כוננות אדומה: איך ישפיע המתח בין ארה"ב וסין על היזם הישראלי?

המשקיעים הסינים פיתחו תיאבון גדול להשקעות בחברות זרות ובמיוחד בחברות טכנולוגיה. מאמצי המשקיעים להסוות את זהותם והיותן של רבות מעסקאות ההשקעה פרטיות מקשים על מדידה ברורה של היקף ההשקעות, אך השליטה הישירה של המשטר הסיני ברבות מהחברות במדינה מבהירה שבייג'ינג צוברת כמות משמעותית של נכסים זרים.

התיאבון הסיני לא פסח על ישראל, ונראה שבשנים האחרונות שתי המדינות מצאו זו בזו שותפות נאמנות. הסטארט-אפים הסיניים מספקים את הטכנולוגיה והחדשנות, בשעה שהמשקיעים הסינים מספקים את ההון, יכולות הייצור והצרכנים. אלא שעל רקע מלחמת הסחר המתפתחת בין סין לארה"ב, ישראל עשויה למצוא את עצמה נקרעת בין בת הברית הוותיקה לבין המעצמה העולה וחובבת ההשקעות.

איור: ערן מנדל

עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמתגאה מצד אחד בקשריו החמים עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ומנגד משקיע מאמצים בהידוק קשרי המשקיעים עם סין, הדילמה עשויה להתגלות כמאתגרת במיוחד. בביקור שערך אשתקד נתניהו בסין הוא כינה את יחסי הסחר בין המדינות זיווג משמים. ראש הממשלה חזר ושיבח את פוטנציאל חיזוק הקשרים בין המדינות, והוא מקיים דרך קבע פגישות עם מנהלים ואנשי עסקים סינים שמבקרים בישראל כמו ג'ק מא, מייסד ויו"ר ענקית הקמעונאות המקוונת עליבאבא.

חברת המחקר IVC אמדה השנה את היקף ההשקעות שבוצעו בישראל בהשתתפות משקיעים סינים ב-600-500 מיליון דולר בכל אחת משלוש השנים האחרונות. לפי IVC, המשקיעים הסינים, שרבים מהם מקושרים לרשויות במדינה, מתמקדים בעיקר בהשקעות אסטרטגיות בישראל במטרה לשלב טכנולוגיה מקומית בעסקיהם ופחות בשאיפה לרווחים מיידיים. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היצוא הישראלי לסין זינק במחצית הראשונה של 2018 ב-73% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד והגיע לכדי 2.8 מיליארד דולר. נתון זה היה אחראי ל-8.7% מהיצוא הישראלי בתקופה זו.

ההתקרבות בין סין לישראל עשויה להיות לצנינים בעיני חבריו של נתניהו בבית הלבן. מאז נבחר לנשיאות ב-2016, ביצע טראמפ כמה צעדים ידידותיים למדיניותו של נתניהו, ובראשם העתקת שגרירות ארה"ב מתל אביב לירושלים. בנוסף, טראמפ נסוג מעסקת הגרעין עם איראן, תוך שהוא מאמץ את עמדתו הנחרצת של נתניהו בעניין זה.

החלטת הנשיא האמריקאי להטיל מכסים בגובה 50 מיליארד דולר על יבוא מוצרים סיניים וסימונו את מדינת הענק כשחקן כלכלי לא הוגן שמנסה לגזול את השפע והטכנולוגיה האמריקאים לטובתו מציבים את נתניהו וישראל במצב מורכב. נציבות ההשקעות הזרות של ארה"ב, גוף פדרלי הידוע בכינוי CFIUS, החלה לסקור עסקאות של משקיעים סינים החשודות כנוגדות את האינטרס הלאומי האמריקאי. הקונגרס אף העביר לאחרונה חוק שמעניק לנציבות זו סמכות לחקור ולחסום ניסיונות של משקיעים סינים לרכוש אפילו שיעורי מיעוט של מניות בחברות אמריקאיות. כל זאת מתוך חשש שבייג'ינג משתמשת בעסקאות אלו כדי לקבל גישה לידע קריטי שמעניק לצבא ארה"ב את יתרונותיו הטכנולוגיים. ישראל, כך נראה, מציעה לסינים מאגר מידע זמין בהרבה.

בארה"ב כבר החלו לחשושים שעל ישראל להתחיל לנהוג בזהירות רבה יותר. בטור שפרסם בחודש שעבר בוושינגטון אקזמינר כתב הפובליציסט הרפובליקני טום רוגן: "טראמפ צריך להזהיר את ישראל לגבי הסחר שלה עם סין. הוא אף הזהיר כי אסור שהקשרים הכלכליים הצומחים בין ישראל לסין "יבואו על חשבון הביטחון והשמירה על האינטרסים האמריקאיים בתחום הביטחון והקניין הרוחני".

ייתכן שמסרים אלו כבר נקלטו בישראל. לפי דיווח של חדשות ערוץ עשר מיולי האחרון, נתניהו הנחה לפני כמה חודשים את יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון ואת ראש המטה לביטחון לאומי מאיר בן שבת לתכנן מנגנון חדש לסקירת השקעות זרות בישראל. שמחון סירב להגיב לפניית "כלכליסט" בנושא, ומשרד ראש הממשלה לא הגיב לבקשות להבהרות. אך גם ללא מנגנון זה לממשלת ישראל כבר יש דרכים לבלום עסקאות המערבות חברות זרות.

עסקאות יצוא נשק וטכנולוגיה צבאית נדרשות את אישור משרד הביטחון, ורשות החדשנות מחזיקה ביכולת וטו על החלטות שמקבלות חברות טכנולוגיה מקומיות שקיבלו ממנה מענקי פיתוח. מעל כל אלו מרחפת הטראומה הצורבת של עסקת הפלקון למכירת טכנולוגיה לסין לפני כמעט 20 שנה, שבוטלה בלחץ הממשל האמריקאי. אם לחץ הממשל יביא את ישראל להציב חסמים בפני כניסת כסף סיני ושיתוף טכנולוגיות עם בייג'ינג, הדבר יהווה נסיגה ממשית ממדיניות ההשקעות של שנים האחרונות.