המנצח היחיד ממכירת טיקטוק הוא הנשיא טראמפ

בראשית אוגוסט הודיע הממשל האמריקאי על איסור מוחלט לנהל בארה"ב כל התקשרות עם שתי פלטפורמות דומיננטיות מתוצרת סין: וויצ’ט שבבעלות ענקית הטכנולוגיה טנסנט, וטיקטוק שבבעלות בייטדנס. "התפשטותם של יישומים ניידים בארה"ב, שפותחו על ידי חברות סיניות ונמצאים בבעלותן, ממשיכה לאיים על הביטחון הלאומי, מדיניות החוץ והכלכלה של ארה"ב", כתב אז טראמפ בצו נשיאותי שהיה אמור להיכנס לתוקף יממה בלבד לפני שהעניק את אישורו העקרוני לעסקה. השלמת העסקה בפועל אינה תלויה בנשיא כי אם באישורו של הרגולטור. אם לא היו מבשילים המגעים לעסקה, האפליקציה היתה צפויה להפסיק לפעול בארה”ב ב־20 בנובמבר. לאור ההתפתחויות האחרונות ממשל טראמפ העניק הארכה של שבעה ימים עד שהצו יכנס לתוקף.

חיזוק למסחר המקוון של וולמארט

ענקית הקמעונאות וולמארט וחברת התוכנה אורקל, ששילבו ידיים במרוץ לרכישת טיקטוק, יקימו ישות חדשה בשם טיקטוק גלובל. מטה החברה החדשה, ימוקם בטקסס והיא תייצר סך הכל 25 אלף משרות חדשות בארה”ב. טיקטוק נתנה את הסכמתה למטה אמריקאי ויצירת משרות כבר לפני חודשיים.

העסקה תעניק לאורקל 12.5% מטיקטוק ו־7.5% לוומלארט, ורוב אמריקאי בגרעין השליטה של החברה. עם זאת, בייטדאנס תישאר בעלת מניות ותותיר בידיה את השליטה על האלגוריתם. בפרטי הסכם העסקה מצוין במפורש כי אורקל תשמש "שותפה טכנולוגית מהימנה" ולא בעלת שליטה, הגדרה שונה בתכלית מזו שטראמפ הורה והתעקש עליה — בעלות אמריקאית מלאה.

טיקטוק-וולמארט איור: יונתן פופר

וולמארט ואורקל, שני מותגים מוכרים אך מיושנים, רחוקים שנות דור מהאפליקציה החדשנית, הצעירה והנמרצת שעליה הניחו את ידיהם. עבור בייטדאנס, היתרונות מהעסקה כמעט ולא קיימים: היא מאבדת את השליטה באפליקציה הפופולרית להפליא בקרב בני דור ה־Z, ולא מקבלת שום חיזוק יצירתי מבעלות השליטה האפרוריות.

מאידך, אורקל מקבלת את עסקי טכנולוגיית הענן של טיקטוק וגישה לקוד, שאותו הסכימה החברה הסינית להעניק לצד שלישי אמריקאי כבר לפני שבועות. וולמארט תרוויח סוף סוף כר פורה להזנקת עסקי המסחר המקוון שלה, חטיבה שטרם עלה בידה לבנות בעצמה, אף שביצעה השקעות ענק בתחום במאמץ לנגוס בדומיננטיות של המתחרה אמזון.

גם מבחינת הציבור האמריקאי הרווח מוגבל. אחת הסוגיות הגדולות שהטרידו תמיד את הממשלת האמריקאי היא האם ממשלת סין יכולה לחייב את בייטדאנס למסור את נתוני המשתמשים האמריקאים לידיה. אף שטיקטוק טענה שלא תעשה זאת לעולם, היא כן מחויבת לכך אם תידרש. לדאבונם של 100 מיליון משתמשים אמריקאים, מעבר לשליטה אמריקאית אינו מבטיח להם שיפור בחזית הפרטיות הזו.

