בצל המשבר הכלכלי, אירוע החצייה הגדול בביטקוין מגיע

בתחילת השנה כתבתי על שני טרנדים מרכזיים שצפויים להשפיע על ביטקוין בשנת 2020. האחד היה המשבר הכלכלי העולמי, אשר (אולי להפתעתכם) כבר קרם עור וגידים ללא קשר לנגיף הקורונה. המשבר, שהיה מצופה להיות גדול בלאו הכי, חווה האצה והעצמה בעקבות המשבר הבריאותי ומדיניות הסגר שהונהגה בכל רחבי העולם. המשבר מגיע בתקופה בה החובות במגזר הפרטי, העסקי והציבורי נמצאים בשיאי כל הזמנים, לצד ריביות אפסיות ואף שליליות (כלומר מי שרוצה להלוות צריך לשלם כדי לעשות זאת) - ומסר מרכזי ששום מקום אינו בטוח.

שווקי המניות, הנדל"ן ואגרות החוב מנופחים לבועה שלא ראינו כמותה – כזו שהפכה קנייה של בית לחלום רחוק עבור משפחות צעירות, וכזו שמעמידה בסיכון גדול את קרנות הפנסיה של ה"Boomers". אם לא די בכך, בעקבות הקורונה עצרה הכלכלה הריאלית כמעט לחלוטין, והובילה לירידה משמעותית בהכנסותיהם של המגזרים השונים. האבטלה בשיא וההכנסות מצטמצמות, אך החוב ותשלומי הריבית ממשיכים לגדול ולחנוק את המעט שנשאר, אם בכלל, בסוף החודש.

האזכור של ביטקוין בהקשר זה היה כגידור, כתעודת ביטוח למדיניות שננקטת ע"י ממשלות ובנקים מרכזיים ברחבי העולם. בינתיים, עם עלייה של מעל 30% מתחילת השנה, המטבע הדיגיטלי המבוזר בהחלט מתחיל להיתפס כך ע"י רבים. הרי בזמן שממשלות ובנקים מרכזיים מדפיסים כסף ללא מעצורים, ביטקוין מקטין את היצע הכסף המתחדש שלו.

מאזן הבנק הפדרלי בארה"ב מציג גדילה של 2.6 טריליון דולר (60%) מתחילת השנה קרדיט: Wolfstreet.com

מה שמוביל אותי לאירוע החצייה, הטרנד המרכזי השני עליו כתבתי בטור. אירוע החצייה, שחקוק בחוקי רשת הביטקוין, גורס שבכל ארבע שנים בממוצע, הגמול בו זוכים כורי הביטקוין עבור יצירת בלוק חדש ייחתך בחצי. כך, בין רגע, מטבע הביטקוין הופך לנדיר הרבה יותר.

אירוע חציית הגמול לכורי ביטקוין

לעולם לא יהיו יותר מ-21 מיליון מטבעות ביטקוין. כך נקבע בפרוטוקול שהציג סטושי נקמוטו האלמוני כשיצר את המטבע הדיגיטלי המבוזר הראשון והציג מושג חדש: נדירות דיגיטלית.

מטבעות ביטקוין חדשים נוצרים באמצעות כרייה. הכורים מקצים אנרגיה חישובית לפתירת פאזלים מתמטיים מסובכים. הם מתחרים ביניהם, כל עשר דקות, מי יפתור ראשון את הפאזל. הראשון שעושה זאת, מציג את הפאזל הפתור שלו ליתר הכורים, על מנת שיאמתו את הפתרון במהרה ויוודאו שהוא עומד בחוקי הרשת שנקבעו מראש וידועים לכול. במידה והפתרון אומת בהצלחה, הכורה זוכה ליצור את הבלוק הבא בשרשרת הבלוקים של ביטקוין (Blockchain באנגלית) ומקבל גמול בדמות מטבעות ביטקוין חדשים עבור האנרגיה שהשקיע.

להזכירכם, מנגנון הכרייה הוא זה שמאפשר את רמת האבטחה הגבוהה של רשת הביטקוין, וכפועל יוצא של פתירת הפאזלים - הכורים משמשים גם כרואי החשבון של המערכת.

