דעה
ההייטק הישראלי לא צריך שיצילו אותו
משקיעי ההון סיכון סבורים כי כל ניסיון לעצור את הצניחה במספר חברות הסטארט-אפ אינו רק חסר תועלת אלא גם מהווה שימוש לרעה בכספי משלם המיסים, וסבורים שרוב הפיטורים בענף ההייטק קשורים למיתון ולא להגבלות הנסיעה שהוטלו על ידי הממשלה: "תנו לחברות הסטארט-אפ ולמשקיעים להתמודד עם המשבר המאקרו-כלכלי כפי שעשינו בעבר, ללא כל התערבות ממשלתית"
11:1003.05.20
בעקבות הפצרותיהם של פעילים בענף ההייטק, הממשלה פועלת כעת להכנת תכנית חילוץ לחברות סטארט-אפ, בתקווה שהלוואות בתנאים נוחים יסייעו לחברות להמשיך ולפעול, ויצילו משרות רבות בענף ההייטק. לא ברור האם המחוקקים שמו להם למטרה להציל את המשרות בענף ההייטק או את חברות הסטארט-אפ עצמן, אך ההבחנה ביניהן היא מהותית.
קראו עוד בכלכליסט:
- ההייטק הישראלי חוגג עם כספי החילוץ האמריקאיים
- הסטארט־אפים זקוקים להנשמה דחופה
- דאטה במצבי אי ודאות ותכנית ההצלה להייטק הישראלי
לאור העובדה שרוב רובן של חברות הסטארט-אפ נכשלות בכל מקרה, כל ניסיון לעצור את הצניחה במספר חברות הסטארט-אפ אינו רק חסר תועלת אלא גם מהווה שימוש לרעה בכספי משלם המיסים. לו הייתה דרך פשוטה וקלה למניעת פיטורים בענף ההייטק, כולנו היינו תומכים בה, אולם האמת היא שרוב הפיטורים בענף ההייטק קשורים למיתון ולא להגבלות הנסיעה שהוטלו על ידי הממשלה. יתרה מזו, לא ניתן להבטיח כי ההלוואות הממשלתיות ישמשו למניעת פיטורים, מהסיבה הפשוטה שחברות פרטיות תמיד יעדיפו את הישרדותן על פני מניעת פיטורי עובדים. פרטי החקיקה המוצעת עדיין אינם ברורים, אולם אנחנו סבורים כי כל תכנית הלוואות תועיל בראש ובראשונה למשקיעים ומייסדי חברות, ולאו דווקא לעובדים, הנתונים בסיכון הגדול ביותר.
אדם פישר, קרן בסמר צילום: אוראל כהן
אנו כותבים חוות דעת זו לא רק כמשקיעי הון סיכון מנוסים עם ידע רב כיצד חברות סטארט-אפ פועלות ומתמודדות עם אתגרים, אלא גם כאזרחים ישראלים מודאגים. אנו מלאי אהדה למאבקם של יזמי ההייטק ואף יותר מכך – לעובדים המפוטרים, אך אין לנו כל אהדה כלפי משקיעי ההון סיכון, שרובם ככולם ייחלצו מהמשבר ללא פגע. היזמים והמשקיעים בתעשייה נכנסו לעסקי הסטארט-אפ לא רק כדי להתפרנס אלא בעיקר כדי להצליח ולהתעשר מאוד, מתוך ידיעה ברורה של הסיכונים הכרוכים בכך. ניסיונות הממשלה להציל חברות סטארט-אפ יעזרו בעיקר לבעלי ההון של חברות אלה, קרי משקיעי הון סיכון כמונו.
אין מגזר אחד במשק שלא נפגע מהמצב הנוכחי בו יש הגבלות נסיעה ומיתון מאיים. אך על אף חשיבותה הרבה של תעשיית ההייטק לכלכלת ישראל, זהו גם המגזר החזק ביותר שלה. על אף האתגרים העומדים בפניהם, עובדי חברות סטארט-אפ יכולים בקלות לעבוד מהבית, ולרובם יש את התשתית הדרושה לכך. חברות סטארט-אפ אמנם תלויות בהשקעות, אך הן אינן תלויות בתקבולי המכירות של החודש הנוכחי כדי לשלם את המשכורות של החודש הבא. חברות סטארט-אפ במהותן גמישות ועמידות לשינויים, החל משינויים בדרישות הלקוחות ועד לשינויים בתכניות גיוס ההון. לכן חברות סטארט-אפ יכולות לפטר 30% מכוח העבודה שלהן ועדיין לתפקד ולספק ביצועים ברמה הגבוהה ביותר. לבסוף, לחברות סאטרט-אפ איכותיות יש תמיד גישה להון במחיר ובתנאים המתאימים. לכן, לאור כל האמור לעיל, חברות סטארט-אפ מצויות במצב טוב יותר מחברות במגזרים אחרים, ויכולות להתאושש בקלות כאשר הגבלות הנסיעה יוסרו או כאשר יגייסו את סבב המימון הבא שלהן.
