"אנחנו מסוגלים לזהות אדם אחד מתוך מאות אלפים על סמך תמונה בת 20 שנה"

"אם אתם שואלים אותי, האתגר הכי גדול של הרכב האוטונומי הוא ההתנהגות הבלתי צפויה של אנשים", אומרת קרינה אודינייב. "כל עוד מעורבים מחשבים ואנשים יחד, זו משימה מאוד קשה. אם היו עוצרים ואומרים - מעכשיו הכל זה רק רכבים אוטונומיים, אני חושבת שעוד שנה-שנתיים-שלוש אפשר היה להתמודד עם זה. אבל אנשים הרבה פעמים מתנהגים בצורה בלתי צפויה, הם לא תמיד נשמעים לחוקים, והם מתנהגים בצורה קצת יותר אלימה על הכביש. זה האתגר, ועם זה יהיה צריך להתמודד כל מי שירצה להוציא פיתרון לשוק".

אודיניייב מכירה את השוק הזה היטב. קורטיקה, החברה שהיא נמנית בין מייסדיה ומשמשת בה היום סמנכ"לית תפעול, עוסקת בפיתוח שבב בינה מלאכותית שמסייע למכוניות אוטונומיות להבין מה ניצב מולן על הכביש. קורטיקה, שנוסדה ב-2007 ומאז גייסה 69 מיליון דולר, נולדה בכלל בתור רעיון לפרויקט גמר של אודינייב ויגאל רייחלגאוז, מנכ"ל החברה, כשהיו סטודנטים לתאור ראשון בטכניון. הם רתמו אליו את פרופ' יהושע זאבי, שהיה למייסד השלישי. 

קרינה אודינייב. "המטרה שלנו היא להיכנס עם טכנולוגיית זיהוי פנים למקומות היותר חיוביים" צילום: אוראל כהן

בראיון מרתק לפודקאסט "הכמוסה", אודינייב מספרת על הדרך להקמת החברה, מסבירה למה עדיין קשה כל כך למחשבים להדביק את הפער עם המוח האנושי, וגם נותנת הצצה, במלים פשוטות, לטכנולוגיה הייחודית שפיתחה החברה, שנמצאת, לדבריה, "חצי צעד לפני המתחרות". והטכנולוגיה הזאת, היא אומרת, יכולה לשמש גם לעוד יישומים, ולא רק למכוניות אוטונומיות.

למשל, טכנולוגיית זיהוי פנים. אודינייב מספרת שלטכנולוגיה של החברה יש "יכולת לעבוד עם כמות מאוד גדולה של אנשים בתמונה, ולזהות פנים עם כמות פיקסלים יחסית קטנה. יכולת לעשות את כל זה רק מדוגמה אחת, כשלמשל נותנים לנו תמונת פספורט, ומהתמונה הזאת אנחנו צריכים עכשיו למצוא את הבן האדם חובש כובע, עם משקפי שמש, כשבתמונה הוא בן עשרים ועכשיו הוא בן 40 וגידל זקן'".

ואתם יכולים לזהות אותו?

"אנחנו חד משמעית יכולים לזהות אותו. ואנחנו היום עובדים עם שדות תעופה וערים חכמות, בדיוק במקום הזה, של זיהוי אחד מתוך אלפי ומאות אלפים בתוך קהל".

אבל אודינייב מבקשת להדגיש שהטכנולוגיה של החברה יכולה לשמש לא רק בעולם הביטחון והתחומים המשיקים לו, אלא גם למשל בתחום הקמעונאות, בתשלום באמצעות פרצוף, או בזיהוי התנהגויות חריגות בגני ילדים. גם אודינייב מודה שעשוי להיות משהו מעורר אי נוחות ביכולות זיהוי פנים כמו אלה שהיא מתארת. אבל לדבריה, "המטרה שלנו היא להיכנס למקומות היותר חיוביים, להיות אלה שיסכלו את הפיגוע הבא, או אלה שיאתרו את הגננת המתעללת, או אלה שיבינו שצריך לשפר את תנאי העבודה של עובדים כי הם נורא מבודדים. אנחנו מנסים להיות דווקא שם, ולא במקומות שבו אפשר להגיד שעוקבים אחרי אנשים כדי לעשות משהו יותר שלילי.

רעיונות ואנשים יוצאי דופן שיגרמו לכם לראות את העולם קצת אחרת

 

להאזנה לפודקאסט לחצו כאן >>

"בסופו של דבר כל טכנולוגיה מביאה איתה את הקידמה ואת הדברים הטובים ומביאה איתה קצת גם את הדברים הפחות טובים", מסבירה אודינייב. "כשהמציאו את האינטרנט או החשמל וטלפון, תמיד היו חששות שיקרו דברים מסוימים, וחלקם התגשמו. אבל אני חושבת שאם נסתכל על הסך הכל זה מביא אותנו למקום קצת יותר טוב, ואני מקווה שלשם אנחנו הולכים. בינה מלאכותית היא טכנולוגיה מאוד חזקה, וכל אחד שמפתח ועובד בעולם הזה צריך לקחת אחריות, ולנסות לנתב את זה לכיוון החיובי".

"הכמוסה" הוא פודקאסט שבועי שבו קרן צוריאל ואורי פסובסקי מציגים רעיונות ואנשים יוצאי דופן. פרק חדש מתפרסם מדי יום שישי באתר כלכליסט וזמין גם בספוטיפיי , ב-iTunes ובאפליקציית הפודקאסט האהובה עליכם (חפשו את "הכמוסה" או העתיקו את הקישור הזה ).