בתחילת הדרך, הגמול לכורים עמד על 50 מטבעות ביטקוין לבלוק. כך, על פני כמעט ארבע שנים הגיחו 10.5 מיליון מטבעות לסירקולציה. בנובמבר 2012 הגמול נחתך ל-25 מטבעות לבלוק, ועל פני קצת פחות מארבע השנים הבאות נכרו 5.25 מיליון מטבעות נוספים. ביולי 2016 חל אירוע חצייה נוסף, ובו נחתך הגמול ל-12.5 מטבעות לבלוק. כעת, רגעים בודדים לפני החצייה הבאה, נמצאים כ-18,370,000 מטבעות בסירקולציה, מתוך 21 מיליון כאמור (87.4%) – שימשיכו להיווצר בהדרגה עד 2140.

בתמונה: אחוז האינפלציה המוניטרית (כתום) יורד כמדרגה עם כל חצייה, למול היצע מטבעות הביטקוין הקיים (כחול) אשר שואף להגיע ל-21 מיליון לקראת שנת 2140. קרדיט: בן סמוחה, Cryptojungle

ההשפעה על מחיר הביטקוין

מחיר הביטקוין נקבע, כמו כל מוצר, שירות, נכס או מטבע, בהתאם להיצע וביקוש.

היצע הביטקוין נקבע מראש וידוע לכול, וכך גם קצב כריית המטבעות החדשים. כלומר היצע המטבעות, בהסתכלות ארוכת טווח, הינו קשיח לחלוטין. לפיכך, השפעת ההיצע על המחיר נמוכה משמעותית ביחס להשפעת הביקוש. בנוסף, היצע המטבעות מושפע מנזילות. נזילות היא זמינות הרכישה והמכירה של מטבעות ביטקוין, והיא תלויה בעיקר הנכונות הכורים למכור את המטבעות החדשים שכרו (לטובת כיסוי הוצאות ו/או מימוש רווחים), ונכונות המשתמשים הקיימים בביטקוין למכור את המטבעות שברשותם מסיבות כגון מימוש רווחים, הכרה בהפסד או עבור שימוש כאמצעי תשלום.

הביקוש מנגד מושפע על ידי מספרים גורמים. ראשית, ישנו מי שרואה בביטקוין כהשקעה טובה - בין אם כספקולציה ובין אם כגידור כאמור לעיל. שנית, ישנו מי שתופס בביטקוין כאמצעי לשמירה על ערך, כמו אזרחי מדינות בהן המטבע המקומי קורס. בנוסף, הביקוש לביטקוין מושפע מהשפעות חיצוניות כגון חוקים חדשים שנחקקים בעדו או נגדו. לדוגמה, בגרמניה עבר חוק שיאפשר לבנקים להחזיק ביטקוין, או שמנגד בהודו למשך תקופה ביטקוין היה לא חוקי. לבסוף, הביקוש, בדומה להיצע, מושפע מנזילות. ככל שביטקוין נגיש פחות לקנייה, כך אנשים יהיו מוכנים לשלם עליו פרמיה ולפיכך העלייה במחיר תהיה חדה יותר (וההפך הוא הנכון גם כן).

לאחר אירוע החצייה הראשון, ביטקוין נסק כ-8,000% על פני תקופה של שנה, מ-$14 למעל $1,000. לאחר מכן, הביקוש הושפע לרעה בעקבות פריצה לבורסת המטבעות הדיגיטליים המובילה בעולם דאז, מט.גוקס, וגניבתם של מעל 600,000 מטבעות (בגובה של כ-450 מיליון דולר). כתוצאה, ביטקוין ירד כ-80% בשנה שאחרי השיא.

לאירוע החצייה השני הגיע ביטקוין במחיר של כ-$650, לאחר שעלה כ-220% מהתחתית שנרשמה בינואר 2015. במהלך השנה וחצי שלאחר החצייה השנייה, המריא ביטקוין לשער של כ-$19,800, השיא המפורסם של שנת 2017 - עלייה של כ-3,100%. באותה עת, הוצג לראשונה מסחר בחוזים עתידיים בבורסות גדולות ומפוקחות כגון CBOE ו-CME בשיקגו, וכתוצאה משקיעים מוסדיים יכלו להמר שמחיר הביטקוין גבוה מדי ביחס לערך האמיתי שלו באותה עת (פוזיציית שורט).

