"העולם הישן של תעשיית ההון סיכון אינו רלוונטי יותר"

המדען הראשי לשעבר אבי חסון הודיע ביום שישי שעבר על הקמת קרן חדשה שתיקרא אימרג' 2 ותנהל 100 מיליון דולר. הקרן תוקם בשותפות עם דובי אולך, שייסד את קרן אימרג' (Emerge) ב־2016. אולך היה גם ראש המטה של חסון בלשכת המדען הראשי. ההודעה החגיגית על הקמת אימרג' 2 התקיימה באירוע במרכז העסקים בבייג'ינג, כשעל הבמה לצידם נכחו כמה מהשמות המובילים במשק הסיני, שצפויים להשקיע בקרן החדשה. ביניהם היה שיאופינג, אחד האנג'לים הגדולים בסין, אחד ממייסדי עליבאבא וו יונג־מינג, וכן מייסד הקרן China Merchants Group שמנהלת יותר מטריליון דולר.

הקרן הראשונה של אימרג' גייסה 30 מיליון דולר ב־2016 והשקיעה בעשר חברות שונות, ביניהן cognata aidoc דינמיק יילד ואחרות. הקרן כבר הצליחה לרשום אקזיט ראשון של 50 מיליון דולר עם המכירה של חברת קרוסוויז לאורקל לפני כשנה. בקרן הראשונה השקיעו בכירים רבים בשוק הסיני שמהווים את בסיס ההשקעה בקרן החדשה.

חסון היה אחד המדענים הראשיים המשמעותיים ביותר של ישראל. בראיון ראשון מאז סיום תפקידו בשנה שעברה הוא מספר כיצד בשנתיים האחרונות לתפקיד עסק בעיקר בהקמת רשות החדשנות שאותה מנהל כיום אהרון אהרון, מדוע בחר להקים קרן הון סיכון דווקא בסין ומדבר על עתיד ההייטק הישראלי. עוד מספר חסון כי לצד ניהול הקרן הוא מתכוון להשאיר זמן לפעילות ציבורית.

הון סיכון הוא העתיד הבלעדי שלך?

"יש עוד עולמות שמעניינים אותי ואני מתכוון לפעול גם בהם. הראשון הוא עולם האקדמיה שחייב לעבור שדרוג מערכות מאוד רציני ולהתחבר למה שקורה בעולם הטכנולוגי. יש כיום פעילות שם וזה עולם שקשה לשנות. עולם נוסף הוא עולם הבריאות ומערכות הבריאות שגם הן קוראות לשינוי".

אבי חסון ודובי אולך צילום: צביקה טישלר

תעשיית ההון סיכון כיום היא אותה תעשייה שהיית בה לפני כעשור?

"אני חושב שהעולם הזה חייב לעבור שינוי משמעותי. העולם הישן הכתיב מערכת יחסים מוגבלת עם המשקיע: פעם אחת בארבע שנים נפגשים בקרן משקיעים ומקבלים צ'ק. העולם נהיה יותר מורכב והמודל הזה כבר לא מספיק.

"אתה חייב לעבוד עבודה רציפה עבור החברות שלך כל השנה. כדי להיות איש הון סיכון טוב, אתה חייב להיות אקטיבי בשני הצדדים אל מול החברות. זאת אומרת להשביח את הנכס שלך כדי להגדיל את ההחזר מהשקעה על ידי חיבורים נכונים. בצד השני, מול משקיעים, אם אתה יודע לרתום אותם לצרכים של החברות שלך, אתה איש הון סיכון יותר טוב".

הנפקה עולה יותר מאקזיט

עולם ההון סיכון אינו היחיד שעליו עובדים שינויים, גם לגבי עולם האקזיטים אומר חסון כי כולו משתנה.

"הקרנות מקבלות ומחלקות כסף, כסף, אבל בצורה שונה. בתחילת שנות ה־2000 היה מסלול מאוד ברור ‑ השקעת כסף בחברה היה אירוע אקזיט נקודתי, שלרוב היה רכישה. היום מדובר באירוע רב־שלבי. יש קרנות פרייבט אקוויטי, יש קרנות שניוניות, יש דיבידנדים ויש לפעמים רכישות. מאיש ההון סיכון של הדור החדש נדרשת הבנה כיצד לנהל לא את אירוע האקזיט הספציפי, אלא את מהלך האקזיט של החברה. כיום רואים יותר ויותר קרנות שרשמו אקזיטים באמצעות דיבידנדים (איירון סורס חילקה 150 מיליון דולר למשקיעיה ולעובדיה ‑ מ"א), באמצעות מכירה לקרנות פרייבט אקוויטי (פיוניר מכרה אחזקות משמעותיות לוולינגטון ‑ מ"א) ומכירה של אחזקות לקרנות סקונדרי. כל אלה יוצרות תמונה חדשה של האקזיטים כיום. נכון שאין הרבה הנפקות, וזה גם בזכות קרנות דוגמת סופטבנק שמשנות את התמונה. הנפקה אינה אקזיט, אלא אירוע מימוני ליצירת נזילות שיש לו עלויות לא קטנות לחברה, ולכן לא רבות החברות שממהרות להנפיק. חשוב לשים לב שגם תמונת הרוכשים המסורתיים השתנתה. הרבה חברות שרכשו כאן נרכשו כמו EMC ו־CA".

קשה יותר לשלב חרדים

מבחינת אתגרי ההייטק בשנים הקרובות אומר חסון כי "נושא הגיוון הוא המרכזי והחשוב בתעשיית ההייטק בשנים הקרובות. צריך לגוון לא רק בהעסקה, אלא גם בשווקים שבהם המדינה פועלת. יש לנו כיום אחיזה באירופה ובארצות הברית, אבל המדינה חייבת להמשיך להיכנס לאסיה. אני רוצה להשיג גיוון גם בתחומי הפעילות.

"אני מתייחס להייטק עם תחומים נוספים כמו התעשייה המסורתית. תחום נוסף שבו חסר גיוון הוא כוח האדם. אנחנו נוטים לדבר על מתכנתים בהקשר הזה. בעיניי האתגר הכי גדול הוא איך אני מכשיר את בני האדם לסביבה שתהיה בעוד 20 שנה. עולם שיהיה טכנולוגי ושונה מהותית. אני בטוח שאף ממשלה בעולם לא ערוכה לזה".

שילוב החרדים והערבים עדיין תקוע. איך משנים את המצב?

"המצב של הערבים והחרדים שונה מאוד, בעיקר מבחינת מה שקורה בתחום ההשכלה הגבוהה. תראה מה קורה היום מבחינת שיעור הסטודנטים הערבים: בפקולטות למדעי המחשב מעל 15% בממוצע הם ערבים.

"אתגר השילוב שלהם בהייטק הוא חשוב ודורש הרבה דברים, החל מלהביא חברות הייטק מובילות לערים הערביות, וכלה בשילוב בתוך חברות גדולות ותמריץ של שכר משמעותי. מה שעשינו הוא לקחת יזם ערבי ולתת לו הרבה יותר סיוע וכלים, כי הבנו שאין לו את אותו הסיכוי כמו ליזם יוצא 8200.

"אצל החרדים האתגרים הרבה יותר גדולים. יש פערי חינוך שצריך להשלים במתמטיקה ובאנגלית. קשה לי לדמיין עשרות אלפי חרדים בהייטק, אבל אני יכול לראות אלפים. דברים קורים בשקט בתוך המסגרות החברתיות שלהם. צריך ליצור מסגרות שמתאימות להם ושיאפשרו לשילוב לקרות בצורה יותר משמעותית".