מייקל אייזנברג שותף מנהל ב-Aleph צילום: יריב כץ שום דבר מהאמור לעיל אינו חל על מגזרים אחרים הנאבקים על קיומם במשק הישראלי, ושנפגעו קשות מהגבלות הנסיעה ודרישות שמירת המרחק. בעלי עסקים קטנים שפשוט משתדלים להתפרנס ולשלם את משכורות עובדיהם, עסקים כגון חנויות בגדים קטנות, מספרות, מסעדות ומוסכים. לחברות אלו אין משקיעים עם כיסים עמוקים, אין להן קשרים עם הבנקים, הן אינן מתפקדות היטב לאחר פיטורים, ורבות מהן לא ישובו לעמוד על רגליהן לאחר הסרת ההגבלות. יתרה מזו, עובדיהן בממוצע משתכרים פחות מהשכר הממוצע של עובדי ההייטק, ואין להם את מגוון אפשרויות התעסוקה שיש לעובדי ההייטק.
אם ישראל היא מדינה קפיטליסטית, תנו לחברות הסטארט-אפ ולמשקיעים שלהן להתמודד עם המשבר המאקרו-כלכלי כפי שעשינו בעבר, ללא כל התערבות ממשלתית. סטארט-אפים הם עסקים מפסידים בהגדרתם, המגובים על ידי משקיעים המבינים את הסיכונים המיקרו והמאקרו-כלכליים. רוב משקיעי הון הסיכון שומרים עתודות הון להשקעות עתידיות, אל תלכו שולל על ידי הטיעון כי למשקיעי הון סיכון אין מקורות הון או כי מקורות הון אלו ממתינים לשיפור במצב המאקרו-כלכלי.
ארנון די נור שותף ב- 83North צילום: יח"צ כל המחזורים המאקרו-כלכליים הם מעשי ידי אדם, לרבות המצב הנוכחי. אלמלא הטיסות הרבות המקשרות בין ארצות שונות וחוסר המוכנות של הממשלות ברחבי העולם, יכול להיות שהתפשטות נגיף הקורונה הייתה נבלמת מוקדם יותר. בדומה למשבר המשכנתאות של 2008 או להתפוצצות בועת ההייטק בשנת 2000, התפרצות נגיף הקורונה מסמן את סופו של מחזור מאקרו-כלכלי ארוך. אף תכנית ממשלתית אינה יכולה לעצור מיתון עולמי, אף תכנית ממשלתית אינה יכולה לעצור מחזור מאקרו-כלכלי.
רונה שגב גל, TLV Partners צילום: איל מרילוס יש הטוענים כי מכיוון שחברות סטארט-אפ ישראליות תלויות בהון זר שגישתן אליו נחסמה בשל הגבלות הנסיעה, הן זקוקות לעזרה ממשלתית. אותה טענה בדיוק הועלתה גם במשבר 2008, אולם יותר הון זר זרם לישראל במהלך 12 השנים שחלפו מאז מאי פעם בעבר. יתרה מזו, אתגרי גיוס ההון הם בעיה אוניברסאלית, שאינה ייחודית לענף ההייטק בישראל. גם משקיעים מסן פרנסיסקו אינם יכולים כעת לבקר בחברות סטארט-אפ בעמק הסיליקון. בנוסף לכך, הטיעון של התלות של ענף ההייטק במשקיעים זרים סותר את העובדה שרוב ההשקעות הזרות נעשות בשלבים מתקדמים של החברות, כאשר הן כבר בשלב ההצלחה המסחרית, ולכן הן פחות רגישות לעיכובים ושינויים בתוכנית המימון. גיוס כספים באמצעות זום הנה משימה קשה אך לא בלתי אפשרית, וכל אחד מאתנו לומד כעת כיצד לעשות זאת. למעשה, חברת זום עצמה פרסמה את ההנפקה הראשונית לציבור שלה בזום, ואנו סבורים שזו לא תהיה ההנפקה היחידה לציבור שתיעשה כך.
טיעון נוסף של דורשי התמיכה הממשלתית הוא שהשמשקיעים המוסדיים בישראל אינם תומכים בקרנות ההון סיכון המקומיות ובחברות הסטארט-אפ שלהן. גם אם הטיעון נכון, הוא לא רלוונטי לדיון הנוכחי, שכן השקעה של משקיעים מוסדיים בקרנות הישראליות לא תשפיע על ההצלחה של חברות הסטארט-אפ בטווח הקצר.
