"לא נוותר על תשואות לטובת עולם טוב יותר"

"היה נהדר אם העולם היה מקום טוב יותר, אבל המחויבות שלנו היא לייצר תשואות, ודרך טובה לייצר תשואות היא לשפר את החיים המודרנים", אומר מאיר יוקליס, שותף בקרן Israel Cleantech שאחרי 14 שנות פעילות מודיעה השבוע על מיתוג מחדש ושינוי שמה ל־More.

השינוי לא מהווה מהפך עבור הקרן, שלדברי השותפים בה כבר כמעט עשור שהתפרסה מעבר להשקעות בקלינטק. ועדיין מדובר בהחלטה מפתיעה יחסית בתקופה שבה שינוי האקלים ניצב בראש סדר העדיפויות העולמי. כך, לפי מחקר עדכני של BloombergNEF השקעות באנרגיה מתחדשת הסתכמו ב־2019 ב־282 מיליארד דולר, עלייה של 1% לעומת השנה שקדמה לה.

קרן ICV/More הוקמה ב־2006 בידי ג׳ק לוי, מאיר יוקליס וגלן שוואבר, וגייסה עד כה שתי קרנות המשך, כולן סביב ה־70 מיליון דולר. חישוב המסלול מחדש הגיע עם גיוס הקרן השלישית: "כשאתה לקראת גיוס קרן חדשה טבעי להסתכל אחורה ולבחון מה עבד ומה לא", אומר יוקליס. "זה אקט שמחייב אותך לחשבון נפש לפני שאתה מנסה להתחבר למשקיעים חדשים.

"כשכבר היינו בטוחים שנגיע ליעד הגיוס עשינו הליך חשיבה על האם המותג והדגל תואמים את מה שאנחנו עושים. המסר היה שהמותג לא משרת אותנו — שהזיקה החדשה להשקעות צרות בתחום הקלינטק לא מבטאת את מי שאנחנו ואת מה שאנחנו עושים. זה טבעי, כשאתה מתחיל, חשוב לך להגיד לעולם מה אתה רוצה לעשות. היום חשוב לנו יותר שיבינו מי אנחנו ואיך אנחנו עובדים, בעיקר כשפונים ליזמים. אין לנו צל של ספק לגבי חשיבות החדשנות בתחום האקלים, לא ננטוש את התחום והיכולות שלנו לא השתנו".

מימין: מייסדי קרן More: ג'ק לוי, מאיר יוקליס וגלן שוואבר. "נדרשנו לחשבון נפש" צילום: דנה קופל

ICV רוצה יותר מקלינטק

"מתרחקים מטרנדים"

במקרה או שלא במקרה, מחזורי החיים של הקרנות של More חופפים את עלייתה ונפילתה של אחת היוזמות הישראליות המפורסמות בתחום איכות הסביבה: חברת הרכב החשמלי בטר פלייס של שי אגסי. המיזם הוקם ב־2007, היווה כמה שנים הצלחה בינלאומית פורצת דרך וקרס ב־2013. כשאני שואלת את אנשי More אם ייתכן שיזמים ישראלים נטשו את הקלינטק ולכן השינוי בקרן היה כורח המציאות, הם שוללים זאת.

"זה נע ונד", אומר שוואבר, "דווקא אצל יזמים צעירים רואים בחירות רבות בשווקים ובטכנולוגיות שהם לא רק תשואה וצמיחה מהירות. למשל עולמות הפודטק והחקלאות ששניהם בצמיחה בישראל, ויש עוד ועוד יזמים שנכנסים אליהם".

אני מניחה שבמכוון לא קראתם למה שאתם עוסקים בו מיזמי אימפקט.

לוי: "אנחנו מנסים להתרחק מטרנדים ומילות באזז. יש עכשיו מגמה חזקה של מיזמי אימפקט, יוזמות חברתיות ו־Double Bottom Line (שורה תחתונה כפולה שמודדת ביצועים פיסקליים לצד השפעה חברתית — ה"ר)".

זו לא מגמה חיובית?

לוי: "אנחנו לא רוצים לוותר על תשואות לטובת מיקוד בעולם טוב יותר, ומאמינים שאפשר להשקיע בחברות שיעשו טוב לאנושות ולסביבה בלי לוותר על תשואות. התחלנו עם קלינטק ואנחנו עדיין עושים את זה, אבל רצינו למקם את עצמנו כמותג ארוך שנים שאינו קשור לאופנות".

אתם לא רוצים לעשות מיזמי אימפקט, אבל אתם מאמינים שיש מקום למיזמים כאלה? מהיכן המימון שלהם אמור להגיע?

"קרנות אימפקט טהורות שמחפשות שורה תחתונה כפולה כנראה יתקשו לאתר מספיק הזדמנויות טכנולוגיות בישראל".

שוואבר: בתחומים לא טכנולוגיים יש בארץ מיזמי אימפקט מעולים, כמו דואליס, אבל התשואות נמוכות יותר".

"יש מי שישקיע באימפקט"

למה אין מיזמי אימפקט מוצלחים בתחום הטכנולוגיה?

שוואבר: "בגלל המודל העסקי של התחום, ההצלחות בהייטק חייבות להיות אדירות כדי להצדיק את הסיכון, ולהביא את זה להשקעות לאימפקט זה קשה יותר".

זו אמירה קצת מדכאת.

יוקליס: "השאלה היא איך את מגדירה הצלחה. בסופו של דבר ההליכה אחרי השקעות אימפקט משתלבת עם Concessionary Returns (תשואות נמוכות יותר מהשוק — ה"ר). יש בעולם כמות מטורפת של הון שרוצה שמיזמי האימפקט יצליחו ומוכן לוותר על תשואה מקסימלית.

"בתחומי הטכנולוגיה זה מתחבר לטכנולוגיה פשוטה או יותר או להבאת טכנולוגיה קיימת לשוק חדש, אבל בסופו של דבר יש פער בין העולם שמוכן להקריב את התשואה שלו לטובת זה ובין זה שלא. ראינו מיזמים שניסו לעשות את המעבר הזה והוא היה יחסית קשה. אנחנו משקיעים בלומוס (שפעילה בתחום האנרגיה הסולארית באפריקה — ה"ר), שחלק מעמיתותיה הן מיזמי אימפקט, ובלומוס בחרו לא לעשות כך".

אם הטכנולוגיה טובה מספיק, למה שחברה לא תעשה גם וגם?

יוקליס: "השאלה היא אם עלות המערכות מתאימה ליכולת הקנייה של שוק היעד, והאם הלוגיסטיקה של הבאת המערכת אל הלקוח עומדת. התשובה היא פשוטה כשמדברים על לונדון או סיאטל, אבל כשמדברים על מקומות כמו ניירובי או לאגוס לפעמים התשובה היא לא. גם טכנולוגיה מדהימה תפגוש אתגרים מבניים ותשתיתיים.

"אחת הסיבות שהשקענו בלומוס היתה שראינו מיזמי אימפקט שהיו מוכנים להקריב מצוינות טכנולוגית ועסקית. זה לא שאין זכום קיום לאימפקט, אלא שלרוב פעילות כזו והמשקיעים שלה בעולם שונים ממה שאנחנו עושים".

לוי: "האימפקט הגדול ביותר יהיה מונע בידי הון שרוצה לבנות חברות מובילות שוק כמו Vayyar (שהקרן מושקעת בה — ה"ר), שתשפיע בכמה תחומים. זה מצליח כי ההון מאחורי זה והיזמים רוצים לבנות חברה גלובלית רווחית. אנחנו לא רוצים שהחברות שלנו יתפשרו על היכולת שלהן להוביל את השוק".