הגנת פטנט על טכנולוגיית בלוקצ'יין

יזמים רבים, שהבינו כי טכנולוגיית הבלוקצ'יין היא בעלת פוטנציאל רב החלו לפתח טכנולוגיות תוכנה המבוססות עליה. השאיפה שלהם היא להגיע מהר ככל הניתן לקו הסיום ולכבוש ראשונים את ההר. לצורך כך, הם מגייסים משקיעים ש"נדבקו" בחיידק ומצטרפים "לחגיגה" ומצפים בבוא העת לרווח משמעותי על השקעתם. בדרכם לפסגה יזמים רבים פוסחים על שלב חיוני, הגנה על הקניין הרוחני, ועל כך הם עלולים לשלם ביוקר בשלבים מאוחרים יותר של המיזם.

בניגוד להנחות השגויות הללו, מסתבר, כי במרבית המדינות התעשייתיות המתקדמות בעולם, ניתן, בתנאים מסוימים, להגן על אמצאות בתחום התוכנה באמצעות רישומן כפטנט, ולא רק להגן אלא גם לאכוף. בין המדינות שמצבן המשפטי מאפשר זאת נמצא את ארה"ב, גרמניה, אנגליה, צרפת, איטליה, ספרד (בהן ניתן להגן בגדר פטנט אירופאי משותף), יפן, דרום קוריאה, סין (כן, סין  – זו לא טעות) ומדינות תעשייתיות חשובות אחרות.

אמנם לא ניתן לקבל הגנת פטנט על הבלוקצ'יין כטכנולוגיה בפני עצמה – בדיוק כפי שלא ניתן היה לעשות זאת בשעתו על האינטרנט כשלעצמו – אך ניתן להגן על טכנולוגיות שמתבססות על הבלוקצ'יין ועל יישומים שונים רבים ומגוונים של הטכנולוגיה, ובלבד שהפיתוח כרוך בפתרון חדשני של אתגר טכנולוגי בתחום התוכנה.

עו"ד ועורך פטנטים אהוד האוזמן צילום: אייל יצהר

בהקשר זה כדאי להעיר כי נכון לסוף 2018 חמשת המגישים הגדולים בעולם של בקשות לפטנט בתחום הבלוקצ'יין הם (לפי הסדר): 

1)Alibaba

2) IBM

3) Mastercard

4) Bank of America

5) PBoC) People's Bank of China)

בדומה לאינטרנט, גם בפתרונות מבוססי בלוקצ'יין נהיה עדים בעתיד "לצונאמי" של יישומים בהם נשתמש בחיי היום יום ואשר כבר היום שוקדים סטרטאפים וחברות רב לאומיות על פיתוחם. יזמים אשר ישכילו להבין את חשיבות ההגנה על הקניין הרוחני שביסוד הפתרונות הייחודיים שיפתחו, יוסיפו ערך כלכלי רב למיזם, ולמשקיעים ויגבירו את סיכויי הצלחתם מול המתחרים.

מי יהיה המרוויח הגדול מטכנולוגיית הבלוקצ'יין?

מי שיזהה את החשיבות של ההגנה על הקניין הרוחני לצד הפיתוח העסקי והטכנולוגי, ויבין את כללי המשחק ישיג יתרון עסקי משמעותי על פני מתחריו שלא בחרו לעשות זאת, ויעניק וודאות גדולה יותר למשקיעים בגידור הסיכונים הכרוכים בהשקעתם במיזם. מיזם פורץ דרך שהוא עתיר טכנולוגיה אשר מוגנת במארג של פטנטים, ייצר יתרון מובהק יותר מול מתחריו ויעורר עניין רב יותר אצל רוכשים פוטנציאליים (בד"כ חברות רב-לאומיות גדולות) אשר ייהנו מפירות ההגנה על הטכנולוגיה הנרכשת כאשר זו תשולב במוצריהם.

עו"ד ועורך פטנטים אהוד האוזמן, הוא שותף בכיר ומנהל מחלקת ההייטק בקבוצת ריינהולד כהן