יזמי ההייטק נגד התנהלות המדינה בזמן המשבר: "כאוס של פולגז בניוטרל"

יזמים משוק ההייטק שהחליטו להירתם ולתרום מזמנם ומקשריהם לסיוע בהתמודדות עם משבר הקורונה, בעיקר בהיבטים של סיוע בייבוא ציוד מגן וערכות בדיקה, טוענים: משרד הבריאות ומדינת ישראל לא הפנימו את הצורך בשינוי שיטות הרכש והפעולה בתקופה שבה העולם מתנהל כמו במלחמה, והמדינות נאבקות על ציוד בכללי הג׳ונגל.

שי וינינגר, ממייסדי למונייד, כתב בפוסט זועם ביום שישי האחרון: "כאוס של פולגז בניוטרל, זו ההגדרה של מה שקורה כרגע בחמ"ל הרכש של משרדי הביטחון והבריאות. בעולם קונים ציוד חירום בזמן שכאן מתמקחים על עשר אגורות הפרש".

שי וינינגר, ממייסדי למונייד ופייבר

וינינגר, הודיע לאחרונה כי הוא שם בצד זמנית את כלל עיסוקיו בלימונייד כדי לנסות לסייע בהתמודדות עם משבר הקורונה, בדגש על איתור ציוד לצוותים רפואיים. בשיחות עם בכירים במשרד הבריאות הם מודעים לקשיי השיטה אבל כן מספרים שבשבוע האחרון הצליח המשרד להביא לארץ כמויות של ציוד רפואי אשר אמור לספק חלק משמעותי מהצורך הקיים בצוותים הרפואיים. כמו כן, אותם בכירים אומרים שבקרוב כל הייצור יעבור לישראל .

גם אורן קניאל מנכ״ל חברת אפס פלייר (AppsFlyer) פנה בפוסט זועם בשבוע שעבר למנכ״ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב וכתב: "כבר כמה שבועות אנחנו מנסים לייבא עשרות אלפי ערכות בדיקות נוגדנים לקורונה. הבדיקה מזהה אם חלית ואתה מחוסן. אותה ערכה שמשתמשים בה בסין. תוצאה בתוך 30 דקות ואתה יכול לצאת מהבידוד. אזרחים רבים תקועים היום בבית כי אין בדיקות. למה המשרד שלך לא מאשר לנו להביא את הערכות בדיקה״?

אורן קניאל חברת אפספלייר

בשיחה עם כלכליסט אומר וינינגר שהזעם הוא בעיקר על השיטה: ״התחילו כאן מאבקי כוח. משרד הבריאות מנוהל על ידי פקידיו באופן ריכוזי שאינו מתאים לעת המודרנית, משרד הביטחון מצויין בניהול משברים אך לא בהכרח בביצוע רכש של ציוד רפואי, ומשרד האוצר והחשב, מנסים לחסוך כל גרוש. נוצר כאן משולש בלתי אפשרי, כאשר כל פינה מושכת לכיוונים שונים. עם זאת, חשוב להבין שבפעילות המשל״ט בשטח יש אנשים מעולים שבאו לעבוד ורוצים לעזור, אבל המערכת אינה מאפשרת להם", אומר ויניגר.

וינינגר וקניאל הם בעלי קשרים עסקיים בסין. קניאל סיפר לכלכליסט על הנסיונות לייבא את ערכות הבדיקה הסרולוגיות (לבדיקת נוגדנים) לישראל: ״לנו יש צוות סיני של 70 אנשים שאני מדבר איתו כבר מינואר. ביקשתי מהם שיחפשו לי יצרן של קיטים לבדיקה. שמרנו בצד כמה עשרות אלפים כאלה שלא עלו המון כסף ואנחנו מנסים להביא את זה וזה בכלל לא קל. עוד מעט הרשויות מסין יעצרו כל ייצוא של מוצרים ויודיעו שהם שומרים הכל לעצמם", אומר קניאל לכלכליסט.

"זה עניין של ימים או שבועות שאף מדינה לא תיתן לייצא כלום ואז והכל יעבור לייצור עצמי".

