במשרד התקשורת התלבטו אם לפרסם את השימוע, לאור החשש כי בזק "תתנקם" במשרד, ותחבל בפרויקט הסיבים האופטיים שלה, שהמשרד מייחל זה שנים להתנעתו.

בזק נדרשת להציג למשרד את האזורים בהם תרצה לפרוס סיבים ובמשרד מקווים כי היא תבחר בהיקף גבוה ככל שניתן. במהלך הדיונים בוועדת הכלכלה שנערכים השבוע לקראת אישור המתווה לקריאת שנייה ושלישית, טענה בזק כי לא תוכל להציג למשרד את הנתונים לפני אמצע 2021. לאור המצב הפוליטי השברירי, במשרד החליטו לא לחכות ולפרסם את שימוע הטלפוניה עוד השבוע. לאור פיטוריו של הנדל שנכנסים לתוקף היום בערב, דרש השר לפרסם את השימוע ללא דחייה נוספת, זאת למרות שבמשרד עדיין עמלו על ניסוחים אחרונים.

"שימוע קיצוני ורגולציה בולשביקית"

בבזק קיבלו בהפתעה גמורה את השימוע ועל פי תגובתם נראה כי חששות המשרד בהקשר להשפעה על פרויקט הסיבים לא היו מרחיקות לכת. "עצוב לראות שדווקא ערב השקת רשת הסיבים האופטיים של בזק, פרויקט התקשורת הגדול והשאפתני ביותר שנעשה אי־פעם בשוק התקשורת בישראל בעלות של מיליארדי שקלים, מפרסם משרד התקשורת שימוע קיצוני ולא מידתי, הנשען על הנחות עבודה לא מבוססות, ומציב את ישראל כמדינה היחידה בעולם המפקחת על שירותי טלפוניה קמעונאיים במאה ה־21. צר לנו כי דווקא שירותים אלו המסופקים לכל אזרח ובכל נקודת ישוב בישראל, הופכים לכלי במשחק פוליטי מיותר, תוך שימוש ברגולציה בולשביקית שחשבנו שכבר עברה מן העולם".

כמו כן, ציינה אמש בזק בדיווח לבורסה כי "צפויה השפעה מהותית לרעה על תוצאותיה הכספיות של החברה". בבזק מתכוונים להתנגד לשימוע ואף שוקלים להגיש בג"ץ בעניין.

גם תומר ראב"ד, מנכ"ל בי־קום, התייחס להכרזת השימוע ואמר כי "ההודעה עלולה לפגוע באופן ישיר ביכולת של חברות הטלקום להשקיע בתשתיות בישראל ותרתיע משקיעים זרים מלפעול בישראל”.

השינויים הנשקלים מצריכים תיקוני תקנות ועל כן כל שנדרש לאחר השימוע היא החלטה נחושה של השר הבא שיכנס למשרד. עם זאת, הוא נדרש גם לאישורו של שר האוצר וככל שהמצב הפוליטי הרעוע ימשך, סביר כי כיפופי הידיים יידחו את השינוי.

מאז נכנס הנדל, לתפקידו בחודש מאי, הוא הוביל למספר החלטות שדווקא מטיבות עם בזק, ותוצאותיהן יכולות לסבסד את הפגיעה הצפויה מהשימוע הנוכחי. ההטבה המשמעותית ביותר היא קידום מתווה הסיבים האופטיים, שמסיר מעל בזק את חובת הפריסה הכלל ארצית. בנוסף, אושר לבזק להשיק מהירות של 200 מגה, לעומת 100 מגה אותה היא מספקת כיום. רפורמה נוספת שמטיבה עם בזק היא ביטול הפיצול בין תשתית לספק, כך שהחברה תוכל למכור שירות אינטרנט מלא, ללא תלות בספקיות הקטנות. עוד לפני כן, אישר הנדל לבזק לשווק חבילת תשתית־ספק בחשבונית אחת וללא הגבלת זמן. שני המהלכים צפויים לחזק את כוחה של החברה.