מומחים במכתב לרה"מ בעקבות המעקב אחר חולים: "אמצעי דורסני בכל משטר דמוקרטי"

אמש, כשהציג רה"מ את המגבלות החדשות על המשק שנועדו לכאורה להגביל את התפשטות הקורונה, התייחס נתניהו גם לשימוש באמצעים טכנולוגיים חדשים. "נקבל החלטה על אמצעים טכנולוגיים דיגיטליים", הוא אמר. "השתמשנו בהם למאבק בטרור, ואני נמנעתי עד היום בכל השנים שהייתי ראש ממשלה להפעיל את זה בציבור האזרחי, אבל אין ברירה. ביקשתי הסכמה של משרד המשפטים. זה לא פשוט, יש בזה פגיעה בפרטיות של אותם אנשים שנבדוק אבל זה נותן לנו כלי אפקטיבי לאיתור האויב". ראש הממשלה ציין גם שמדובר באמצעים דומים לאלו שבהם נעשה שימוש בטאייואן, אך לא פירט. זמן קצר לאחר הודעת נתניהו נמסר שהיועץ המשפטי לממשלה אישר את השימוש באמצעים המסתוריים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו צילום: יואב דודקביץ

בעקבות ההודעה, ובעיקר לאור חוסר הבהירות באשר לאמצעים המדוברים והמסגרת החוקית לשימוש בהם, פנו כמה מהמומחים הגדולים בתחום הפרטיות והרשת בישראל לראש הממשלה, שר הבריאות יעקב ליצמן, היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט, וראשת הרשות להגנת הפרטיות ד"ר שלומית ווגמן, בדרישה לקבל מידע על האמצעים והאופן שבו יעשה בהם שימוש. "כיוון שרב הנסתר על הגלוי, אנו מבקשים שתפרסמו בכל הדחיפות מידע שיטתי, מלא וסדור בעניין השימוש באמצעים אלו", הם כתבו.

פרופסור קרין נהון נשיאת איגוד האינטרנט צילום: עמית שעל

על המכתב חתומים פרופ׳ קרין נהון מהמרכז הבינתחומי הרצליה ונשיאת איגוד האינטרנט, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ׳ מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטיםב אוניברסיטת תל אביב, עו״ד חיים רביה ממשרד עוהד" פרל כהן צדק לצר ברץ, מנכ"ל איגוד האינטרנט עו״ד יורם הכהן, פרופ׳ ניבה אלקין-קורן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, ד"ר דלית קן דרור פלדמן מהקליניקה למשפט, טכנולוגיה וסייבר באוניברסיטת חיפה והמרכז הבינתחומי, עו״ד אבנר פינצ׳וק מהאגודה לזכויות האזרח, וד"ר ענת בן-דוד מהאוניברסיטה הפתוחה.

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר צילום: עמית שאבי

בין השאר דורשים המומחים לדעת מה טיב האמצעים שיופעלו והאם הם נשענים רק על איסוף נתוני תקשורת או כוללים גם מידע ביומטרי, מה הבסיס העובדתי להחלטה, למה אין די באמצעים שננקטו עד כה, ומה החלופות שנשקלו בהליך. כן מבקשים הגורמים להסביר לאיזו תכלית נועדו האמצעים ("האם נועדו לצורך אכיפת בידוד? האם לצורך איתור 'נתיב ההדבקה' של חולה מאומת? האם לצורך יידוע של מי שנחשפו לחולה מאומת? האם למטרה אחרת?") וכלפי מי הם יופנו ("חולים מאומתים שיש צורך לבחון מי היה בקרבתם? מי שנמצאים בבידוד שיש צורך לאכוף אותו? אוכלוסייה רחבה יותר?").

סוגיות נוספות שלהן נדרש מענה במכתב הן הבסיס החוקי להפעלת האמצעים, זהות הגורם שיפעיל אותם (משטרה, שב"כ, רשויות בריאות, גורם אחר), אמצעי הבקרה ומנגנוני פיקוח שנועדו למנוע שימוש לרעה, לכמה זמין יופעלו האמצעים וכמה זמן יישמר המידע, מדוע לא שותפה הרשות להגנת הפרטיות בדיונים בנוא ומי הגופים שכן שותפו בתהליך.

"אין ספק כי מדובר בתקופה מאתגרת וקשה למדינת ישראל", מסכמים המומחים. "עם זאת, עקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית שרירים וקיימים בעיקר בתקופה זו ולמען זמנים שכמותה. "דווקא בעיתות חירום, חשוב מאוד לשמור על תהליך קבלת החלטות תקין, ובראש ובראשונה על שקיפות של מהלכים ואמצעים שבתקופות רגילות נחשבים בלתי מידתיים. השקיפות, היא המינימום המתבקש".