ביהמ"ש דחה העתירה כנגד מכרז דור 5: "האחריות לנושא שייכת למשרד התקשורת"

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה היום (א') את עתירת סלקום, גולן טלקום ואקספון שהוגשה בדצמבר נגד משרד התקשורת למתן צו ביניים לביטול מכרז דור 5 בסלולר.

בסיום דיון שהתרחש ב-30 בינואר, קבע השופט דוד גדעוני שייקח את החומרים לעיון נוסף. היום נתן את החלטתו ללא נוכחות הצדדים, כאשר הוא דוחה את כלל טענות העותרות.

נתי כהן מנכ"ל משרד התקשורת צילום: אוראל כהן

דור 5 נועד לספק שירותי סלולר שיאפשרו קצבי העברת נתונים אולטרה מהירים. משרד התקשורת פרסם את תנאי המכרז ביולי 2019. חברות התקשורת יכולות לגשת למכרז במבנה של שלוש קבוצות, על פי חלוקת הרשת הקיימת כיום: סלקום יחד עם גולן טלקום ואקפסון; פרטנר עם HOT מובייל ופלאפון לבדה.

הטיעון הראשי של העותרות הוא כי ההחלטה לאמץ את המודל הזה לוקה בחוסר סבירות קיצוני. בהקשר זה הן הדגישו בעיקר את האפשרות לפערים עצומים בדמי הרישיון, את החשש להצעות תכסיסניות או פוגעניות, את הנוהג במכרזי תדרים בעולם ואת צרכי השוק בישראל.

השופט קבע כי "מדובר בהחלטה מובהקת בעניינים שבמומחיות, מקצועיות וניסיון. מרחב ההתערבות של בית המשפט מוגבל ומצומצם אף יותר כאשר עסקינן במכרז שבבסיסו מודל מורכב שלו היבטים מקצועיים משמעותיים השואבים גם מתחום מדעי הכלכלה, המתמטיקה ותורת המשחקים ואשר דורשים מומחיות מיוחדת. שיקול הדעת באשר לאופן המיטבי לקידום ופיתוח רשתות התקשורת בישראל מסור לרשות המינהלית - בעניינו משרד התקשורת. הכלל הוא שבית המשפט לא ימיר את שיקול דעתה של הרשות בשיקול דעתו שלו".

חזי בצלאל מנכ"ל אקספון צילום: דנה קופל

"מעבר לכך", כותב השופט גדעוני, "גם כאשר בוחנים את טענות העותרות לגופן, המסקנה היא כי לא עלה בידן להניח תשתית לכך שהחלטת ועדת המכרזים באשר למודל המכרז נגועה בחוסר סבירות, לא כל שכן חוסר סבירות קיצוני שיכול להצדיק התערבות בהחלטה. ועדת המכרזים בחנה קודם להחלטה בדבר המודל המכרזי גם את מצב הדברים בעולם, גם את מאפייני השוק בישראל. עמדה לפניה תשתית מקצועית מקיפה. השיקולים נשקלו והובאו בחשבון".

בנוסף, העותרות טענו כי המכרז מביא לפגיעה בשוויון ולפערים כלכליים גדולים בין חברות הסלולר המשתתפות במכרז, דבר העלול "להפיל מכת מוות תחרותית" על מי מהחברות. השופט קבע כי "לא הובא פירוט לנטען. אף לא הונחה תשתית של ממש בהקשר זה. מכל מקום הבדלים במצב הפיננסי של המשתתפים השונים על השלכותיהם האפשריות על תוצאות המכרז אינם עולים כדי פגיעה בעיקרון השוויון".

עוד טענו העותרות שדמי הרישיון אינם נקבעים על בסיס הצעת המציע אלא על פי הצעות מתחריו, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות דיני המכרזים. גם הפעם, קבע השופט כי אין בידיו לקבל את טענות העותרות.

כמו כן, קבע השופט כי העותרות יישאו בהוצאות משרד התקשורת ובשכר טרחת עו"ד בסך כולל של 150,000 שקל. עתה, יידרש משרד התקשורת לקבוע לו"ז חדש לשלבי המכרז, כאשר השלב הבא הוא הגשת הצעה משותפת של החברות. כמו כן, יוכלו החברות לפנות לערכאה גבוהה יותר.