לחנך את אבא: בני 65 ומעלה מאמינים יותר לפייק ניוז, ומפיצים את השקרים

איך נגן על הגיל השלישי מתעמולה זרה?

סבא שלי, עליו השלום, היה משתמש רשת כבד, אך לא ביקורתי במיוחד: הוא נהג לשלוח אל בני המשפחה כל מייל שרשרת, כל קמפיין ספאם וכל מצגת נגועה שהגיעו לרשת הישראלית. לא תאמינו כמה פעמים הסברתי לו שאין באמת נסיך ניגרי שרוצה לתת לנו מיליונים, ושמצגת זו או אחרת היא תעמולה בתחפושת, מטעם גוף פוליטי, דתי או מסחרי.

התחינות לא הועילו והוא נשאר בשלו - ולכו תשנו את דעתו של אדם משכיל וצלול בן מאה: "מאין לך שכל זה שטויות?", הפטיר. אמש פורסמו מסקנות מחקר חדש, שמראה שסבא שלי לא לבד: חוקרים מפרינסטון ומאוניברסיטת ניו יורק גילו שבני 65 ומעלה נוטים להאמין לפייק ניוז יותר משכבות אוכלוסיה אחרות, ואף לשתף את המידע המטעה.

פייק ניוז? סבא מוטעה ומפיץ צילום: Shutterstock

לפי החוקרים, הנתון הזה נכון בקבוצות סוציואקונומיות שונות, בקרב אקדמאים ושאינם כאלה, וחוצה גם השתייכות פוליטית, דת, גזע ומין. המחקר התבסס על חשבונות של 3,500 איש שהיוו מדגם מייצג לאוכלוסיית ארה"ב הבוגרת. החוקרים בדקו מה פרסמו הגולשים לפני ובמהלך בחירות 2016, והשוו את הפוסטים לחמש רשימות שונות של מקורות פייק ניוז - בהן אתרים שמייצרים ומפיצים תוכן מטעה.

לא רק פייק ניוז: אומת הסטארט-אפ משותקת מול איומי הסייבר בבחירות אפשרות להתערבות של מדינה זרה בבחירות ידועה זה מכבר, ולמרות חומרתה, ישראל לא נערכה כראוי להתמודד עם האיום. הפוליטיקאים מצדם לא ממהרים, אולי כי חלקם מפעילים בעצמם רשתות של בוטים עומר כביר, תגובה אחת לכתבה המלאה 

כך גילו שרק 8.5% מכלל המשתמשים הפיצו הלאה לינק אחד או יותר של פייק ניוז. מביניהם, נראה שבעלי עמדות שמרניות נוטים יותר לשתף חומר מטעה: 18% מהרפובליקנים הפיצו פייק ניוז, לעומת רק 4% מהדמוקרטים. 11% מבני 65 ואילך שיתפו פייק ניוז. זאת, לעומת פחות מ-5% מבני 45 עד 65 ו-3% מבני 18 עד 29, למשל.

החוקרים לא ידעו להסביר מדוע יש כזו קפיצה בשיתוף חומר מזויף בקרב האוכלוסיה המבוגרת. להערכתם, לקשישים שבאו במגע עם האינטרנט בשלב מאוחר בחייהם יש פשוט פחות אוריינות טכנולוגית, מה שחושף אותם להטעיות. בנוסף, הזכירו את המצב הקוגניטיבי של קשישים, שלעיתים מקשה על שיקול דעת בתחומים מסוימים. אני מעריך שאולי יש סיבה נוספת: בני 65 נוטים פחות לחוות את הצד הדחקאי של האינטרנט. מתיחות רשת, הלצות מקוונות, הטרלות הדדיות בין חברים, פיגועי פייסבוק - את כל אלה עושים בני שכבות גיל אחרות זה לזה. הידיעה שכל אחד יכול לערבל אותו באינטרנט הופכת את המשתמש לעירני יותר וביקורתי יותר כלפי תכנים שמגיעים אליו.

מה אתם ואני יכולים לעשות עם האיום על פלחי אוכלוסיה מבוגרים? אם אתם משתייכים אליהם - פשוט היו עירניים. אם לא, ידיכם קצת כבולות; למשל, אבא שלי ינחר בבוז אם אבוא לעשות לו סדנת חינוך לקראת הבחירות ואני בטוח שזה לא ייחודי למשפחת סדן. למעשה, יש משהו מאוד יומרני ואדנותי ב"חינוך" כזה. אבל פייסבוק וטוויטר יכולות לעשות המון עם המידע החדש: פשוט לדעת איזו קבוצה באוכלוסיה קצת יותר רגישה, ולפקוח עין על פעולותיה.

נשקו של החלש

בסוף השבוע נחשפה פריצת הסייבר המביכה ביותר בהיסטוריה של גרמניה: מישהו השיג והפיץ מידע שנגנב מחשבונות של מאות חברי פרלמנט ופוליטיקאים גרמנים בעבר ובהווה. בין היתר, הפיץ מספרי כרטיסי אשראי, תמונות של תעודות זהות ואף תמלילי צ'טים פרטיים. המישהו הזה, תושב המבורג בן 20, נעצר ונחקר. 

להמבורג יש תרבות האקרים עשירה ביותר, אחת העשירות באירופה: מאז 1981 מתכנסת בה אגודת האקרים בשם Chaos Computer Club וחולקת שיטות פריצה ושיטות אבטחה, שדרוגי מחשבים ועוד. מה שהתחיל בתור אירוע ליודעי ח"ן הפך לכנס הסייבר הכי צבעוני ומגניב באירופה, בו טכנולוגיה ניסיונית וקרנבל גיקי. 

