פרשנות
המטרה: אקזיט של 11 ספרות
הערכת השווי שהציגה מאנדיי הישראלית מוכיחה שבשלו התנאים לגידול מגה חדי קרן בתל אביב
- התנופה נמשכת: Monday גייסה 150 מיליון דולר, לפי שווי של 1.9 מיליארד
- קומפאס של אורי אלון הגיעה לשווי של 6.4 מיליארד דולר, גייסה 370 מיליון
מאנדיי אינה חד הקרן הראשון שיוצא מהאקוסיסטם המקומי, אבל היא משתייכת לדור חדש של חברות טכנולוגיה, כאלה שעושות את זה חזק יותר ומהר יותר.
הדור הקודם של ההייטק הישראלי כלל חברות שהגיעו לממדי ענק בקנה המידה המקומי שלנו, אבל עשו זאת בקצב אחר, והתקבעו סביב הערכת שווי מסוימת. ענקית התשלומים פיוניר למשל, שהוקמה ב־2005, מכוונת להנפקה קרובה לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר. מאנדיי, שצעירה ממנה בעשור, עקפה אותה אתמול בהערכת השווי.
ערן זינמן ממאנדיי
הסיבה להבדל הזה אינה נעוצה בהבדל מהותי בין החברות או היזמים שהקימו אותן, אלא דווקא בתקופה שבה קמו ובציפיות החדשות של השווקים. קרנות הענק, תופעה של השנים האחרונות, מובילות אמנם סבבים של מאות מיליונים, אבל הן גם מקבעות סטנדרט חדש בשוק: השקעת ענק תמורת תשואה דומה. סבבים בקנה מידה כזה היו אירוע נדיר מאוד לפני 2016, היום הם קורים לפחות פעם בשבוע ולפעמים, כמו שקרה אתמול, פעמיים ביום אחד.
קרנות כמו Dragoneer Investment Group מעמק הסיליקון שהצטרפה לגיוס האחרון של קומפאס היא דוגמה מצוינת לצורת הפעולה החדשה הזו. Dragoneer, בדיוק כמו סופטבנק היפנית שהובילה את הסבב הקודם לחברה לפני כשנה, מזרימות סכומים גדולים לחברות בשלות שעומדות כשנה-שנתיים לפני הנפקה כדי לפדות את הצ'ק בהקדם. היא השקיעה בעבר בחברות כמו אובר וסלאק, סנאפ וספוטיפיי.
מה שקרנות כאלה מחפשות הן חברות שמובילות את התחום בו הן פועלות. כלומר, הציפיות גבוהות והסכומים מסנוורים, אבל גם הציפיות בהתאם. המשקיעות החדשות של מאנדיי וקומפאס לא מכוונות לחברה שתנפיק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר, הן רוצות שווי של 11 ספרות בזמן האקזיט.
שני הגיוסים של אתמול הם סמן לאותה תופעה גלובלית, עם הבדל אחד – מאנדיי היא חברה שעיקר הפעילות שלה בישראל וקומפאס פועלת מארה"ב ואינה מעסיקה עובדים בישראל.
עד אתמול יזמים ישראלים היו צריכים לעבור לגור מעבר לים כדי להקים משם את WeWork או את קומפאס. רועי מן וערן זינמן הוכיחו שניתן לעשות את זה גם מדרך בגין.
