הסעיף שיאפשר לבזק לדחות את פריסת הסיבים האופטיים בחמש שנים

חוק "האינטרנט המהיר לפריפריה", או בשמו הפחות פופוליסטי, "מתווה הסיבים האופטיים", צפוי לעבור היום (א׳) הכנה ראשונה בוועדת כלכלה, לקראת קריאה שנייה ושלישית בכנסת. ״אנחנו משחררים פה פקק שתקע את מדינת ישראל במשך עשור" הצהיר שר התקשורת, יועז הנדל, אך צלילה לנבכי הצעת החוק מגלה סעיף חדש שיאפשר לבזק לדחות את תחילת הרפורמה בלא פחות מחמש שנים.

פריסת סיבים אופטיים (ארכיון) צילום: יח"צ

בזק פרסה סיבים לכ-60% ממשקי הבית לפני מספר שנים, אך עצרה את חיבורם הממשי לבניינים לאור חוסר הכדאיות הכלכלית לטענתה בחובת פריסה כלל ארצית המוטלת עליה. במסגרת המתווה, הוסרה מהחברה חובה זו, תוך שהיא נדרשת לבחור את אחוז הפריסה אליו תרצה להגיע, ולהשלימו בתוך 5 שנים. האזורים בהם תבקש בזק להימנע מפריסה יוגדרו כ"אזורי תמרוץ", עבורם תוקם קרן מהכנסות חברות התקשורת (0.5%), שכספיה יסבסדו את הפריסה באמצעות מכרזים.

אולם, סעיף 14ב.(א) בהצעת החוק מתיר לבזק להודיע לשר על אחוזי הפריסה – עד חמש שנים מהשלמת החקיקה. כלומר, לבזק ניתנת האפשרות להמשיך להחזיק את השוק כבן ערובה ללא יכולת תכנון קדימה, לדחות את חידוש פריסת הסיבים בחמש שנים, שרק לאחריהן – יעמדו בפניה חמש שנים נוספות להשלמת הפריסה. כמו כן, לפני הודעת בזק לא ניתן יהיה להתחיל להפעיל את קרן הסבסוד לפריסה בפריפריה, שפעילותה נתחמה לעשור. משמעות הדבר היא שרישות האזורים הלא כדאיים יסתיים בעוד 15 שנים, במקרה הטוב.

במשרד התקשורת מאמינים כי האפקטיביות של הסעיף נמוכה, לאור הלחץ התחרותי שידחוף את בזק לחדש הפריסה במהרה, אך לא סיפקו הסבר לתקופת הזמן הארוכה שניתנה. עוד מסבירים כי כל עוד בזק לא תודיע על אחוזי הפריסה, לא תוסר מעליה חובת האוניברסליות, לה היא נדרשת להגיע בתוך שנה מחיבור לקוח ראשון. במשרד ידונו היוםהאם יש צורך לנסח את הסעיף בצורה שונה.