המגמות העתידיות אליהן צריך לשים לב בהקשר של ביטקוין

אך רכבת ההרים היא שולית ביחס למגמות שהחלו השנה כגון הצגת רשת הבלוקצ'יין ליברה המפותחת ע"י פייסבוק, מטבעות דיגיטליים ממשלתיים ותאגידיים, פיתוחים טכנולוגיים חשובים לחוויית המשתמש ועוד. בטור שלפניכם, המחולק לשני חלקים, אתמקד בשנה הצפויה לביטקוין תוך סקירת חמש המגמות והאירועים שיש לשים אליהם לב, ולמה.

ה''חצייה''

האירוע המצופה ביותר בקרב קהילת המטבעות הדיגיטליים הוא ללא ספק אירוע ה'חצייה'. אירוע זה מסמל את הקטנת הגמול בו זוכים כורי הביטקוין עבור בלוקים חדשים שהם יוצרים בשרשרת הבלוקים. להזכירכם, כורי ביטקוין מקצים אנרגיה חישובית לפתירת חידות מתמטיות בתחרות המתקיימת כל 10 דקות בממוצע. הכורה אשר פותר ראשון את החידה, זוכה ב"פרס" בדמות מטבעות ביטקוין חדשים עבור האנרגיה שהשקיע בתחרות, ויוצר את הבלוק החדש בשרשרת הבלוקים (Block Chain באנגלית).

בכל 210,000 בלוקים (ארבע שנים), הגמול הנ"ל נחתך בשניים. כאשר ביטקוין נוצר, הגמול ליצירת בלוק עמד על 50 מטבעות ביטקוין, בסוף 2012 נחתך ל-25 ובמהלך 2016 נחתך ל-12.5 - הגמול הניתן גם כיום. במאי 2020, צפוי גמול זה להיחתך פעם נוספת, ל-6.25 מטבעות לבלוק.  

מכרה ביטקוין באורדוס צילום: בלומברג

המשמעות של החצייה גדולה במיוחד. כיום, היצע מטבעות הביטקוין עומד על כ-18 מיליון מטבעות (מתוך 21 מיליון שאי פעם ייכרו), וגדל בקצב של כ-657,000 מטבעות לשנה. קצב הגידול יקטן בחצי לאחר החצייה, ולפיכך ההשפעה של הביקוש על שער הביטקוין תגדל.

מעבר לכך, על פי ההיסטוריה, אחד המאפיינים החשובים המגדירים "כסף טוב" לאורך זמן הוא נדירותו (או הקושי לייצר ממנו עוד). מדד נפוץ שמסייע במדידת הנדירות הוא היחס בין המלאי הקיים לבין הגידול השנתי במלאי (Stock to Flow Ratio). על פי מדד זה, מתכת הזהב נחשבת לנדירה ביותר שכן ה-S2F שלה עומד על 62. כלומר, 62 שנים הם משך הזמן הדרוש על מנת שתיכרה כמות זהב הזהה למלאי הזהב הקיים כיום בעולם. בין היתר באמצעות מאפיין זה, כלכלנים מהאסכולה האוסטרית מסבירים מדוע ערכו של הזהב נשמר, במונחי כוח קנייה, על פני אלפי שנים.

כאשר תגיע החצייה, ה-S2F של ביטקוין צפוי לגדול ל-55.92, נתון שהופך אותו לשני בנדירותו אחרי מתכת הזהב על פי המדד, ו-84% מכל מטבעות הביטקוין שאי פעם יהיו כבר ייכרו – כך שהשפעת הביקוש על השוק צפויה לגדול. אגב, אמנם קשה לייחס ישירות את עליית שער הביטקוין לאירועי ה'חצייה', אך מודל ה-S2F של אנליסט מוכר בתחום המטבעות הדיגיטליים, המוכר בשם PlanB, טוען שכן ניתן. בסוף נובמבר 2013, שנה לאחר ה'חצייה' הראשונה, חצה לראשונה ביטקוין את רף ה-$1,000 ורשם שיא חדש בשווי 1,240 דולר למטבע אחד. בדצמבר 2017, שנה וחצי לאחר ה'חצייה' השנייה, נקבע שיאו האחרון של המטבע, בשווי 19,800 דולר לביטקוין אחד. לפי PlanB, לא ניתן להתעלם מהשפעת נדירותו הגוברת של ביטקוין עם הזמן, אך אנליסטים אחרים (המצויים בעיקר בשווקים המסורתיים), באופן לא מפתיע חולקים עליו.

המשבר הכלכלי הגלובלי הקרב ובא

סימנים רבים מעידים על משבר כלכלי גדול שהולך ומתקרב. 11 שנים אחרי משבר הסאב-פריים ששיבש את הכלכלה העולמית, המצב אינו נראה מזהיר. קשה מאד לומר מהיכן יגיע המשבר, וזאת בעיקר כי המצב בעייתי במקומות רבים. בארצות הברית הממשל ממשיך לשקוע בחובות והמגזר הפרטי שובר שיאי אשראי בריבית גבוהה (אשראי שספק שיוחזר). הלוואות הסטודנטים, המוערכות בכ-1.5 טריליון דולר, שאולי ולעולם לא יוחזרו גם הן וכבר החל שיח על "מחיקתן". שוק ה-Repo שסובל ממשבר נזילות ומצריך התערבות שוטפת ואגרסיבית של הבנק הפדרלי; חובות תאגידיים בריבית נמוכה שהוצעו לחברות אמריקאיות על מנת "לתמרץ את הכלכלה" אך שנעשה בהם שימוש לקנייה מחדש של מניות ועוד.

באירופה, מדינות כמו גרמניה, דנמרק והולנד מציעות ריביות שליליות על אגרות החוב שלהן, ומעידות שכוח הקנייה של הכסף בטווח הארוך אינו צפוי להישאר. בנוסף, בשלוש השנים האחרונות, מספר החברות האירופיות המדורגות "ספקולטיביות" הוכפל, וסוכנות הדירוג Moody's מצפה שחברות רבות יזכו להורדת דירוג או יכריזו על פשיטת רגל עקב חובות – גם ביחס למשבר של 2008-09.  

המשבר הכלכלי הבא עשוי להיות הזדמנות עבור מטבעות קריפטו כגון הביטקוין צילום: בלומברג

איך, ולמה, זה קשור לביטקוין? ובכן, כשביטקוין הגיח לעולם בשנת 2009 בעיצומו של המשבר הכלכלי, בודדים בעולם ידעו על קיומו, וכמובן שאינו היה ערוך להוות אלטרנטיבה למערכת המוניטרית הקיימת. אך כיום, התמונה השתנתה משמעותית.

"אם מערכת של מטבע דיגיטלי תופץ ברחבי העולם ותובל לאימוץ, האם זה יקטין או יסיר את הצורך במטבע רזרבה?" נשאל יו"ר הבנק הפדרלי בארה"ב, ג'רום פאוול, ע"י הוועדה לבנקאות בסנאט ביולי השנה. "זה אפשרי, אך טרם ראינו אימוץ נרחב למטבעות דיגיטליים," ענה פאוול. "ביטקוין הוא דוגמה טובה. כמעט ואין אנשים המשתמשים בביטקוין כאמצעי תשלום – אלא הם משתמשים בו כאלטרנטיבה לזהב, כאמצעי ספקולטיבי לשמירה על ערך – כמו זהב".

ביטקוין מנסה להתחרות על מקומו בחיינו משני היבטים שונים. האחד הוא היבט אמצעי התשלום. כלומר, לשמש ככסף מזומן בינלאומי לעסקאות יומיומיות, כולל קניית קפה. כיום, הוא אינו ערוך לעשות זאת. רשת הביטקוין אמנם משתפרת עם הזמן, ופיתוחים רבים צפויים להתמודד עם בעיית הסקלאביליות, נכון לעתה – לא בצורה מספקת דיה כדי שישמש ככסף מזומן גלובלי לתשלומים יומיומיים.

ההיבט השני לעומת זאת, הוא היבט האמצעי לשמירה על ערך – קרי כל אמצעי שאם נאחסנו לתקופה ארוכה, תהיה ציפייה שערכו, במונחי כוח קנייה, יישמר לכל הפחות. בין אמצעים נפוצים לשמירה על ערך בימינו נמנים מתכות יקרות כגון זהב וכסף, ונדל"ן, והמכנה המשותף לכולם הוא נדירות. בעת משבר כלכלי, לרוב מתקיים יחס שלילי בין התנהגות מחירי אמצעים שונים לשמירה על ערך, לבין התנהגות השווקים הפיננסיים השונים.  

יו"ר הפד ג'רום פאוול צילום: איי אף פי

לסיכום, אמירתו של פאוול בהקשר של ביטקוין יכולה להיתפש כבעלת משמעות גדולה במיוחד, הן עבור בנקים מרכזיים ברחבי העולם שעשויים לראות בביטקוין כבעל פוטנציאל לשמש כרזרבה והן עבור משקיעים מוסדיים המעוניינים לגדר את לקוחותיהם. על פני 10 השנים בהן נסחר, הציג המטבע המבוזר המוביל עלייה עצומה בערכו, ואדישות כמעט גמורה למגמות המתרחשות "בעולם האמיתי". כעת, הוא ניצב בפני המבחן הראשון המשמעותי שלו אל מול הכלכלה המסורתית – כיצד יתנהג בעת משבר כלכלי? והאם אירוע 'החצייה' יסייע לו במבחן?

בחלק השני של הטור, אעסוק בשלוש המגמות הנותרות: האם יאושרו קרנות סל למסחר בביטקוין, הפיתוחים הטכנולוגיים המרתקים שיש לבחון, ומאידך – האם בקרוב נצפה במגמת איסור שימוש ו/או החזקה בביטקוין ממדינות המוכרות כבעלות מדיניות מצנזרת במיוחד, כגון רוסיה וסין?