ההפרטה יוצאת לדרך: הדואר יוכל לשמור 20% מהכסף שיגויס - ללא תנאים

ועדת השרים לענייני הפרטה, בראשות שר האוצר משה כחלון, אישרה היום (ג') מהלך משמעותי לקראת ההפרטה של חברת דואר ישראל. בהחלטה המקורית נקבע כי חלק גדול מהתמורה הכספית ממכירת האחזקות (20%) למשקיע פרטי יישארו בחברה לצורך השקעה, אך הצעד הותנה בהפרדה מבנית מלאה מבנק הדואר. היום אישרה הועדה את הסרת ההתניה, משום שהבינה כי יישום ההפרדה לא צפוי בקרוב.

צילום: אלעד גרשגורן

ההפרדה היא יוזמה של שר התקשורת לשעבר משה כחלון, שביקש ב-2011 להפוך את בנק הדואר לבנק חברתי שייתרום להגברת התחרותיות בשוק הבנקאות וינגיש שירותי בנקאות לאוכלוסיות חלשות. ביולי 2012 חוקק תיקון 11 לחוק הדואר, בו נקבע ביצוע ההפרדה. ביולי 2019 דחה שר התקשורת דוד אמסלם בפעם ה-13 את יישום התיקון, עקב אי-קיום של ארבעה תנאים שנקבעו בו: יכולת הבנק לספק שירותים כספיים, כמו אשראי; העמדת הון עצמי של כ-150 מיליון שקל; מינוי דירקטוריון לבנק הדואר; וחתימה על הסכם קיבוצי. בנוסף, ביוני 2018 הודיע דירקטוריון הדואר שעמדתו היא שלא לבצע את ההפרדה. כמו כן, יישום ההפרדה המבנית הפך ללא רלוונטי, כאשר נגיד בנק ישראל התנה את הענקת הרישיון לבנק הדואר בכך שיהיה חברה נכדה ולא חברה בת, וחברת הדואר לא תחזיק ביותר מ-49% ממניותיו.

את הפרטת הדואר אישרה ועדת השרים לענייני הפרטה ביולי 2018. אז הוחלט למכור עד 40% מאחזקות המדינה בחברת הדואר – העומדות כיום על 100% - בשני שלבים. חודש לאחר מכן אישרה ועדת הכספים של הכנסת את מתווה ההפרטה: בשלב הראשון ימכרו 20% מהמניות למשקיע אסטרטגי ובשלב השני עד 20% מהמניות הנותרות יונפקו לציבור בבורסה לניירות ערך בתל אביב, כך שבידי המדינה יוותרו לפחות 60% מהמניות.

על פי אבני הדרך שהוצגו היום לוועדה, במרץ 2020 יפורסם הליך המכירה. אפריל 2020 יהיה החודש האחרון להגשת פניות לרשות החברות הממשלתיות והצגת דו"חות כספיים. בארבעת החודשים שלאחר מכן יבוצע הליך מיון הפונים: תיבחן עמידה בתנאי סף; זימון להשתתף בשלב השני – חדר מידע; הגשת הצעות ומתן ציונים על-ידי וועדת משנה; והזמנת ההצעות האיכותיות להגיש הצעות מחיר. לאחר מכן יחל תהליך התמחרות שיארך שלושה חודשים. מתן האישורים הרגולטוריים, ביניהם הסכמת הממונה על התחרות, ובחירת המציע, יבוצעו בין דצמבר 2020 לפברואר 2021. על פי הערכה ראשונית ברשות החברות, שווי חברת הדואר עומד כיום על מיליארד שקל. 

מרכז הסחר המקוון של דואר ישראל צילום: דוברות דואר ישראל

במצגת שהוצגה לוועדה צוין כי הפרטת חברות דואר בעולם מאפשרת ביצועים טובים יותר ונגישות להון. כך למשל, בהולנד הפרטת 44% קידמה משמעותית רה-ארגון ברשת ופיתחה התרחבות בינלאומית, ובגרמניה הפרטת 29% מימנה התרחבות לוגיסטית.

בין יתרונות ההפרטה שהוצגו היו: יציבות ואיתנות פיננסית ארוכת טווח לחברה; סינרגיה וניצול יתרון לגודל; התייעלות ושיפור השירות לאזרח; נגישות למומחים ולידע לשם שיפור ביצועים; יצירת תמריץ להשאת רווחים ולהגברת שקיפות; הפרדה פוליטית – ע"מ להקל על שינויי מחירים ועלויות על-ידי שינוי המחויבות, מעבר מאחריותיות כלפי הממשלה לאחריות מול שחקן פרטי.

הליך ההפרטה מהווה למעשה את קיצה של תוכנית הבראה בת ארבע שנים בחברת הדואר, שיצאה לדרך בסוף 2014, וכללה בין היתר: צמצום 1,200 משרות; מיזוג וסגירת סניפים; פתיחת נקודות בחנויות ומרכולים; הרחבת שעות הפעילות עד 20:00 בערב; והקמת קריית הדואר במודיעין.

הכנסות דואר ישראל, בניהולו של דני גולדשטיין, הסתכמו ברבעון השלישי של 2019 ב-448 מיליון שקל, כאשר הרווח הנקי עמד על 41.7 מיליון שקל.

מנהל רשות החברות ינקי קוינט, מסר בתגובה: "המהלך הזה יתרום משמעותית לחיזוק ושיפור השירות לאזרח של חברת דואר ישראל".