רשות ההגבלים העסקיים בוחנת מחדש את התחרות בכלכלת האינטרנט
הרשות פרסמה קול קורא המבקש מהציבור ותעשיית ההייטק להתייחס לסוגיות תחרותיות בתחום. בין היתר, ביקשה הערות, רעיונות ומידע בנוגע להשפעת הרגולציה על התחרות, חשיבות הגישה לביג דאטה כיתרון תחרותי והגבלת מיזוגים בחברות גדולות
רשות ההגבלים העסקיים פרסמה היום (ג') קול קורא בנושא היבטי תחרותיות בכלכלת האינטרנט. ברשות מבקשים לקבל התייחסויות מהציבור ומתעשיית ההייטק הישראלית בנוגע לסוגיות מרכזיות בתחום.
האם כדאי לשים חסמים על כלכלת הרשת? צילום: שאטרסטוק
קראו עוד בכלכליסט:
- גוגל הרוסית רוצה לדחוק את Gett מישראל
- משבר כוח האדם בהייטק הישראלי: כשקטר הצמיחה נתקל במעצור
- הראש היהודי ממציא לנו פחות: ירידה ברישום פטנטים בחברות מסחור ידע
הדגש בקול הקורא הוא על ארבעה נושאים: שאלת הפיקוח על תחרות והגבלת מיזוגים של חברות גדולות, אופן עריכת ניתוחים והערכת שוק בעולם הדיגיטלי, השפעת התחרותיות של מתן הוראות רגולטוריות מגבילות וחשיבות הגישה לנתונים (תחום הביג דאטה) כיתרון תחרותי.
האם כדאי לשים חסמים על כלכלת הרשת? צילום: שאטרסטוק
במסמך שפרסמה הרשות באנגלית נכתב כי היא מבקשת לחקור את הגורמים הייחודיים הקשורים לממשק שבין סקטור ההייטק בישראלי ומדיניות התחרות. "רגולטורים נטו שלא להתערב בתחום החדשנות, והעדיפו לאפשר לחברות לספק את השירותים שלהן ללא מפריע, מחשש שהתערבות תשפיע על התמריץ לחדשנות", נכתב. ברשות מכירים כעת בעלייתן של "פלטפורמות-על" כהגדרתם בתחום הטכנולוגיה, שמספקות תשתיות לאספקת שירותים ותוכן דיגיטלי וביכולות של פלטפורמות כאלה ליצור חסמי כניסה משמעותיים עבור מתחרות.
למדינת ישראל אמנם אין את היכולות לנקוט צעדים משמעותיים נגד עסקאות ענק והפרת התחרות בשוק, כמו אלה שביצע האיחוד האירופי בשנה האחרונה, דוגמת קנסות הענק שהוטלו על גוגל. מוקדם יותר השנה הטילה מרגרט וסטאגר, נציבת התחרותיות של האיחוד, קנס של 4.3 מיליארד יורו על גוגל, הקנס הגבוה ביותר שהוטל על חברה פרטית, בגין הפרת חוקי ההגבלים העסקיים. זאת, אחרי שקבעה שגוגל חייבה יצרניות סמארטפוני וטאבלטי אנדרואיד להתקין אפליקציות שלה ולהפוך את מנוע החיפוש שלה לברירת מחדל במכשירים, אם הן רוצות לקבל גישה לחנות האפליקציות גוגל פליי. ואולם, ברשות לוקחים חלק פעיל בשיח הרגולטורי העולמי ולישראל עמדת השפעה ייחודית בשל ההצלחה של ההייטק הישראלי.
ברשות מעלים, בין השאר, את השאלה האם מדדי שוק קיימים הם רלוונטיים גם לכלכלה הדיגיטלית. הם מציינים למשל כי יש לבחון מחדש את הגדרת השוק עצמה - לדוגמה האם חברות שמציעות שירותי נסיעה (כמו אובר וגט) מספקות שירותי תחבורה או שירות של התאמה בין ספקי תחבורה לנוסעים פוטנציאליים.
ברשות מציינים גם כי הכלכלה הישראלית הרוויחה תמיד מחברות טכנולוגיה קטנות וחדשניות שנרכשו על ידי פלטפורמות העל האמורות. ב-2017 הסתכמו הרכישות הללו בסכום כולל של 23 מיליארד דולר.
המסמך של הרשות מעלה גם את השאלה של השפעת הרגולציה על סקטור ההייטק הישראלי. למשל, בעוד שבתעשיות מסורתיות יותר ההגבלים מתמקדים לרוב על נתח שוק, במיזוגים בתחום הטכנולוגיה ייתכן שלא תהיה השפעה על התחרותיות כעת אלא השפעות עתידיות בהתחשב בפוטנציאל הצמיחה של החברות המעורבות. מאידך, אם הרשויות ימשיכו להשתמש במדדים שאינם מבוססים על נתח שוק, מחירים וכו' ויעדיפו ניתוח דינמי על פני ניתוח סטטי, עלולה להיות לכך השפעה על התמריצים להשקיע בחברות צעירות שאסטרטגיית האקזיט שלהן מבוססת על האפשרות להימכר בעתיד.
הציבור מוזמן לשלוח הערות בנושא לרשות עד ל-31 באוקטובר 2018.