אירועי החצייה לפי גרף לוגריתמי של מחיר הביטקוין במרוץ השנים קרדיט: בן סמוחה, Cryptojungle

רגע האמת

על פני השנה שאחרי השיא ירד ביטקוין, שוב, מעל 80% לשער של כ-$3,150. אך לאירוע החצייה הנוכחי, מגיע ביטקוין לאחר עליה של כ-220% מהשפל שנרשם בדצמבר 2018. בנוסף, הוא מגיע כאשר הביקוש אליו גדל מכיוונים רבים.

קרן ההשקעות גרייסקיל (Grayscale) למשל, שמאגר לקוחותיה מורכב בעיקר ממשקיעים מוסדיים, מציעה מניה שצמודה בערכה לביטקוין ומגובה בו. במהלך אפריל פרסמה את דוחותיה לרבעון הראשון של 2020, הטוב ביותר מאז שהחלה את פעילותה לפני כשנתיים וחצי. על פי הדוח, היא גייסה מעל 500 מיליון דולר עבור הקרן, כ-400 מהם למניה צמודת הביטקוין. כעת, היא מנהלת כבר מעל 2.2 מיליארד דולר בשווי מטבעות דיגיטליים – הרוב המוחלט בביטקוין.

בנוסף, משקיעי מאקרו מוערכים מצהירים בריש גלי על הערך שהם רואים בביטקוין. האחרון שבהם הוא פול טיודור ג'ונס, מייסד ומנכ"ל טיודור אינווסטמנטס שמנהלת כ-40 מיליארד דולר עבור לקוחותיה. "ביטקוין מזכיר לי את התפקיד ששיחק זהב בשנות ה-70", אמר השבוע במכתב ללקוחותיו שדווח על ידי בלומברג, כהקבלה בין המדיניות הננקטת כיום ע"י ממשלות ובנקים מרכזיים לבין ה"אינפלציה הגדולה" של שנות ה-70. "האסטרטגיה הטובה ביותר למקסום רווחים היא להמר על הסוס המהיר ביותר. אם אני נאלץ לנבא, ההימור שלי הוא שזה יהיה ביטקוין", הוא הוסיף. על פי הדיווח, אחת מהקרנות שלו תחזיק חוזים עתידיים של ביטקוין בגובה של עד 9% מהפורטפוליו.

ראול פאל, אחד המשקיעים היחידים בוול סטריט שצפו את מפולת שוק המשכנתאות בארה"ב בשנת 2008, טוען שהמשבר הכלכלי הנוכחי יוביל ל"אירוע חדלות הפירעון הגדול בהיסטוריה", והחל לבצע שינויים בתיק ההשקעות שלו כדי להגיע לתמהיל הבא: 25% ביטקוין, 25% זהב, 25% מזומן ו-25% המיועדים לניצול הזדמנויות השקעה.

אירוע החצייה מחדד את נדירות הביטקוין, וכשאירוע החצייה הבא יגיע ב-2024 - ביטקוין כבר יהיה נדיר יותר ממתכת הזהב על פי רוב המדדים המקובלים. אמנם ביטקוין עדיין ניסוי חברתי-כלכלי-טכנולוגי צעיר, ולכן מאופיין בסיכונים רבים ובקשיי הנגשה וחוויית משתמש.

אך במהלך 11 השנים מאז נוצר, הצליח המטבע השנוי במחלוקת להגיע למיליוני משתמשים בניגוד לציפיות ועל אף מכשולים קשים, ולנסוק לשווי של מאות מיליארדי דולרים. האם ימשיך בדרכו ויחזיר לתודעה את מהות הכסף הקשיח בגרסה דיגיטלית ורלוונטית לעידן הטכנולוגי והמוניטרי בו אנו חיים, או שמא ייתקל במשוכות חדשות? ובכן, את זה רק הזמן יוכל לומר.

הכותב הוא מומחה לביטקוין ומטבעות דיגיטליים, מייסד אתר התוכן CryptoJungle, ממייסדי עמותת Blockchain B7 ומנהל שיווק ויחסי ציבור בחברת MarketAcross. הכותב מחזיק ביטקוין.

אין לראות באמור כייעוץ, המלצה או שיווק להשקעות. המידע המוצג הינו הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי. כל העושה שימוש בו, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד.