הדרישה: תוכנית סיוע דחופה לחברות הסטארט-אפ בישראל

מדינת ישראל תומכת מדי שנה במאות חברות הייטק צעירות באמצעות מענקים הניתנים מרשות החדשנות. בשנה שעברה אושר לתמיכה סכום של 1.7 מיליארד שקל שחלק ניכר ממנו מוענק לחברות הייטק צעירות שרבות מהן ממומנות גם על ידי קרנות הון סיכון. ניתן לומר שכמעט בכל קרן הון סיכון בישראל יש חברות שקיבלו מימון מרשות החדשנות.

מעורבות ממשלתית במקומות בהן ניכר כשל שוק או צורך במימוש מדיניות אסטרטגית היא חיונית. הדוגמא הידועה למעורבות כזו היא תוכנית יוזמה בתחילת שנות ה 90 של המאה הקודמת שמימשה מדיניות ממשלתית, שבלעדיה לא הייתה מוקמת תעשיית החדשנות הטכנולוגית. תוכנית זו לא עלתה לממשלת ישראל שקל ותרמה תרומה עצומה לבניית קטר ההייטק ב-30 השנים האחרונות שהקפיץ את ישראל למעמד של מובילה בתחום וליצירה של מאות אלפי מקומות עבודה. למעלה מעשור שעיקר השקעות ההון סיכון בישראל, מקורן במשקיעים זרים. כשל שוק זה בא לידי ביטוי בעיתות משבר. מאז פרוץ המשבר, ממשלות נותנות תמיכה של כסף ממשלתי שמושקע יחד עם קרנות ההון סיכון ובכך נותנות יתרון למשקיעים זרים להשקיע בשוק היעד שלהם.

חברות הסטרטאפ הצעירות (חברות המוכרות פחות מ 10 מיליון דולר בשנה) מהוות את עתידה של תעשיית ההייטק הישראלית ואת עתידה של כלכלת ישראל. כל חברה הייטק גדולה וידועה הייתה פעם סטרטאפ קטן המעסיק פחות מ-10 עובדים. החברות הצעירות הן הפגיעות ביותר לצמצום בהיקף ההשקעות הצפוי כתוצאה מהמשבר בכלכלה העולמית. בשנים האחרונות, בעקבות מאמצים רבים של גורמים שונים הצליחה התעשייה להכניס לשורותיה כח אדם ממעגלים רחבים יותר יותר (כגון מהנדסים מבוגרים, נשים חרדיות ולא יהודים, ומנגד כח אדם חסר ניסיון). ללא סיוע מיידי, צפויים פיטורים נרחבים ופגיעה רחבה, ובפרט באוכלוסיות המעגלים הרחבים. לגבי אוכלוסיות אלה, פגיעה זו תהיה אנושה והם ככל הנראה לא יחזרו לשוק ההייטק ,ולכן נדרשת תכנית דחופה ואגרסיבית, המוכוונת למניעת פיטורים נרחבים בחברות סטארט-אפ.

חברות סטרטאפ הן חברות מפסידות התלויות בגיוס כסף ממשקיעי הון סיכון מקומיים וגלובליים. חברה צעירה ממוצעת תגייס סיבוב מימון כל 1-2 שנים בממוצע וצמצום בהיקף ההשקעות יחייב חברות לצמצם בצורה מיידית את ההוצאות כדי לקנות זמן עד להתאוששות השוק. הדרכים המיידיות לצמצום הוצאות בסטרטאפ כוללות:

1. פיטורי עובדים

2. צמצום רכש מקומי

3. צמצום בתקציבי שיווק ומכירות

טל ברנוח, קרן דיסרפטיב צילום: יח"צ

לצעדים אלה יש השלכות שליליות הן בטווח המיידי והן בטווח הארוך:

בטווח המיידי - פיטורין יפגעו קשות בעיקר בעובדים הלא מנוסים ובאלה שמנסים להשתלב בתעשיה ובכך למחוק בזמן קצר הישגים שנוצרו בעמל רב, של שילוב אוכלוסיות רחבות בתעשיית ההייטק. בניגוד לטענות הנשמעות לעיתים, אוכלוסיות אלה לא יחזרו למעגל ההייטק וכנראה יאבדו ממנו לתמיד. בכך נאבד לא רק אנשים מצוינים אלא הזדמנות חד פעמית, להמשיך ולהרחיב את מעגל ההייטק ולהפוך אותו מתחום של יחידים לקטר שמוביל לשינוי אמיתי באוכלוסיות נרחבות.

