דו"ח טכנולוגי
מודעים לסבלם של חלשים מכם? בואו לנסות טבעונות טכנולוגית
כך תוכלו להיגמל משימוש במוצרים ושירותים טכנולוגיים שמזיקים לסביבה, לפועלים השקופים שמאחוריהם, לילדים עניים ולאנושות כולה. וגם: פייסבוק שוב פוגעת באם שאיבדה ילד בלידתה, גוגל מאפשרת להעביר תרומות דרך חנות פליי ואיך הבהילה אינסטגרם מומחי מדיה חברתית
מוציאים את הלייק מהצלחת
כמה מחברי הטובים ביותר הם טבעונים; לא מיסיונרים, לא כאלה שמזכירים שהם טבעונים בכל שיחה, לא כאלה שמתעניינים במה שאני אוכל. פשוט טבעונים. אם תשאלו אותם מדוע ויתרו על מוצרים מן החי, רובם יענו שזה לא אתי לדעתם, וחלק ירחיבו ויסבירו שגידול בהמות למאכל מזיק לסביבה, הורס את הטבע, רע לאנשים ורע לאנושות. לכל אחד ואחד מהם יש סמארטפון, וכל אחד ואחד מהם נהנה משירותי חברות טכנולוגיה שדורכות על כל אתיקה, מזיקות לסביבה, רעות לאנשים ולאנושות.
אבל אני לא מאשים אותם: בעוד יוטיוב מלאה בהרצאות והדרכות לטבעונות - לא קל לעבור ל"טבעונות טכנולוגית". אבל לפי הניו יורק טיימס, זה בהחלט אפשרי וניתן להשיג זאת גם בלי לזרוק את הסלולרי לפח ולעבור לגור במערה.
ראשית, חשוב להיות מודעים לנזקי החברות שאנחנו מממנים: גוגל, פייסבוק, אמזון, אובר ורבות אחרות מציגות עצמן ככאלה שמספקות שירותים שעושים טוב לאנשים, וזה גם נכון. אבל על המחיר של הטוב הזה הן מדברות במילים מדודות מאוד. למשל, הציג הטיימס את סוגיית משלוחי אמזון. משתמשים יכולים ליהנות משילוח ביום הקנייה בשווקים מסוימים, אפילו בלי תוספת מחיר. מבחינתם, זו תוספת נוחות בקליק אחד - אבל מה קורה מהצד השני של השירות? הרבה יותר טיפול אנושי, פועלים שצריכים לעבוד מהר יותר ובעומס גדול יותר - מה שמוביל ליותר תאונות במחסני החברה; בנוסף, מדובר ביותר כלי רכב בתנועה (למשל, שימוש במספר משאיות חלוקה במקום בטריילר ענקי, שיוצא רק כשהוא מתמלא). מה קיבלנו? נזק סביבתי בדמות תוספת לזיהום האוויר העירוני, ונזק לפועלים המסכנים שבמחסן.
אובר מנצלת את הנהגים שלה ומתעקשת לא לתת להם זכויות סוציאליות, ובראיית מאקרו - גרמה ליותר אנשים להשתמש במכוניות שלהם שלא לצורך תחבורה עצמית, מה שתרם לזיהום אוויר עירוני; פייסבוק ערכה ניסויים פסיכולוגיים בבני אדם, איפשרה לגורמים מפוקפקים להשפיע בזדון על פוליטיקה במדינות דמוקרטיות, והודתה שמיכרה את המשתמשים לשירות שלה; טוויטר העבירה מידע משתמשים פרטי לחברות מחקר; מיקרוסופט השתמשה במידע ללא אישור ועוד ועוד. מוצרי האחרונות גם משמשים בידי ממשלות - מהפרדת משפחות מהגרים בארה"ב ועד צנזורה וניטור משתמשים בסין.