עד היום אין בארה"ב שום נהלים פדרליים המגנים על נתוני המשתמשים - לא במסחר בהם ולא בשימוש בהם כאמצעי להפצת תיאוריות קונספירציה, מידע חדשותי מזויף או כלי לביצוע מניפולציות על בוחרים בידי גורמים זרים. תופעות אלה התרחשו וממשיכות להתרחש בפעילות מודיעינית ובידי חברות אמריקאיות כמו פייסבוק, גוגל וטוויטר. כך, ההשתלטות של וולמארט ואורקל על חלק מטיקטוק, אינה מהווה בשורה בהגנה על פרטיות המשתמשים בארה”ב.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ צילום: איי פי

מבין כל הצדדים המעורבים בעסקה נותר רק מנצח מובהק אחד והוא הנשיא טראמפ. העובדה שסאגת טיקטוק מגיעה לסיומה (כמעט) עם תנאי עסקה שלא רחוקים מאלו שאליהם הסכימה האפליקציה הסינית גם בלי צווים נשיאותיים ואיומים מתוקשרים, מרמזת שמה שנראה כמו איום רבתי הוא בסך הכל מחווה מתוקשרת לשם רווח פוליטי. בנוסף, לא מן הנמנע כי הסיבה שהגענו ממש עד לדקה ה־90 לפני כניסתו לתוקף של הצו הנשיאותי, קשורה יותר לחוש הדרמטי הטלוויזיוני של הנשיא כוכב הריאלטי, מאשר לכך שתנאי העסקה באמת הבשילו רק עכשיו.

האיסור של טראמפ על השימוש באפליקציה, והלחץ שהדבר הפעיל על כל המערכות, איפשר לנשיא להיראות כמנהיג אסרטיבי לנוכח איומים מחוץ — סין הקומוניסטית המפחידה, כל זמן שהוא מפסיד את המערכה מול האיום מפנים — נגיף הקורונה הקטלני. אף שהנשיא מתעקש להאשים את סין בכל 200 אלף האמריקאים שקיפחו את חייהם כתוצאה מהמגפה, והכלכלה הנאבקת, הציבור האמריקאי לא משתכנע.

טראמפ מתקתק לעצמו יחסי ציבור

בחודשים האחרונים צללו שיעורי התמיכה בטראמפ ומרבית הסקרים חוזים לו הפסד בבחירות בנובמבר. מדובר באירוע נדיר עבור נשיא מכהן, בהיסטוריה הפוליטית האמריקאית. ראיון מוקלט של הנשיא עם העיתונאי בוב וודוורד שבו נשמע טראמפ מכיר בקטלניות הנגיף עוד בפברואר, בזמן שביטל את חשיבותו בכל מסיבת עיתונאים, הוסיף בשבועות האחרונים עוד מהלומה תדמיתית.

התרומה שלא היתה

"קל לנצח במלחמות סחר" אמר לא אחת ונראה שטראמפ לא טועה. אף שאישור מכירת טיקטוק זקוק לאישור הרגולטור האמריקאי והסיני, ותנאי העסקה רחוקים ממה שדרש בתחילת אוגוסט, את הניצחון התדמיתי טראמפ כבר קיבל. "אם הם ישלימו את העסקה, זה מעולה; אם לא, זה גם בסדר", טען. "הם הולכים להקים קרן גדולה מאוד של 5 מיליארד דולר לחינוך אמריקאי", הוסיף, "זו התרומה שלהם שביקשתי". בניגוד לדברי הנשיא, מפרטי העסקה לא נראה שתרומה כלולה בה, (אם להוציא את מה שוולמארט ואורקל מתייחסות אליו כתשלומי מס). הבדלים סמנטיים א־לה טראמפ.

כך, בזמן שהמדינה מתמודדת עם המגפה, טראמפ פנה אל מה שהוא יודע לעשות טוב במיוחד — לנהל משברים שהוא עצמו הגה. הפעם מדובר במלחמת סחר רטוריות שכללה הנחת אבן פינה בחומה הדיגיטלית נגד האיום במזרח. מהלך זה כמובן לא יכריע את הבחירות הקרובות, אבל נראה שמבחינת טראמפ, הוא בטוח לא יכול להזיק.