מחאת העובדים הכניעה את גוגל ופייסבוק
ענקיות הטכנולוגיה הודיעו שיבטלו את חובת הבוררות שמאפשרת לטייח מקרים של הטרדה מינית. אך כדי לשנות את היחס לנשים ומיעוטים דרושה מהפכה חשיבתית
כל מי שמכיר קצת את עמק הסיליקון יודע שמתחת לחזות הנוצצת של שיווין ומריטוקרטיה מסתתרת תרבות שביסודה היא מאוד מיזוגנית וסקסיסטית. למרות שיפורים משמעותיים בשנים האחרונות, ולמרות כמה נשים יוצאות דופן שהגיעו לפסגה, רוב המהנדסים והמתכנתים הם גברים, רוב המנהלים הבכירים באגפים הטכנולוגיים הם גברים, ותרבות העבודה עצמה לא חפה מהעלמות העין או יחס לא מספק למקרי הטרדה מינית.
- גם בפייסבוק: תבוטל הדרישה ליישב האשמות בהטרדה מינית בגישור פנימי
- בעקבות המחאה: גוגל משנה את ההתנהלות מול תלונות על הטרדה מינית
אחת הדוגמאות המוכרות היא אובר, שעובדות ועובדים בעבר ובהווה דיווחו על אווירה ארסית ורעילה נגד נשים תחת שלטונו של המייסד טראוויס קלניק, בטרם הוחלף בכס המנכ"ל על ידי דארה קוסרשאהי. אבל גם חברות בעלות תדמית ליברלית יותר, כמו פייסבוק וגוגל, לא חפות מבעיות. ואחד האמצעים שבהן השתמשו החברות כדי לקבע את המצב היה בוררות חובה במקרי הטרדה מינית. מדובר בכלל, שלרוב מעוגן בחוזה התעסוקה של עובדים, שקובע שבמקרה של תלונה על הטרדה מינית יתברר העניין באופן פנימי בפני בורר שנבחר על ידי החברה, ולא בבית משפט. הסדר זה אפשר לחברות לטאטא לא פעם את התלונות והמקרים מתחת לשטיח, באמצעות שמירת ההליך פנימי וטיפול במטרידים, במקרה שאכן היה טיפול כזה, באמצעים מקלים כמו העברה לתפקיד אחר או פרידה אדיבה עם מצנח זהב.
התקפלות חלקית
אבל בימים האחרונים חל שינוי של ממש בתחום, הודות להתעוררות מאסיבית מצד העובדים, וגוגל ופייסבוק כבר הודיעו בסוף השבוע שיבטלו את כלל הבוררות חובה. הטריגר לשינוי היה חשיפה של ה”ניו יורק טיימס” מסוף אוקטובר, שלפיה אחד מבכירי גוגל ומייסד אנדרואיד אנדי רובין התבקש להתפטר לאחר שעובדת התלוננה כי הוא כפה עליה לבצע מין אוראלי ותלונתה נמצאה אמינה. זה לא הפריע לגוגל להיפרד ממנו עם מתנה בדמות בונוס של 90 מיליון דולר. רובין לא היה היחיד, ולפי הדיווח בעשור האחרון היו עוד שני מקרים דמים לפחות, ומקרה שלישי שבו הבכיר נשאר בחברה ואף זכה למשרה עם תגמול גבוה יותר.
הכעס המיידי שהתעורר התגבר אחרי שמנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'איי חשף במייל לעובדים שבשנתיים האחרונות פיטרה החברה 48 עובדים, מתוכם 13 מנהלים בכירים, בעקבות תלונות על הטרדה מינית. אף אחד מעובדים אלו לא קיבל פיצוי, אבל גוגל גם שמרה על ההליך חשאי – כנראה הודות לבוררות החובה – וכתוצאה אפשרה לעובדים אלו לעבור ללא בעיות רבות מדי לחברות אחרות.
הזעם של העובדים בעבע עד שהתפרץ לפני כשבוע וחצי בשורה של הפגנות שקיימו 20 אלף עובדים במשרדי גוגל ברחבי העולם בדרישה לביצוע שינויים נרחבים באופן שבו מתמודדים בחברה עם האשמות להתנהלות מינית לא הולמת, כולל דרישה להפסקת בוררות החובה - מהלך שיאפשר לקרבנות לתבוע. דרישות נוספות כללו התחייבות לסיים את אי־השוויון בשכר, לפרסם דו"ח על מקרי הטרדה מינית בחברה, לקבוע תהליך אחיד לדיווח על תקריות באופן אנונימי ומינוי נציג עובדים בדירקטוריון.
ביום חמישי בערב התקפלה גוגל חלקית, ונענתה לכמה מדרישות העובדים ובראשן הפיכת מסלול הבוררות לאופציונלי בלבד. בנוסף, התחייבה החברה ליצור ערוץ מיוחד לדיווחים, שיכלול אפשרויות לקבלת תמיכה מקוונת. גוגל התחייבה גם להאיץ את תהליך התגובה לתלונות, ולהעניק אפשרות לתמיכה אישית בעובדת שהגישה תלונה. כמו כן החברה התחייבה לעדכן ולהרחיב את ההדרכות לעובדים ולמנהלים בענייני הטרדה מינית, שהנוכחות בהן תהיה חובה.
בסוף השבוע, ללא לחץ דומה מצד העובדים, נודע שפייסבוק ביצעה מהלך דומה וביטלה גם היא את בוררות החובה. לפי דיווח ב”וול סטריט ג'ורנל”, במסגרת השינוי במדיניות, עובדי פייסבוק יוכלו לפנות לבית המשפט במקרה של הטרדה מינית. הרשת החברתית עדכנה גם את התקנון לגבי קיום מערכות רומנטיות בין העובדים, כך שכעת כל מנהל או מנהלת בכירים מחויבים לחשוף אם הם מקיימים קשר רומנטי עם עובדים אחרים בחברה. עד כה, חובת הדיווח הייתה רק אם הקשר הרומנטי הוא בין ממונה ועובד או עובדת הכפופים לו או לה ישירות. "אין ספק שאנחנו נמצאים ברגע מכריע", אמרה סגנית נשיא פייסבוק לורי גולר. "זה הזמן שבו אנחנו יכולים להתקדם לשלב הבא".
טיפול נקודתי בלבד
ההחלטות של פייסבוק וגוגל מצטרפות להחלטות דומות שקיבלו מיקרוסופט לפני כשנה ואובר במאי, והן צעד מבורך וחשוב בכיוון הנכון, אבל אסור לראות בהן כתחילתו של שינוי מהותי. זה יותר צעד קטן שהחברות נגררות אליו מאשר תחילתה של מהפכה תרבותית.
היחס של עמק הסיליקון לנשים, ולצורך העניין גם למיעוטים רבים, הוא בעייתי מאוד והבעייתיות הזו רחבה הרבה יותר מטיפול קלוקל בהטרדות מיניות. היא מתבטאת בדברים מהותיים לא פחות, כמו מינוי וקידום נשים לתפקידים בכירים או הקושי של יזמיות ובני מיעוטים לגייס מקרנות הון סיכון בהשוואה לגברים לבנים. טיפול בסוגיות כמו אלו דורש מהפכה חשיבתית אמיתית, רצון כלל-תרבותי להניע שינוי מהיסוד. זה כרגע לא נראה בשטח, וכל מה שיש הוא טיפול בכמה בעיות חשובות וקריטיות, אך נקודתיות.