אפשר לחשוב שהטבע המרדני של הקהילה יכול לקשור אותה לסיפור הסייבר הזה, אך ההיפך הוא הנכון; היא מספקת רעיונות ויוזמות לשיפור ההגנה על מערכות מידע. אלו האקרים טובים. כל מה שאנו יודעים על מפיץ המידע הגנוב בשלב זה הוא את הכינוי שלו, G0d, ואת המניע: לפי דיווח של הפייננשל טיימס, הוא הפיץ את החומר כדי להשפיל ולהביך את הפוליטיקאים - משום שהתעצבן מדברים שאמרו בכלי התקשורת.

כולנו חלשים מול פוליטיקאים ומנגנונים ממשלתיים, כולנו שקופים וגנריים; גם הישר שבאדם מפחד ליפול בידיים של שוטר עם מצב רוח רע, מטעויות של מס ההכנסה או משינוי רגולטורי שעבור המחוקק הוא בקושי פסיק אבל יכול להמיט אסון על עסקים ספציפיים. וכולנו יודעים שבעלי השררה אומרים ועושים פחות או יותר כרצונם, גם במדינות בעלות פיקוח דמוקרטי הדוק ביותר. והנה קם לו אחד, השיג מידע רגיש והחליט לבעוט בעכוז הריבון. ועכשיו ישלם את המחיר וייענש בחומרה.

הוא לא השתמש באיזה כלי פריצה סופר-משוכלל, מהסוג שרק יוצאי 8200 וה-NSA יכולים לבנות; הוא אפילו לא למד מדעי המחשב או עבד בתחום ה-IT, וכמו פושעים רבים, למד האקינג בעצמו. G0d שיגר קמפיין הנדסה חברתית, כזה בו יש לינק נגוע וכמה מילים שמשכנעות את הנמען ללחוץ עליו. ממשלת גרמניה אמרה שתשקול הפעלה של כלים טכנולוגיים שונים, שאמורים לצמצם נזקי מתקפות כאלה נגד מנהיגים ומחוקקים. בפועל, אין פיתרון אמיתי להנדסה חברתית; האדם נשאר החוליה החלשה בשרשרת הסייבר, וכל תוכנות האבטחה שבעולם לא יביסו פוליטיקאי שטרם למד לא ללחוץ על לינקים מוזרים.

קצרצרים

1. מר דייויד פירס, אזרח אמריקאי, פנה לחברת SCL Elections, בעלת חברת קיימברידג' אנליטיקה, וביקש שתחשוף את המידע האישי שאספה עליו. הפנייה הזו נעשתה בתחילת 2017, יותר משנה לפני שנחשף פיאסקו הריגול של החברה, זה שהוביל לפירוקה ולימד את העולם עד כמה פייסבוק קל ונוח לפייסבוק למכור את הפרטיות שלנו - אפילו אם הקונה הוא ולדימיר פוטין והמטרה היא להטות בחירות. החברה התעכבה בלהשיב לפירס, ולכן חטפה קנס של 15,000 פאונד מרגולטור הגנת המידע הבריטי. תזכורת: עברו כתשעה חודשים מאז נחשפה פרשת קיימברידג' אנליטיקה ועד כה, לא נענש כראוי אף גורם שלקח בה חלק.

פשיטה על משרדי קיימברידג' אנליטיקה צילום: אם סי טי

2. דפדפן כרום של גוגל כבר התחיל לחסום בעצמו אתרים שמהווים כר פורה להפצת ספאם ולינקים פרסומיים נכלוליים, בינתיים רק בארצות הברית ובקנדה. אמש הודיעה גוגל שהחל מיולי הקרוב, החסימה הזו תתחיל לפעול בכל העולם. אני יודע שגוגל הכניסה את התכונה הזו כדי לאלץ מפרסמים להתחבר לפלטפורמת הפרסום שלה, כדי להימנע מחסימות ובלאגנים. ועדיין, אני שונא אתרי ספאם. וגם אם כוונת גוגל אינה טהורה, התוצאה חיובית.

3. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה השיקה אתר חדש. הוא מציג מידע למשתתפים בסקרים, נתונים כלליים כמספר הישראלים, המשכורת הממוצעת והתמ"ג לנפש בחלוקה לחודשים ורבעונים - וגם מחקרים ומאמרים למיניהם. כל המידע הספציפי על מקומות יישוב - גיל ממוצע, השכלה וכו' - מופיע כקודים, בהם יוכלו להשתמש רק אנשי הלשכה עצמם או מי שקיבל את המקרא שלהם. ואולם, שאר הפרטים אולי יוכלו לעזור לסטודנטים וחוקרים.  

4. אינסטגרם עושה חיים קלים למפעלי חשבונות עסקיים: מעתה, תאפשר הרשת החברתית לפרסם פוסט דרך מספר חשבונות בו זמנית. הרעיון הוא לאפשר לאנשי דיגיטל בעסקים לפרסם תוכן בחשבונות של צוותים, חטיבות או בחשבון הראשי של החברה ביחד. אינסטגרם היא פלטפורמת קידום מאוד פופולרית עבור ארגונים, והחברה מנסה לגרום ליותר מהם להגדיל את הפעילות בה ובהתאם - את התקציב שמוקצה לשיפור החשיפה. התכונה החדשה שלפנינו היא אולי קטנה ופשוטה, אך שימושית ביותר.