טיעון נוסף שעולה לעיתים קרובות הוא כי דווקא החברות המבטיחות ביותר בישראל יסגרו. זהו טיעון כוזב מהסיבה הפשוטה שיש עשרות משקיעים פעילים בישראל עם גישה למיליארדי דולרים, שרובם מיועדים להשקעות חדשות. החברות שיסגרו את דלתותיהן לא יהיו כנראה החברות המבטיחות ביותר, אלא דווקא החברות הפחות מבטיחות. מה שבטוח הוא שהממשלה והבנקים בישראל לא יעשו עבודה טובה יותר ממשקיעי ההון סיכון המנוסים בבחירת החברות המבטיחות, ובכל מקרה זהו לא תפקידה של הממשלה.
אנו מודעים לכך שמגזרים מסוימים של ענף ההייטק נפגעו קשות מהגבלות הנסיעה ודרישות שמירת המרחק שהוטלו ברחבי העולם. חברות אלו ראו את בסיס הלקוחות שלהן נעלם בין לילה, או שהן עצמן אינן יכולות לעבוד עם לקוחותיהן בשל הגבלות הנסיעה ודרישות שמירת המרחק. בעוד הירידה המהירה בפעילותן העסקית קשורה ישירות לצעדי הממשלה ללא קשר למיתון, חברות אלו ישובו לפעול כאשר הגבלות הנסיעה ודרישות שמירת המרחק יוסרו ברחבי העולם. אם על אף הטיעונים שלנו נגד מתן סיוע תחליט הממשלה כי עסקים אלו זקוקים לסיוע ממשלתי, אנו קוראים לממשלה לאמץ קריטריונים מחמירים כדי להבטיח כי הכספים מיועדים למניעת פיטורי עובדים ישראלים, וכי משלם המיסים יזכה לתשואה נאה מכך. לדוגמה, צעדי סיוע אלו יכולים לכלול הלוואות ממירות עם שיעורי ריבית גבוהים יחסית ותמריצים הוניים עבור הסיכון שמשלמי המסים נוטלים.
כל החברות נפגעו מהגבלות הנסיעה, אך רוב רובן של חברות הסטארט-אפ הישראליות לא צריכות לבקר את לקוחותיהן כדי למכור או לפרוס את הפתרונות שלהן. כל חברות הסטארט-אפ יקבלו החלטות קשות יחד עם המשקיעים שלהן כדי להתאושש ולשרוד, אך זהו חלק מהסיכון שכולנו לקחנו בעת הקמת עסקים עתירי סיכון אלו.
מימין מייקל אייזנברג שותף Aleph אדם פישר קרן בסמר רונה שגב גל TLV Partners ו ארנון דינור 83North צילום: אוראל כהן, עמית שעל, יורם רשף אשר לעובדים המפוטרים, רבים מעובדים אלו ניחנו בכישורים מבוקשים במשק ויימצאו עבודה חדשה בקלות יחסית. חלק מהעובדים יצטרפו לחברות סטארט-אפ אחרות או חברות הייטק גדולות יותר שעדיין מגייסות עובדים חדשים. בה בעת, אנו חוששים לגבי מגזרים מסוימים באוכלוסיית עובדי ההייטק הנתונים בסיכון גבוה יותר, לרבות עובדים מעל גיל 55, מפרנסים יחידים במשפחות חד-הוריות ובעלי מוגבלויות, שיתקשו יותר מאחרים למצוא עבודה לאחר פיטורים. במקרים אלה סיוע ישיר כדי למנוע פיטורי עובדים מוחלשים הוא משמעותי.
לבסוף, אם הממשלה מעוניינת לתמוך בענף ההייטק, עליה לפעול למען הדור הבא של יזמים ומשקיעי הון סיכון. על הממשלה להשקיע בהכשרה מקצועית, חינוך מדעי וטכנולוגי ומחקר טכנולוגי בסיסי ברמת האוניברסיטאות, הממשלה והתאגידים. יש להשקיע יותר בכישורי כתיבת קוד, בלימוד השפה האנגלית וניהול עסקים דיגיטליים. על הממשלה ליצור תמריצים, לממן את הפיכתם של עסקים למקוונים ולהשקיע בדיגיטציה של שירותים ממשלתיים. למען הסר ספק, על תכנית מענקי המו"פ של משרד המדען הראשי של רשות החדשנות להמשיך ולפעול שכן חברות סטארט-אפ במגזרי הייטק רבים תלויים בתכנית זו.
לממשלה יש תפקיד, אך תפקידה הוא לסייע לעסקים קטנים שאינם יכולים להמשיך ולפעול, לעצמאים שאינם יכולים לספק את שירותיהם, ולמובטלים שיתקשו לחפש עבודה, אך לא לחברות סטארט-אפ המגובות על ידי קרנות הון סיכון. יהיו לחצים על הממשלה לפעול ולחקות פעולות שננקטו על ידי ממשלות אחרות ברחבי העולם, אך בניגוד למה שרבים סבורים אין כיום כל תכנית סיוע לחברות סטארט-אפ בארצות הברית. ענף ההייטק של ישראל יספוג מהלומות, כפי שקרה בעבר בשנים 2001 ו-2008, אך הוא חזק ועמיד דיו כדי להתמודד עם אתגרים אלו.
