בהיעדר רכישות, ההנפקות מצילות את ההייטק הישראלי

שמונה חודשים מאז מרץ, ערפל הקורונה מתחיל להתפזר והשפעות של ההתקופה המאתגרת הזו על ההייטק הישראלי מתבהרות.

אמנם דו"חות סיכום השנה עתידים לצאת רק בחודש הבא, אולם נתונים שאספה פירמת הייעוץ וראיית החשבון PwC ישראל על האקזיטים המקומיים ברבעון השלישי של 2020, מראים כי בעוד שישנה ירידה משמעותית במספר האקזיטים ביחס לרבעון המקביל אשתקד, חלה עלייה משמעותית בשוויים הכולל, וזאת הודות למגמה בולטת אחת: קפיצה עצומה בהנפקות ענק של חברות ישראליות. 

ברבעון השלישי של 2020 נרשמו בהייטק הישראלי 13 עסקאות אקזיט (כולל מיזוגים ורכישות וכן הנפקות IPO), בהשוואה ל־20 ברבעון המקביל אשתקד. אולם בשווי העסקאות דווקא נרשם זינוק של 5.7 מיליארד דולר.

מ־1.3 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2019 ל־7 מיליארד דולר ברבעון זה השנה (שיעור עלייה של 438%).. עלייה זו נובעת מ־6 הנפקות בסדר גודל משמעותי מאוד שהיו ברבעון, בשווי 6.1 מיליארד דולר (לעומת 4 הנפקות בשווי 0.5 מיליארד ברבעון המקביל). בסך הכל, ההנפקות היו אחראיות ל־87% מסך השווי של האקזיטים ברבעון האחרון.

ירון ויצנבליט, שותף בפירמת PwC. "צפוי גל של הנפקות צנועות"

המספרים הללו מובהקים כל כך שחייבים לשאול האם מדובר בתגובת בזק למשבר הקורונה או בתחילתה של מגמה שתישאר. "מגמת ההנפקות לא תיעלם", פוסק ירון ויצנבליט, שותף הייטק בפירמת PwC ישראל, "ברבעון הרביעי של 2020 וברבעון הראשון 2021 נראה אותה ממשיכה ביתר שאת".

ויצנבליט מצביע על שלושה גורמים שהתחברו ליצירת המגמה הזו: "הראשון הוא ירידה בכמות העסקאות. לסטארט־אפים קטנים וצעירים נהיה קשה יותר ויותר לגייס כסף והתוצאה היא שמספר האקזיטים הבינוניים והקטנים ירד משמעותית. חלק מזה בגלל הקרונה, כי חברות ענק מקבלות היום רק החלטות אסטרטגיות, אבל חלק מזה הוא מגמה שהתעצמה.

"דבר שני זה ששוקי ההון בישראל ובעולם מחבקים את חברות הטכנולוגיה ואנחנו רואים גל של הנפקות שלא ראינו מאז תקופת הדוט.קום. הסיפור של הזינוק בהנפקות הוא ששוק ההון מוכן לתת הערכות שווי מטורפות לחברות ישראליות. חברות ישראליות חיכו הרבה זמן לרגע הזה. הקורונה עשתה טוב לשווקים וגרמה להם להתעורר ולהגשים את השוויים.

"דבר שלישי שקורה הוא שבעולם של אי ודאות נעלמו תעשיות שלמות וצמחו חדשות. תחום הטכנולוגיה התעצם על חשבון מגזרים שלמים וגם בתוך עולם ההייטק עצמו רואים התעצמות של החזקים. הכוונה לחברות שהולכות להנפקה משמעותית בזמן שהחברות הקטנות יותר נקלעות למשבר ומתקשות".

לאן נעלמו הרוכשות

נתוני PwC חושפים כי אלמלא מספר קטן יחסית של עסקאות ענק, בעיקר הנפקות, היינו מדברים על רבעון שלישי חלש מאוד ב־2020. את ההבדל עשו בעיקר הנפקות ענק: ג'ייפרוג (3.2 מיליארד דולר), למונייד (1.6 מיליארד דולר) וננוקס (800 מיליון דולר). לשם השוואה, ההנפקה הגדולה ביותר בתקופה המקבילה אשתקד היתה של אינמוד (450 מיליון דולר). זאת בהמשך למגמה של הרבעון השני של 2020, שהיו בו אמנם יותר עסקאות (20), אולם 80% מהיקפן נרשמו בשתי עסקאות בלבד: המכירות של צ'קמארס לקרן הפרייבט אקוויטי הלמן (1.1 מיליארד דולר) ושל מוביט לאינטל (800 מיליון דולר).

