פרשנות
הצהרה אחת, שלוש הפתעות: מה מלמדות ההנחות שנתן טראמפ לוואווי?
נשיא ארה"ב הודיע שיצרניות אמריקאיות יורשו למכור ציוד וטכנולוגיה לענקית הסינית, אותה החרים מעל כל במה והגדיר כסכנה לביטחון הלאומי. מה נשתנה ומדוע, ומה מלמדת הצהרתו על אסטרטגיית ארה"ב וגורמי הכוח שמשפיעים עליה?
בסוף השבוע הפתיע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ואמר שיתיר לחברות אמריקאיות למכור ציוד וטכנולוגיה לוואווי הסינית, כל עוד לא ישמשו לבניית איומים אסטרטגיים על ארצות הברית. ההצהרה, שראשיתה בציוץ, תפסה את ממשלת טראמפ לא-מוכנה; נציבות הסחר הבינלאומי, הגוף שאוכף את החרם, לא הגיב לפניית כלי תקשורת בנושא במשך יותר מיממה, וכך גם הבית הלבן.
- אחרי חידוש המו"מ עם סין: טראמפ מוריד את גובה הלהבות בסכסוך עם וואווי
- טראמפ אמר? אז אמר: חברות אמריקאיות מצאו דרכים לעקוף את החרם על וואווי
- ארה"ב שוקלת לאסור על רכישת ציוד תקשורת שנבנה בסין
נוסחה של הצהרת הנשיא היה עמום ומבלבל - והיא ניתנה במהלך כנס G20 באוסקה, במהלכו שחרר טראמפ עוד ועוד הצהרות משונות - מהתקפה על הנשיא לשעבר ג'ימי קרטר ועד לפירגון לפוטין והצהרותיו בדבר מות הליברליזם.
נראה שבלבול ועמימות הם הכלי העיקרי בארגזו של טראמפ, אך ההצהרה הזו מספקת תמונה בהירה מבעבר של כל סיפור ארצות הברית נגד וואווי - ושל אסטרטגיית טראמפ במלחמת הסחר הנוכחית.
1. הסיכון אינו באמת מסוכן
היתר המכירה הותנה בכך שהציוד שיימכר לוואווי לא ישמש לפיתוח "איומים על הביטחון הלאומי". בפועל, אין לארה"ב או לחברות האמריקאיות דרך להבטיח זאת - מה שמחזק את ההערכות שכל העניין הביטחוני היה מסך עשן מלכתחילה. הטענה במקור היתה שבהיותה תאגיד סיני, יוכל השלטון שם להורות לוואווי לספק לגופי הביון הלאומיים גישה אל מערכות לקוחותיה.
החשש הזה עולה בקנה אחד עם העובדה שסין תופסת גניבת מידע כפעולה לגיטימית, ולמעשה מגדירה כ"מתקפת סייבר" רק מצב בו מהלך מקוון גרם נזק פיזי לתשתית פיזית. כמו כן, האקרים של ממשלת סין עומדים מאחורי המתקפות המתקדמות הממושכות (APT) הארוכות והרבות ביותר שהתגלו. בהתאמה, הוטל צו איסור הסחר תחת הכרזה נשיאותית על "מצב חירום", כאילו הלילה בחצות ייכבשו רשתות התקשורת האמריקאיות בידי האויב האדום.
אבל נראה שאין באמת אויב בסיפור הזה; וואווי מעולם לא נתפסה בהתקנה והפעלה של דלתות אחוריות במוצריה. לאחרונה נודע שליקוי אבטחה התגלה במוצרים שמכרה בבריטניה ב-2012, אך אין כל ראיה לכך שהליקוי הושם בכוונה. בכך, אינה שונה וואווי מכל חברה שהתגלו ליקויים כאלה במערכותיה ושירותיה - למשל, אינטל, פייסבוק, גוגל ואפילו אפל. כמו כן, המדינה האחרונה שהתגלה שהניחה ציוד ריגול בתוצרת לייצוא היתה ארצות הברית של אמריקה, עוד ב-2014.
