שיאומי Mi A3: חיסרון שקשה לשכוח, יתרונות שקשה לפספס

שיאומי השיקה לא מזמן בישראל את ה-Mi A3, דור שלישי לאחד המכשירים הכי מעניינים שלה. למכשירי סדרת A אין מצלמות מדהימות, מסכים פורצי דרך או חידושי ממשק - אך הם עדיין מאוד פופולריים ומהווים נתח לא מבוטל משוק הסלולר בישראל. למה? כי הם פשוט זולים, נוחים, ונשענים על גרסה נקיה של אנדרואיד - מה שמבטיח גם עדכוני אבטחה תדירים וגם ביצועים טובים משל מכשירים מקבילים.

בדיקת כלכליסט מצאה את ה-Mi A3 מוצלח ואף משתלם, אך גם בעל כמה פשרות שלא הופיעו בדגמים הקודמים. מה התחדש בו לטובה, ומה לרעה?

נעים להכיר: Mi A3 צילום: ניצן סדן

עיצוב ומבנה: משחקים של אור וזכוכית

במבט ראשון, אפשר לראות ששיאומי השקיעה: לטלפון עיצוב מודרני עם גב מזכוכית, מסגרת תצוגה דקה למדי, ומצלמת סלפי בנישה קטנה בראש המסך במקום מגרעת. עיצובית, הטלפון כמעט זהה בצורתו ל-Mi 9, סמארטפון הדגל של שיאומי.

הגב מחזיר אור בצורה שיוצרת אפקט ויזואלי נאה צילום: ניצן סדן

המסך שלו קצת יותר קטן (6.01 אינץ' לעומת 6.39 במכשיר הדגל), אבל המשקל זהה והמידות דומות ביותר. כמו מכשיר הדגל, גם ה-A3 תופס טביעות אצבע בקלות על גבו, משום ששיאומי - כמו רוב יצרניות המובייל - לא מאמינה בציפויים דוחי שמנוניות.

מצלמת הסלפי בראש התצוגה צילום: ניצן סדן

ואולם, הפעם קיבל גב הזכוכית אלמנטים מחזירי אור בתוכו, מה שגורם לצורה ספירלית להיראות עליו. אני אוהב את העיצוב הזה, האור נשבר במכשיר ועושה אותו קצת יותר מעניין למראה, קצת יותר מיוחד. ה-A3, בדומה לרוב מכשירי שיאומי האחרים, אינו כולל תקן עמידות במים ואבק. כמו כן, גוף הפלסטיק הזה לא מוסיף לו חוזק, וכנראה שלא יתמודד היטב עם נפילות ומכות. שיאומי מודעת לכך, וכללה באריזה שלו כיסוי סיליקון שקוף.

תצוגה וממשק: דרושים פיקסלים

לטלפון יש מסך של 6.01 אינץ', שהולך והופך לגודל ממוצע. הרזולוציה עומדת על 720p, מה שכונה פעם HD Ready; הפאנל מציג צבע עשיר וניגודיות לא רעה - אך הגודל מייצר בעיה של איכות תצוגה במצבים מסוימים.

רזולוציה נמוכה. מסך ה-A3 צילום: ניצן סדן

הרזולוציה נמוכה והמסך גדול משל מכשירים מקבילים משנים קודמות, מה שמייצר מצב בו יש פחות פיקסלים לאינץ'. התרגלנו לראות מסכים בצפיפות גבוהה, או לפחות בצפיפות שמתאימה לגודל המסך. וה-A3? אפשר לראות פיקסלים בממשק שלו. לא, זה לא שהאייקונים ייראו כאילו נבנו עבור ממשק של נינטנדו מהניינטיז, אבל ברכיבי ממשק סטטיים מסוימים - למשל, תפריטים, ותפקודי שגרה - אפשר לראות שגם העיגול הכי עגול מורכב מריבועים. זה לא נראה כלל ביישומים דינמיים: למשל, סרטים, משחקי מובייל ואפליקציות שאנו נוטים לרוץ הרבה בתוך הממשק שלהן - למשל, הפיד של אינסטגרם.

בפורטנייט זה דווקא נראה בסדר צילום: ניצן סדן

למכשיר יש כמה תכונות שנורא אהבתי בסמארטפונים של פעם, וקצת מתסכל שנעלמו: שקע אוזניות סטנדרטי, כך שאפשר להאזין למוזיקה תוך כדי שטוענים; עינית אינפרה-אדום, כך שאפשר יהיה להשתמש בטלפון בתור שלט אוניברסלי; ורדיו FM, שמשתמש בכבל האוזניות כאנטנה. יש לו רק בעיה קטנה אחת - חלק מהמכשירים שנמכרים בארץ פשוט לא מגיעים עם אוזניות.