מלבד הסיבות שציין ויצנבליט לזינוק בהנפקות, נרשמת גם מגמה של ירידה בעסקאות מיזוג ורכישה שמזינה כנראה את התיאבון להנפקות. סיבה עיקרית לירידה זו נובעת מהיעלמות של רבות מהרוכשות הפוטנציאליות. ענקיות הטכנולוגיה תמיד היו רוכשות בולטות של חברות ישראליות, בין שזו מיקרוסופט בתחום הסייבר או אינטל בתחומי השבבים והרכב האוטונומי, אך חצי השנה האחרונה הוכיחה שהן כנראה יבחרו להימנע מרכישות שאינן מחזקות את עסקי הליבה שלהן. אולם למרבית העסקאות הקטנות והבינוניות היו אחראיות חברות גלובליות שאינן טכנולוגיות במהותן ואלה לא ירכשו היום חברה במאות מיליוני דולרים.

החברות הבינוניות סובלות

בנוסף, ההעדפה של השווקים לחברות טכנולוגיה וחוסר הוודאות הכלכלית צפויים לגרום לחברות רבות להעדיף לשכור שירותים על פני רכישת חברות. התוצאה היא היעדר אופק לאקזיטים בגודל בינוני גם משום הבורסות של ניו יורק ולונדון לרוב אינם ידידותיות להנפקות צנועות. את התחליף מצאו החברות הישראליות בבורסה המקומית, אחרי שנים שהתעלמו ממנה לחלוטין. רבות מהן העדיפו להרחיק עד הנפקה באוסטרליה או קנדה. לדברי ויצנבלט, "ברבעון הבאה נראה גל גדול של הנפקות מקומיות שהן צנועות יותרֿ, וזה נותן תקווה גם לחברות קטנות יותר".

ההייטק ממשיך לפרוח

בתשובה לשאלה האם הבורסה הישראלית היא רק תחליף זמני לקורונה, אומר ויצנבליט: "ימים יגידו. או שהבורסה בישראל תדע לייצר אנליסטים ומסחר שיצדיקו הנפקות מקומיות או שתהיה מקפצה לבורסה האמריקאית. במקרה כזה נראה הנפקה בין 300-100 מיליון דולר בתל אביב, ואחרי שנתיים עולים ליגה לחו"ל".

אין ספק שהנפקה של חברות ענק בקנה מידה ישראלי מהווה חדשות טובות לשוק המקומי. להבדיל מרכישה על ידי חברה זרה, הנפקה מאפשרת לחברה "לעלות ליגה" ולהישאר ישראלית. עם זאת, עדיין נותר חור בהייטק הישראלי שכן ההשקעות בסבבים מוקדמים מתחילות להיעלם.

גם ברבעון השלישי של 2020 בעיצומה של מגפה עולמית ההייטק הישראלי רשם שיא גיוסים חדש של 2.74 מיליארד דולר ב־151 עסקאות,. אבל מרבית הכסף הגיע ל־20 חברות שכל אחת גייסה יותר מ־50 מיליון דולר (דו"ח של ZAG - IVC מאוקטובר). לעומת זאת חברות צעירות מתקשות למצוא השקעות: נתוני החציון בהשקעות Seed ירדו משמעותית מרמה של 0.9—1 מיליון דולר בשנים 2016—2019 ל־0.15 מיליון דולר ב־2020.

הסכנה היא לא רק ל"דור אבוד" של סטארט־אפים ישראליים אלא גם לאובדן רלוונטיות של משקיעים וקרנות הון סיכון מקומיות. אם הם לא יתחילו לקחת על עצמם את הסיכון שבהשקעה בחברות צעירות יותר, הם יאבדו את החיוניות שלהם וישתנמכו לתפקיד של סקאוטרים עבור הקרנות הזרות.