משרד הכלכלה: חצי מהוצאות המו"פ בישראל מגיעות מחברות זרות
דו"ח ראשון מסוגו שמפרסם המשרד מציג את תרומתם של מרכזי מחקר ופיתוח המשויכים לחברות בינלאומיות למשק הישראלי. ממצאיו מראים שהפריון בחברה זרה שפועלת בארץ גבוה פי שניים משל חברה ישראלית, ושצמיחה בהיקף המו"פ שלהן משפיעה לטובה על החברות המקומיות
דו"ח חדש וראשון מסוגו של משרד הכלכלה והתעשייה שיצא היום (ד') בדק את תרומתם של מרכזי מו"פ של חברות בינלאומיות למשק הישראלי. בין הממצאים המרכזיים של הדו"ח: הפריון בחברה זרה בישראל גבוה פי 2 מחברה מקומית וכ-50% מהוצאות המו"פ בישראל מקורן בחברות זרות, מה שממקם את ישראל במקום הראשון בתחום ב-OECD. התוצר לעובד בחברות רב-לאומיות בבעלות זרה גבוה פי שניים מהתוצר הממוצע לעובד בישראל.
קראו עוד בכלכליסט:
- שינוי במדיניות ההגירה מסכן עובדי הייטק ישראלים בארה"ב
- ממשיכים לצמוח: הסטארט-אפים בישראל גייסו 1.61 מיליארד דולר ברבעון השני
- רשות החדשנות מציעה 120 מיליון שקל לשלוש ענקיות ביומד
היחס בין ההשקעות הזרות לבין התוצר המקומי בישראל גבוה מהממוצע העולמי, שעומד של 3.1% ומהיחס במדינות ה-OECD שעומד על 2.9% (ובישראל על 4.1%). שיעור ההשקעות הזרות הישירות עלה מכ-27% מהתמ"ג העולמי ב-2006 לכ-38% מהתמ"ג העולמי ב-2016. בשנת 2017 עמדו ההשקעות הזרות בישראל על 18.95 מיליארד דולר, לעומת 8.8 מיליארד דולר ב-2007.
שר הכלכלה, אלי כהן צילום: צביקה טישלר
לפי הדו"ח, שנערך בשיתוף עם הלמ"ס, פועלות כיום בישראל יותר מ-320 חברות בינלאומיות, שמניעות תהליכי עומק בכלכלה. הדו"ח מבחין בין השפעה ישירה על הכלכלה, שכוללת עליית שכר ושיפור בתנאי העובדים, גידול בפריון העובדים בחברה הרב-לאומית, גידול בפעילות המו"פ, יצירת מקומות עבודה והשתלבות הכלכלה הישראלית בשרשרת הערך הגלובלית - ובין השפעה עקיפה. בין היתר, נכללים בהשפעה זו רכיבים כשיפור באיכות התוצר, זליגת טכנולוגיות ומעבר של עובדים מנוסים לחברות ישראליות, כמו גם שדרוג תהליכי הייצור והשירותים של ספקים מקומיים. בנוסף, ככל שהוצאות המו"פ של החברות הרב-לאומיות הולכות ועולות, הולך וגדל מספר המועסקים בחברות המקומיות באותו ענף.
יש לציין בהקשר זה שהעלאת השכר בתחום היא לאו דווקא נקודה חיובית. ב"כלכליסט" פורסמו בשנה האחרונה מספר כתבות על כך שהצעות השכר הגבוהות של ענקיות כמו אמזון ופייסבוק מקשות על החברות הישראליות להתמודד מולן, בזמן שקיים מחסור מתמשך בעובדים מומחים. לפי הדו"ח, השכר הממוצע של עובדים בחברות רב-לאומיות גבוה בכ-8.4% מהשכר הממוצע של עובדים בחברה מקומית שמאפייניה דומים למאפייני החברה הרב-לאומית. כאשר מדובר בעובדים בחברה רב-לאומית מובילה ובעלת שם עולמי, שכרם גבוה ב-13.7% משכרם של עובדים בחברה מקומית בעלת מאפיינים דומים.
קמפוס גוגל בתל אביב צילום: הראל עילם
רוב החברות הפעילות בישראל הן מצפון אמריקה (41.6%) ומאירופה (39.5%), אך בשנים האחרונות יש עלייה בגיוון במקורות ההשקעה בישראל, במיוחד מאסיה.
מאז 2005 גדל משקלם של מרכזי המו"פ הזרים בסך ההוצאות למו"פ במגזר העסקי מ-29% ל-47% . מספר העובדים במרכזים אלה עלה בתקופה זו בקצב שנתי ממוצע של 14%, בהשוואה ל-5% בשנה בחברות אחרות במשק שעוסקות במו"פ. בשנת 2013 עבדו בחברות רב-לאומיות בישראל כ-231 אלף עובדים - כ-8% מסך המועסקים במגזר העסקי וכ-5.8% מסך המשרות במשק הישראלי. כמחציתם בתחומי התעשייה ובתחומי המידע ותקשורת.