הממשק הינו אנדרואיד נקי צילום: ניצן סדן

חבילת האפליקציות של הטלפון מוגבלת ליישומי גוגל בלבד - Photos כגלריית תמונות, Keep כאפליקציית פתקים, Play Music כנגן מדיה וכן הלאה. תמצאו בטלפון רק שלושה יישומים של שיאומי עצמה: אפליקציית המצלמה, אפליקציית הרדיו ו-Mi Community, פלטפורמת ההמלצות, השיווק והפורומים של שיאומי שהיא מיותרת מאוד. חבל שאפליקציית שלט כמו Mi Remote המוצלחת לא נמצאת פה. הרי עינית אינפרה כבר יש.

מצלמה: מפרט נאה, ביצועים בינוניים 

מערך הצילום של הטלפון כולל שלושה חיישנים: חיישן עיקרי של 48 מגה-פיקסל, חיישן שמונה מגה-פיקסל בעל עדשה רחבה, וחיישן של שני מגה-פיקסל שנועד למדידת עומק שדה. מצלמת הסלפי נשענת על חיישן 32 מגה-פיקסל, והיא תומכת HDR.

מצלמות ה-A3 צילום: ניצן סדן

בצילום סטנדרטי, ביצועי התמונה טובים, כל עוד התאורה אינה בעייתית; רזולוציית ברירת המחדל היא 12 מגה-פיקסל, אבל אני ממש לא רואה סיבה לעלות ל-48 מגה-פיקסל; מעבד התמונה פשוט לא מנצל את הרזולוציה הזאת, ויוצאות תמונות יחסית דומות לשל צילום רגיל - רק שיתפסו לכם הרבה יותר מקום על הטלפון.

ממשק המצלמה צילום: ניצן סדן

צילום בעדשה רחבה מפיק תוצאות פחות מרשימות; התמונה פחות מפורטת וכוללת קצת עיוותים בשולי הפריים - משהו שמאוד מעצבן משתמשים מפונקים כמוני, אבל לא יזיז למשתמש הממוצע. צילום לילה במצב אוטומטי מפיק תמונות אפלוליות למדי, אך יש לאפליקציית המצלמה מצב לילה ייעודי שמאפשר הפקת תמונות מוארות יותר; זמן העיבוד שלו מורגש, אך לא ממושך כשל LG, וואווי וסמסונג למשל.

מצב הלילה הייעודי מספק פריימים מוארים ביותר צילום: ניצן סדן

ואולם, היעדר ייצוב החיישנים עדיין אומר שהתמונה תהיה קצת מטושטשת, בעיקר בשולי הפריים. צילום הווידאו במכשיר איכותי להפתיע והפריים נאה ומפורט. זאת, כל עוד לא מצלמים אותו בעדשה הרחבה; במצב זה, תקבלו סרטונים מטושטשים. מצלמת הסלפי סבירה אך לא יותר, על אף ריבוי הפיקסלים.

ביצועים וזמן סוללה: הפתעות מקיר לקיר

לטלפון יש מעבד סנאפדרגון 665, שהוא בעצם קצת יותר איטי משל המכשיר הקודם בסדרה, ה-A2. אבל הפעם מדובר בטלפון עם מסך ברזולוציה נמוכה יותר, כך שהמעבד לא צריך להתאמץ כדי להניע את הממשק. התוצאה מרשימה: המכשיר פשוט טס, ללא כל השתהות מורגשת, גם כשצריך לטעון משחקים או יישומים שנחשבים לכבדים. יש לו זיכרון פעולה של ארבעה גיגה-בייט, ומרחב אחסון שמתחיל ב-64 גיגה-בייט אך ניתן להרחבה בכרטיס זיכרון עד 256 גיגה-בייט (תכונה שלא היתה בדור הקודם).

הפתעה נוספת היא זמן הסוללה: בגלל הרזולוציה הנמוכה והמעבד היעיל, יחזיק לכם ה-A3 גם יומיים בשימוש סביר, נתון שרואים בדרך כלל רק אצל סדרות העילית של וואווי וסמסונג.

סיכום ואלטרנטיבות

ה-Mi A3 הוא סמארטפון משתלם מאוד, שמחזיר את הרוח למפרשי סדרה A: שיאומי הקשיבה לקהל ושיפרה משמעותית את ביצועי הטלפון, את זמן הסוללה שלו, הוסיפה תמיכה בכרטיסי זיכרון ושדרגה משמעותית את יכולות הצילום. כמו כן, השיבה את שקע האוזניות. המחיר הגדול ביותר הוא איכות התצוגה - נקודה שחשובה עבור משתמשים רבים לא פחות מביצועי המצלמה, למשל. ה-A3 יתאים למשתמשים צעירים, כמו ילדים שטוחנים שלבים במשחקי מובייל ולא באמת אכפת להם כמה חד נראה טקסט במכשיר.

משתמשים אחרים יוכלו ליהנות מזמן הסוללה הממושך וממהירות הפעולה, אך חוויית התצוגה הבעייתית תבלוט היטב. מה שאמור להטות את הכף הוא המחיר: הטלפון הזה הושק במחיר רשמי של החל מ-1,100 שקל, אך מחירו ירד משמעותית ובמהירות. ולכן, יוכל להתאים מאוד למי שמחפש טלפון חדש ולא אוהב לפתוח את הארנק.