עוד דוגמה היא סוגיית תכיפות שדרוג המכשירים: מי שמדבר על אתיקה, או על הגנת הסביבה וכדור הארץ לא יכול לרוץ ולקנות סמארטפון חדש כל שנה בלי מידה של צביעות. מתכות הקובלט והקולטן שמשמשות להכנת סוללות נטענות למכשירים אלקטרוניים? נכרת בקונגו בתנאי ניצול, לפעמים בידי ילדים בני שבע; הבוקסיט, המתכת ממנה מפיקים אלומיניום, נכרית במכרים עצומים ברחבי העולם, שמזיקים לסביבה; ולא סוד הוא שפועלי קווי הייצור מועסקים בתנאים קשים ובעייתיים, שמגיעים לרמות פראיות במיוחד כשמדובר בדגם חדש של אייפון או גלקסי S. למעשה, ארגון אמנסטי אפילו האשים בעבר חברות טכנולוגיה בעידוד עבדות ילדים.
מי שקרא והזדעזע, מוזמן להזדעזע אפילו עוד: כדי לעשות את המעט שאפשר ולא לתרום להמשך הנזקים הללו, יהיה עליו לעשות כמה שינויים מאוד גדולים. למשל, להימנע מהזמנות מהירות במיוחד בשירותי קניות באינטרנט. הכרית בצורת פנדה תגיע שבוע מאוחר יותר? לא נורא; להשתמש באוטובוס במקום להזמין מונית אובר X; לא לרוץ ולקנות טלפון חדש בכל פעם שיוצא דגם חדש - ולהשקיע בתיקון המכשיר הקיים כשהוא נחלש. מי שרוצה, יכול לבחור לו בטלפון של חברה שמדורגת ככזו שמשתמשת בפחות מתכות-דמים (לרשימה); ולבצע ניתוק מכלי איסוף המידע של פייסבוק, גוגל והאחרות (מדריך כללי | מדריך פייסבוק) כדי להקשות עליהן להרוויח מהמידע שלכם. אם ביכולתכם לנטוש אותן לחלוטין, אפילו טוב יותר.
כן, את כל זה אפשר לעשות, אבל השאלה הגדולה היא אחרת: מי ירצה לעשות את זה? מי יסכים לוותר על לא מעט מהנוחות המודרנית, כדי לחסוך טיפ-טיפה סבל מאיזה ילד בקונגו? איזה פועל במחסן? אנחנו אלופים בלתת תירוצים לעצמנו, לומר "זה לא שההתנזרות שלי תשנה את העולם". אבל תראו איזה קטע: לטבעונים זה דווקא עובד. לאט לאט, עלה הנושא לתודעה ויש יותר מסעדות טבעוניות, אזורים יעודיים בסופרמרקטים, ואפילו תנועה של פיתוחים טכנולוגיים כבשר מלאכותי.
גלי הסייבר מכים בשיפוליים
ציי סוחר הם תשתית קריטית: בלי אוניות המסחר, קשה ויקר לשנע מטענים גדולים, ואוניות שנתקעות או הולכות לאיבוד גורמות להפסדים עצומים. לא פלא, אם כן, שהאקרים שמו עין על תחום השילוח הימי. ספינות המטען נהיות יותר ויותר חכמות, וצריכות פחות מעורבות אנושית בפעולתן. עבור ההאקר המתאים, זה כמו למצוא אוצר על הרצפה.
מסמך שחיברו 21 חברות ספנות גדולות המתמקדות בשילוח מראה איך מזיקים התוקפים לאוניות: למשל, במקרה אחד עמדה ספינת מטען גדולה בלי לזוז במשך שבעה ימים, בגלל שתוכנת הניווט שלה חטפה איזה וירוס. לצוות פשוט לא היו מפות מנייר בתור גיבוי; ולא, ווייז לא עובד באמצע האוקיינוס.
במקרה אחר, ספגה חברת ספנות מתקפת כופר, שניטרלה ספינה שלה - למרות שלא היתה לא שום תקלה מכנית. אותה מתקפת כופר, אגב, הגיעה ממערכות בנמל אחר; לפי תעשיית השילוח הימי, יש הרבה מאוד פערי מודעות ואבטחה בתחום הזה. הספינות החכמות מסתבכות בדרך גם בלי האקרים: קרה שמערכות של ספינה קרסו בגלל תקלה במערכת ההפעלה, שפשוט היתה מגרסה לא מעודכנת - מה שהשאיר את הצווות באמצע הים, בלי כלי ניווט.