צמצום רכש מקומי יפגע ביכולת המשק להתאושש מהמשבר שכן חברות הסטרטאפ הן צרכניות משמעותיות של שירותים ממגוון רחב של עסקים קטנים.

צמצום תקציבי שיווק ומכירות יפגעו בתחרותיות של החברות הישראליות המתחרות עם חברות אמריקאיות ואירופאיות שזכו כבר לסיוע מממשלותיהן לאחר שבארה״ב ובאירופה כבר הוענקו מענקים משמעותיים לחברות ההייטק המקומיות.

כ- 90% מהכספים המושקעים בחברות סטרטאפ ישראליות הן כספים המגיעים מחוץ לישראל כאשר המשקיעים הם קרנות זרות ומשקיעים זרים המשקיעים בקרנות ישראליות. ניסיון העבר, מהמשברים הקודמים בשנת 2008 ובשנת 2000/1 מראה שהיקף ההשקעות הזרות צפוי לרדת בצורה משמעותית והראשונות להיפגע מירידה כזו הן החברות הצעירות, שכאמור הן עתידה של כלכלת ישראל.

הצמצום הצפוי בהיקף ההשקעות והיקף הפיטורים הצפוי על פי חישובים המסתמכים על נתוני העבר שהוכנו ברשות החדשנות,ושאנחנו תומכים בהם, צפוי צמצום של כ-6 מיליארד ש״ח בהיקף ההשקעות המופנות לחברות צעירות בשנה הקרובה, לפי הפירוט הבא:

חברות בשלב הרעיון - 712 מיליון ש״ח

חברות בשלב הפיתוח - 1,898 מיליון ש״ח

חברות עם מכירות ראשונות - 3,351 מיליון ש״ח.

בהנחה שכ- 40-60% מהכספים המגוייסים מופנים להעסקת עובדים בישראל הרי שצפויים פיטורים של כ 10,000 עובדי הייטק - נזק עצום שיקח שנים לתקנו וירחיק אוכלוסיות שלמות ממעגלי התעסוקה בתעשיית ההייטק.

הסכומים שהוקצו עד כה, באמצעות רשות החדשנות זניחים לעומת סכום כזה ומהווים גידול של כ- 200 מיליון ש״ח יחסית לשנים קודמות. גם הסטה פנימית בתוך תקציבי רשות החדשנות לא תספק את צרכי התעשייה.

בהקשר הזה נתונים היסטוריים של רשות החדשנות מראים החזר גבוה מאוד של פי 5-8 על סכום ההשקעה לכלכלת ישראל כתוצאה מהכספים שרשות החדשנות מעבירה לחברות צעירות.

אריק קליינשטיין קרן גלילות קפיטל אוראל כהן

הדרישה לתוכנית סיוע:

אנחנו קוראים לממשלה לנקוט בצעדים הבאים כדי למנוע פגיעה קשה בכלכלת ישראל:

1. רשות החדשנות - הגדלת מיידית של תקציב רשות החדשנות בסכום של 2 מיליארד ש״ח נוספים שיוקצו לתוכנית המימון המהיר.

2. תוכנית להגנה מפני פיטורי עובדים - בהיקף של 2 מיליארד ש״ח. תוכנית זו תיועד לצמצום של פיטורי עובדים מחברות הייטק צעירות (לפחות 120עובדים מקומיים) ותקצה כספים לחברות שיצהירו שהקצאת הכספים עבורן תמנע פיטורי עובדים. תינתן עדיפות להגנה על עובדי פיתוח בתחילת דרכם/ן, אוכלוסיות מבוגרות או אוכלוסיות עם ייצוג חסר בתעשייה (נשים, חרדים, לא יהודים).

3. תוכנית הלוואות משלימות להשקעות הון סיכון (שקל מול שקל) לחברות בתחילת שלבי המכירות.