נתניהו מציג: מר בריאות - וההזנחה

בריאות וחינוך - בשני התחומים החשובים ביותר לבריאותה, רווחתה ועתידה של מדינה, מפגרת ישראל אחרי הממוצע ב-OECD. משבר הקורונה מזמן לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו להפגין מנהיגות חדשה. ממר ביטחון הפך עכשיו למר בריאות. ובשתי החזיתות הטקטיקה המתבקשת היא כמובן של ההפחדה, ובשתיהן, כרגיל, זה אני ואני ואני. ובכן, אתה ואתה ואתה אחראי להזנחה מתמשכת בשני התחומים החשובים האלה –בריאות וחינוך – לא רק בהשוואה למדינות המערב, אלא גם בהרחבת הפערים בין הפריפריה למרכז.

לידיו של נתניהו משחקת מציאות מפתיעה: ההזנחה הממשלתית המתמשכת לא הצליחה להחריב לגמרי את החינוך והבריאות, ואנו אפילו מצטיינים בנגזרות מסויימות שלהן. לא בזכות ממשלות נתניהו אלא למרות ממשלות נתניהו. לא בזכות השרים הכושלים שמינה אלא למרות השרים האלה. תוחלת החיים של גבר בישראל היא 81 לעומת 77.7 ב-OECD . ובישראל יש כ-8,000 חברות הייטק וסטארט-אפים שזיכו אותה במחמאה ובכינוי "סטארט-אפ ניישן" בזכות הדיסק-און-קי, ווייז, צ'ק-פוינט, מובילאיי, גיוון-אימג'ינג ועוד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מדגים שימוש בטישו ב מסיבת עיתונאים של משרד הבריאות בעקבות התפרצות קורונה צילום: יואב דודקביץ

וכיצד הפיגור וההזנחה מצמיחים בכל זאת הצטיינות והצלחה? לפני ההסבר, קצת מנתוני הפיגור. ההוצאה לבריאות בישראל עמדה על 7.5% מהתמ"ג, בעוד שהממוצע ב-OECD הוא 8.8% מהתמ"ג. מרבית מדינות ה- OECD מוציאות על בריאות, כ-4,000 דולר בשנה לנפש, בעוד שישראל מסתפקת ב-2,780 דולר בלבד. במיטות אשפוז, לפי עתירה שהגישה ההסתדרות הרפואית בישראל לבג"ץ, יש בישראל כ־1.8 מיטות לאלף נפש - נמוך בכ־40% מהממוצע במדינות ה־OECD שעומד על 3.7 מיטות לאלף נפש.

ההוצאה לחינוך לתלמיד בישראל היא בין הנמוכות ביותר ב-OECD. בילדי הגן ממוקמת ישראל במקום ה-29 מתוך 31 מדינות. בבתי הספר במקום ה-23 מתוך 34 מדינות. את התוצאות אנו קוצרים במבחני פיזה שבוחנים את הרמה בלימודי מדעים, מתמטיקה ואנגלית. במחזור פיזה 2018 השתתפו 79 מדינות, ואנחנו במקומות 41 (במתמטיקה) ו-42 (מדעים).

ואיך מתיישב הפיגור במדעים/אנגלית/מתמטיקה עם הסטארט-אפ ניישן? התשובה היא שהצלחת ההייטק היא לא בזכות הממשלה אלא למרות הממשלה. היא נזקפת לזכות התמריץ להצטיין של הישראלים, והתמריץ הזה נתמך ומתאפשר יותר במרכז מאשר בפריפריה. המרכז שיודע לתת לילדיו את מה שהמדינה מונעת מהם.

ילדיהם של הרופאים ועורכי הדין יהיו רופאים ועורכי דין, ילדיו של ההייטקיסט יהיו הייטקיסטים. אגב, ההייטק, כפי שמציין פרופ' מני מאוטנר הוא מחולל פערים בזכות עצמו בגלל אופן חלוקת ההכנסות והרווחים. רווחי ההייטק מתחלקים על פחות אנשים מאשר רווחים שנכנסים מתיירות או תעשייה שמתפזרים על יותר אנשים.

והפערים האלה קיימים גם בבריאות כפי שמורים הנתונים - תוחלת החיים במרכז הארץ גבוהה יותר בכשלוש שנים מאשר בפריפריה. שיעור הרופאים לאלף איש בת"א עומד על 5.1, אך בצפון ובדרום הוא 2.3 בלבד.

המרכז יודע לדאוג לעצמו גם בלי הממשלה. קטר ההייטק שמוביל את הכלכלה הישראלית, מצליח בלי קשר לממשלה ולמדיניותה. זהו תחום גלובלי, דל רגולציה וביורוקרטיה שמבוסס על יזמות והצטיינות של מעטים. הצלחת מערכת הרפואה הישראלית נזקפת בעיקר למסירותם, ובעיקר מקצוענותם של הרופאים הישראלים שמחוייבותם מגשרת על פערי ההשקעה והמחסור בכוח אדם ובמיטות. ולמסירות זו צריך להוסיף את תרומתם של הערבים שמהווים כ-13 אחוז מכוח האדם הסיעודי והרפואי. נראה איך תסתדר הגזענות הממשלתית שמפיץ נתניהו עם שביתת מחאה של הערבים, עובדי המערכת הרפואית.

נתניהו נוהג להבליט את אחריותו לכלכלה הישראלית החזקה. ההצלחה הזו פחות קשורה אליו, מה שקשור אליו הוא הפיגור המתמשך בהשקעות בחינוך ובבריאות, במיוחד על חשבון הפריפריה.

הנתון היחיד שהפריפריה מנצחת את המרכז הוא בכמות הקסאמים שניתכת על ראשה. ולמרות זאת, שיעורי ההצבעה לנתניהו גבוהים בפריפריה יותר מאשר במרכז. הפריפריה שתלויה בו, הרבה יותר מאשר המרכז, מוכנה לקבל ממנו את ההזנחה בהשקעה, את הפיגור לעומת המדינות המערביות, והיא מוכנה גם לספוג את סדר העדיפויות המעוות והפניית משאבים לישיבות ולהתנחלויות על חשבונה. והשאלה מדוע מאכילה הפריפריה במנדטים את היד שנושכת אותה, נוגעת לשיח השנאה וההסתה, והיא נוגעת למניעים היסטוריים, פסיכולוגיים, סוציולוגיים שחורגים ממסגרת זו. משבר הקורונה תופס את ישראל עם תשתית רפואית רעועה שמפגרת אל מול אחיותיה במדינות המערביות. נתניהו, כרגיל, יברח מאחריות, והשאלה היא האם יסייעו לו במזעור הנזקים כוח האדם הרפואי האיכותי והישראלים שלא יתעטשו אחד על השני.