הבעיה צפויה להחריף בעתיד, כשירד הספן לחוף ויישאר שם: נערכו כבר ניסויי הפלגה אוטונומית מסוגים שונים, והסתיימו בהצלחה. בפועל, קל יותר להפוך אוניות גדולות לאוטונומיות ולהפעילן בקנה מידה רחב מאשר לעשות זאת למכוניות. המסמך האמור כולל גם הצעות לפרקטיקות אבטחת מידע, שהיא תנאי חיוני להפעלת שילוח ימי אוטונומי. הרי אף אחד לא רוצה לגלות שאונייה ששלח נחטפה בידי פיראטים שלמדו פייתון - ואף אחד לא ירצה לעשות עסקים עם מישהו שזה יכול לקרות לו.
קצרצרים
1. נדירים המקרים בהם יכול אדם בודד להשפיע על תאגיד ענק, ולגרום לו לתקן את דרכיו: ג'יליאן ברוקל מוושינגטון הבירה פנתה לפייסבוק, והפצירה בחברה להפסיק להציג לה פרסומות למוצרי תינוקות. טורגטה בידי מערכת הפרסום של פייסבוק כשהיתה בהריון - אך תינוקה מת בלידה. מבחינת פייסבוק, הוא דווקא נולד באושר ועתה יכולה אמו לקנות באושר מוצרים של מפרסמים מאושרים. "לא שמתם לב שפתאום הפכתי ממשתמשת פעילה ביותר לדוממת?" שאלה את החברה. "לא שמתם לב שכתבתי 'לידה שקטה' ול-200 התגובות העצובות מחבריי?". רוב גולדמן, ראש תחום הפרסום של פייסבוק הגיב והתנצל בטוויטר, אמר שפייסבוק תשפר את האלגוריתם, והזכיר שגברת ברוקל יכלה להגדיר אילו תחומי פרסום לא יוצגו לה. היא, מצידה, אמרה שזה לא עזר; למעשה, לאחר ששינתה את הגדרות הפרסום התחילה לקבל מודעות לשירותי אימוץ. רק לפני חודש עשתה החברה את אותו הדבר לאישה אומללה בבריטניה, וגם אז פייסבוק התנצלה ואמרה שהיא צריכה לתקן את האלגוריתמיקה שלה. אכן, נדירים המקרים בהם יכול אדם בודד להשפיע על תאגיד, ולא משנה כמה גדול ומובן צערו.
2. ואם בפייסבוק עסקינן, אתמול בלילה הופתעו מנהלי מדיה חברתית לגלות שפוסטים רבים ברשת החברתית ובאינסטגרם פשוט נעלמו להם. בדיקה העלתה שהסיבה היא ניתוק בין Hootsuite, פלטפורמה פופולרית לפרסום תוכן ברשתות חברתיות, ובין פייסבוק. המנהלים זעקו חמס בטוויטר, והפעם פייסבוק שמעה את צעקתם, תיקנה את הליקוי והפוסטים חזרו למקומם בשלום תוך שעה קלה. ככה זה: כשהחברה יכולה להרוויח דרכך כסף, יש סיכוי שהיא תקשיב לזעקותיך. רק זכור לזעוק בטוויטר: שירות הלקוחות של פייסבוק עצמה שמור בעיקר למפרסמים גדולים.
3. גוגל מכניסה חידוש נהדר לחנות האפליקציות פליי: יכולת לתרום כסף למוסדות, עמותות ומלכ"רים. כרגע התכונה זמינה בגרסה האמריקאית של החנות, דרכה יכולים הגולשים לתרום לארגון רופאים ללא גבולות, ל-UNICEF, לצלב האדום האמריקאי ולארגון Girls Who Code. בימים הקרובים תהיה התכונה זמינה גם בקנדה, בריטניה, גרמניה, טייוואן, אינדונזיה, צרפת ומקסיקו. "כדי לחגוג את עונת חגי הנתינה, אנו מאפשרים לכם לתרום למלכ"רים מעוררי השראה", כתב מקסים מאי, ראש הפיתוח העסקי של חנות פליי. יה, איזה מזל שיש חגים; לדעתי, צריך לחייב כל חנות מקוונת לאפשר למשתמשים לתרום לגורמי צדקה ומלכ"רים - זה לא מזיק לבעלי החנות, ועושה רק טוב לכל השאר.