הממשל האמריקאי דיקלם את מנטרת האיום הביטחוני גם כשזעקתן של חברות ההייטק האמריקאיות עלתה מסן פרנסיסקו לוושינגטון הבירה; וכל פרשן, כלכלן, אנליסט ועיתונאי טען שהחרם על וואווי יזיק לארה"ב הרבה יותר משיזיק לסין. לפני חודש כשל הנשיא בלשונו, ואמר במפורש שהחרם על וואווי הוא קלף מיקוח במלחמת הסחר הנוכחית. בכך, החליש לאפס את הטיעון הביטחוני, ולא אופתע אם היועצים האסטרטגיים שלו חרקו שיניים בזעם. ההצהרה של סוף השבוע מוכיחה שגם אם יש רובד ביטחוני למתח מול וואווי, הרי שהוא זניח לחלוטין - או שלנשיא ארה"ב אין בעיה לשאת ולתת כשהביטחון הלאומי הוא תשלום לגיטימי.
2. האיסורים לא באמת אוסרים
היתר המכירה לוואווי ניתן ימים ספורים לאחר שנודע שיצרניות שבבים כאינטל וקוואלקום עוקפות בקלות את צו איסור המכירה, שמלכתחילה נוסח באופן שמקל עליהן לעשות זאת. בסופו של דבר, הרכש השנתי של וואווי מגיע ל-11 מיליארד דולר, ויהיה טיפשי לחתוך את ההון הזר הזה. לאור זאת, אפשר לטעון שהחרם על וואווי הוטל כיח"צ פנים-אמריקאי: הנשיא רצה להיראות ככזה שמכה בסין, אך מבלי לסכן יותר מדי את הכלכלה האמריקאית.
אמנם לא אכפת לו ממגזר ההייטק (ואת אמזון, פייסבוק, טוויטר ואלפבית הוא שונא אקטיבית), אך פגיעה ביצרניות שבבים וספקיות תקשורת תגרור נזק מורגש לציבור: למשל, פיטורי התייעלות והתייקרות שירותים ומוצרים באופן שייפגע, למשל, בחינוך. לו היה נותר החרם על כנו ומתממש במלואו, היה נגרם לסין נזק בטווח ארוך. השלטון הסיני היה פונה לפתרונות פרגמטיים, מרומם ספקים קטנים ומצמיח את מגזר ההייטק שלו אל תוך הוואקום האמריקאי. הציבור הסיני, שגאה בוואווי וזועם על ארה"ב, היה סופג את השלכות האופרציה הזו. באותו מצב, הנזק שהיה נגרם לארה"ב היה גם בטווח הקצר - התייקרויות, נפילות בבורסה, פיטורים במגזר ההייטק ועוד. בערך הדבר האחרון שצריך טראמפ כל כך קרוב לשנת בחירות. אולי בגלל זה מתמקד הנשיא בהצהרות ולא באיסורים אמיתיים: הוא רוצה להיראות לוחמני, אך לא לצאת לקרב בפועל.
3. יש מנצח בסיפור, ולא קוראים לו דונלד
המשבר האמיתי לא נפתר, לפחות לא מהצד האמריקאי. טראמפ פסק שלמכור לוואווי זה מותר - אך לא התייחס לרכישת ציוד וטכנולוגיה ממנה. מוקדם לדעת, אך יתכן שאת האיסור הזה ישאיר על כנו; הוא חשוף לביקורת ציבורית עצומה על אופן התנהלותו בתוך המשבר הזה שיצר בעצמו.
אצל טראמפ, כל ניצחון הוא תודעתי, ולכן צפוי לתקשר את המגעים עם סין כהתקדמות עצומה. בפועל, לא יהיה קשה לציבור האמריקאי להבדיל בין כבאי גיבור שהתפרץ אל תוך האש ובין ילד שהצית את ביתו, והתגאה בכך שהצליח לכבות לבד את השריפה אחרי שרק הסלון התפחם. אולי האלקטורט שלו יקנה את זה, הרפובליקנים איבדו לא מעט מחוש הביקורת שלהם מאז נכנסה משפחת טראמפ לבית הלבן.
ואולם, הבעיה האמיתית עודנה תלויה באוויר: ברגע זה, נותרה ארצות הברית בלי יכולת להתחרות בשוק ה-5G החשוב, כשפיתוח תשתיות נדרשות יעלה לה הון ויארך שנים, ומהלכים כאלה יצריכו תמיכה ממשלתית במיליארדי דולרים. העיקר שהנשיא שלה מבסוט.