וינינגר ממשיך: ״צריך להתעורר. העולם נמצא במלחמת רכש. כולם מתנפלים על כמות מוגבלת של ציוד רפואי מסין וממקומות אחרים בעולם. כשאתה במלחמה, צריך לפעול מהר, בחוכמה, בנחישות ובאגרסיביות. בכדי להצליח להביא ציוד שכולם כמוך רוצים, צריך צוותים בשטח בסין שיסתובבו בין המפעלים השונים ויקנו במזומן, ובמחיר גבוה יותר מהמדינות האחרות. צריכים רכבת אווירית של מטוסי תובלה שימתינו בשדות התעופה וימריאו עם הציוד לכאן. בפועל - יושבים פקידים בארץ, מתווכחים על מחירים בשביל לחסוך כמה גרושים, מציעים 20% מקדמה בלבד, מערימים קשיים בתהליך הרכש של כל פריט ע״י מילוי אין ספור טפסים, קבלת אישורים משבעה גורמים שונים שלוקחים ימים ואח״כ מתפלאים שמדינות אחרות חוטפות לנו עסקאות במיליונים מתחת לאף. ארצות הברית, מדינות המפרץ ואירופה קונים כרגע במזומן במיליארדים, ובשיטות גרילה. לא מחכים. מגיעים עם משאיות ומזוודות של מזומן ומעמיסים ציוד במקום".

שי וינינגר צילום: צביקה טישלר

משה בר סימן טוב מנכ"ל משרד הבריאות צילום: יואב דודקביץ

יזם בכיר אשר מעורב אף הוא בפעילות, רואה את המצב בצורה קצת שונה מוינינגר וקניאל. בשיחה עם כלכליסט שבה ביקש לשמור על אנונונימיות הוא אומר: "משרד הבריאות לא ערוך לשעת חירום. הגוף היחידי שיכול לפעול בזמנים כאלה הוא משרד הביטחון, שמנהל כיום את הפעילות עם ייעוץ מקצועי של משרד הבריאות והתהליך הרבה יותר טוב. כשהתחלנו, היה הרבה בלאגן כי משרד הבריאות לא יודע לעבוד בקצבים ואגרסיביות ואנשי הרכש שמים לב לכל סנט ופוחדים מוועדת חקירה. לא היה ניהול מאוחד ומסונכרן וכל גוף עבד בפני עצמו מה שיצר כאוס מוחלט".

"כשהתחלנו", הדגיש, "עבדנו מול כל גוף בנפרד, מיפינו צריכים וניסינו למצא ספקים חדשים. לזהות מתוך אותם ספקים פוטנציאלים מי אומר את האמת ומי משקר זו בעיה מאוד קשה כשעובדים בקצב מהיר. השוק התמלא בשקרנים ומאעכרים. כדוגמא, בשבוע שעבר היו שמונה עסקאות לרכישת מסכות N95 שנפלו כי שיקרו לנו אנשים שטענו שיש להם גישה אל הציוד. מעבר לזה, גם אם מוצאים ספק רלוונטי, נדרש תהליך רכש מאוד מהיר ואגרסיבי שמשלם מראש 100% כי התחרות מטורפת וגופי הרכש הסטנדרטיים לא יודעים להתמודד עם שוק כזה. אלו אתגרים אדירים, עם כל הכעס שלי על המערכת צריך להבין את המורכבות האדירה״.

אפליקציית משרד הבריאות למאבק בקורונה

מקרה נוסף שמעלה תהיות הוא של חברת גלובקיפר, החברה הישראלית שפיתחה עבור משרד הבריאות את אפליקציית המגן, לאחר שזכתה במכרז וקיבלה עבור הפיתוח 1.7 מיליון שקל. אבל עד היום המשרד לא הפעיל את האפליקציה שפותחה (שאמורה הייתה להשתלב עם הגרסה הראשונית שיצאה לדרך) למרות שלל התקלות בגרסה המקורית והעובדה שמשרד הבריאות כבר העיד שיש לה טעויות באיתור המיקום של אנשים. הטכנולוגיה שפיתחה גלובקיפר ושעליה שילם משרד הבריאות מאפשרת איתור מיקום מדוייק בהרבה כולל בתוך מבנים וגם שמירת היסטוריה של כל משתמש באפליקציה לטווח של שבועיים.