נחשפה טעות מחקרית היסטורית: קרינת סלולר לא מסוכנת לגוף
תחקיר של הניו יורק טיימס גילה שהמחקר המקורי משנת 2000, שעל בסיסו נקבעו סיכוני קרינה לא-מייננת, כלל טעות גדולה: הוא כלל לא התייחס להגנה הטבעית של העור. מומחים: אם קרינת טלפונים היתה מסוכנת, התחלואה היתה מזנקת
עד כמה מסוכנת קרינת סלולר לבני אדם? כנראה פחות משהתרגלנו לחשוב; תחקיר של הניו יורק טיימס חשף השבוע שהמחקר העיקרי עליו התבססה הטענה לנזקי קרינה בלתי מייננת שנפלטת ממכשירי מובייל וראוטרים כלל טעות מעגלית עצומה.
המחקר המקורי הוצע בשנת 2000 בידי הפיזיקאי ביל פ. קורי, והוזמן בידי מחוז בפלורידה שביקש להתקין תשתית רשת אלחוטית עבור 250 אלף התלמידים בבתי הספר שבו.
- סיבוב פרסה: המשרד להגנת הסביבה לא יפרסם תקן ישראלי לקרינה ממכוניות
- הטייסים של צ'רנוביל: האם קרינה יכולה להפיל מסוק?
- "אנחנו מסוגלים לזהות אדם אחד מתוך מאות אלפים על סמך תמונה בת 20 שנה"
קורי נחשב לחוקר אמין ומנוסה. הניסוי שערך גילה בוודאות שככל שישנה עלייה בהיקף הקרינה ואורך הגל מתקרב לזה של שידורי WiFi, כך ישנה עלייה בספיגתה בידי רקמת המוח ואיברים רגישים נוספים. הגרף של הניסוי הפך מאז לסוג של גושפנקה מדעית לסיכוני קרינת רדיו. זאת, על אף שאינה מייננת - כך שאין ביכולתה לבצע שינוי בתאי הגוף ולגרום לסרטן. במשך שנים ארוכות התווכחו חוקרים ביניהם על השפעות קרינת הסלולר, שאמנם אינה מייננת אך יש נתונים חותכים שביכולתה להזיק.
תחקיר הניו יורק טיימס גילה את הטעות ההיסטורית של קורי: בניסוי שלו הוא חשף איברים ספציפיים לקרינה כשהם מופרדים מגוף אנושי - כך שלא היו תחת הגנת העור. השכבה העליונה של גופנו, האפידרמיס, מהווה מיגון טבעי לקרינה קצרת גלים, כמו של שידורי רדיו בתדרי תקשורת סטנדרטיים. בפועל, לא יכולה קרינה כזו לחדור אל הגוף ולהשפיע עליו. אפקט ההגנה של העור הוכח על ידי מחקר שנערך באוניברסיטת קורנל.
כריסטופר קולינס, פרופסור לרדיולוגיה באוניברסיטת ניו יורק אישר לטיימס שאכן "קרינה זו לא חודרת את העור", קולינס ערך בעצמו מספר מחקרים בנושא שאישרו זאת. רופאים נוספים אישרו את הממצאים כמו למשל ד''ר מרווין זיסקין מביה''ס לרפואה של טמפל יוניברסיטי.
המחקר של קורי הפך לסחורה חמה בקרב אתרי קונספירציה ואף בקרב אתרי פייק ניוז רוסיים שהדהדו אותו במשך שנים רבות כדי לערער את מעמד טכנולוגיית הדור ה-5 בסלולר במערב. המחקר של קורי המשיך להיות מופץ בין היתר בידי רופא אחר בשם ד''ר דייויד קרפנטר שהמשיך גם הוא לטעון שיש קשר ישיר בין קרינה אלקטרומגנטית לתחלואה בלוקמיה. אך חוקרים נוספים במימון פדרלי לא הצליחו מעולם לאשש את ממצאיו. גם אם אלו הפכו לבסיס למספר אזהרות של ארגון הבריאות העולמי.
גם קרפנטר וגם קורי אינם תמהונים. מדובר במדענים רציניים מדופלמים בתחומם ובעלי מומחיות. אך במקרה של קורי ברור שהמחקר פשוט לא תאם לניסוי ששימש להוכיח את טענותיו. במקרה של קרפנטר, הוא לא הצליח להגן על טענותיו בבית המשפט במסגרת תביעה שהתנהלה נגדו. שני חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד תיארו את מחקרו כ"לא אמין מדעית".
חוקר נוסף מאוקספורד, רוברט גריימס, כתב לאחרונה בגארדיאן: "אם הסכנה היתה אמיתית היינו כבר צריכים לראות זינוק במקרי התחלואה, אך זה ממש לא המצב".
ד''ר קרפנטר הסכים לאחרונה לומר "שיש לגיטימיות בטענה שקרינה תתקשה לחדור את המחסום של העור האנושי. אולי זו באמת לא בעיה כזו גדולה". קורי עצמו, כיום בן 82 ופנסיונר, סירב לעומת זאת לשנות את דעתו והעדיף להשאיר את הנושא לטיפול הדור הצעיר, "הם יכולים לומר מה שבא להם, אשאיר זאת לדור הצעיר לפתור".