חוקרים בטכניון: "לזרז את פריסת דור 5 כדי לסייע ללימוד המקוון בפריפריה"

מדובר בתוכנית מקיפה להפקת לקחים מניסיון הלמידה מרחוק בתקופת הקורונה שהכינו צוות חוקרים בראשות המשה לנשיא הטכניון לשעבר פרופ' ארנון בנטור. החוקרים מסבירים ש"לא ניתן לקיים מערכת של לימוד מקוון בקנה מדה גדול מבלי לתת את הדעת ברמה הלאומית לתשתיות תקשורת מתאימות".

בניין הטכניון בחיפה צילום: אלעד גרשגורן

לדבריהם אמנם בתקופת הקורונה לא היו כשלים רבים בתקשורת המקוונת. אבל הדבר התאפשר בעיקר משום שמדינות רבות העולם ביקשו מחברת "נטפליקס" להפחית את איכות השידורים כדי שתשתיות האינטרנט שלהם לא יקרסו. כך אכן נהגה נטפליקס. הם קובעים ש"דרך פעולה זו איננה יכולה להיות פתרון לטווח הארוך אם רוצים לשמר את היקפי הלמידה המקוונת ואף להגבירה".

זאת, ביחוד לנוכח הציפיה להגברת השימוש ברשת בשל ההיכרות ההמונית שערך הציבור עם תוכנות הישיבות בוידאו, נוסח זום. הצוות של מוסד נאמן גם ממליץ לשלב בלמידה המקוונת העברת קטעי וידאו, להחליף ניסויים במעבדה בסימולציות ברשת ועוד פעילויות שידרשו תעבורת נתונים מוגברת.

החוקרים מציינים שבבתים רבים בישראל שימוש של צרכן שני באינטרנט במקביל לצרכן שמשתמש בשידור וידאו יגרום להפרעה בשידור ולחוויית למידה לקויה. "מגבלה זו בתשתית האינטרנט היא קריטית ללימוד מרחוק והעלאת תכנים בשיחת וידאו".

לדבריהם, "טכנולוגיית דור 5 שפריסתה בישראל תחל בחודשים הקרובים מבטיחה לחבר כל בית לשירות אינטרנט מהיר בקצב התחלתי של 100 מגה ועד 2 ג'יגה. אלה מהירויות דמויות סיבים אופטיים, ללא העלויות הנלוות של פריסת סיבים לכל בית". בתשובה לתנועת ההתנגדות לטכנולוגיה זו הם מציינים ש"דו"ח שפורסם לאחרונה ע"י הועדה הבינלאומית לקרינה בלתי מייננת טוען שלא הוכח נזק בריאותי הנגרם ע"י טכנולוגיית דור 5 והיא בטוחה לשימוש הציבור. ארגון הבריאות הבינלאומי קבע ש"החששות הבריאותיים הנוגעים לטכנולוגיית דור 5 אינם בגדר איום".

5G צילום: שאטרסטוק

על רקע זה קובע הצוות של מוסד שמואל נאמן בראשות בנטור כי "יש לתת את הדעת על קידום של טכנולוגיות אלה ברמה הלאומית, בתשומת לב במיוחד לאוכלוסיות המוחלשות כדי לאפשר את הרחבת הלמידה המקוונת לכל שדרות החינוך עם צמצום הפערים".

הצוות מציין שרק ל- 60% ממשקי הבית בישראל ישנה נגישות מספקת ללמידה מרחוק, אשר מצריכה לא רק מחשב מחובר לאינטרנט אלא גם מקום שקט שאפשר ללמוד בו. מרבית הנגישות הנמוכה נמצאת במגזר החרדי ובחברה הערבית. רק לכ-15% ממשקי הבית החרדים ולכ-30% ממשקי הבית הערבים ישנה נגישות גבוהה לתשתית המאפשרת למידה מרחוק. זאת לעומת כ-75% ממשקי הבית היהודים הלא חרדים. על פי נתוני ה-OECD רק במחצית מבתי הספר בישראל יש כוח הוראה בעל מיומנות טכנית ופדגוגית למעבר ללימוד באמצעות כלים דיגיטליים, ומשאבי תמיכה וסיוע טכני מספקים. נתון זה נמוך באופן מובהק מממוצע המדינות המפותחות.

אחת ההמלצות המרכזיות של הצוות היא "אספקת תשתיות של מחשבים, אינטרנט וסביבות מתאימות לאוכלוסיות מוחלשות, כדי לצמצם באופן משמעותי את הפער הדיגיטלי". הצוות ממליץ על תוכנית חמש שנתית לסגירת הפערים הדיגיטליים, קביעת תקצוב רב שנתי, קביעת יעדים ובדיקת מימושם.