פרשנות מאקרו
שומן מיותר: כשיזמים לא יודעים מה לעשות עם הכסף
קצב הגיוס המהיר של הסטארט-אפים הישראלים לא תמיד מופנה לאפיקי הצמיחה הנכונים עבורם; חברות רבות שורפות הון על משרדים נוצצים או הגדלה מוגזמת של הצוות במקום על הדברים החשובים באמת
- קרן השקעות חדשה של Benson Oak תתמקד בשוק הישראלי
- רפואה מישראל לתושבי סין: “העסקאות יצמחו במאות אחוזים"
- משקיעי סין רעבים ליזמות ישראלית, אך הדרך לכיסם ארוכה
הגיוסים הללו מתודלקים בכסף זמין מצד חברות ענק וגופים מוסדיים שסביבת הריבית הנמוכה צמצמה את אפיקי ההשקעה האיכותיים הפתוחים בפניהן. החדשנות והטכנולוגיה, שבעבר משכו מיעוט של משקיעים איכותיים, הפכו לתחום שכמעט כל חברת פורצ'ן 500 משקיעה בהם. אלא שההשמנה יוצאת גרורות שלאורך זמן עלולות לסכן את ההייטק המקומי. הנחת העבודה של המשקיעים היא שעל כל דולר שהם מזרימים לקרן הון סיכון הם יקבלו חזרה לפחות שלושה דולרים בטווח זמן סביר. אלא שהנחת העבודה לא נכונה לישראל כבר יותר משנה בגלל מיעוט האקזיטים.
מה נכון לעשות עם הכסף? צילום: שאטרסטוק
חלק מהכספים אכן משמשים את הסטארט־אפים כדי להתחרות בהצעות המפתות שמציעות ענקיות הטכנולוגיות למתכנתים, שמשתכרים 50–25 אלף שקל בחודש. אך גיוס העובדים לא תמיד משמש רק לפיתוח מוצר אלא משרת לעתים ניפוח של גודל החברה שנועד להרשים משקיעים עתידיים ושותפים אפשריים. מנכ"ל חברה שלא הכריז שהוא מגייס עשרות ומאות עובדים נתפס בענף המקומי ככישלון. ולכן כל חברה שגייסה סכום משמעותי מכריזה באותה נשימה על הגדלה צפויה של מספר העובדים בקצב חסר פרופורציות.
הקלות הרבה של גיוסי ההון אפשרו לחברות רבות לשכור משרדים מפוארים במגדלי הענק הנוצצים של תל אביב, שמסמנים הסתאבות ומנוחה על זרי הדפנה. מספיק להיכנס לעזריאלי שרונה לדוגמה, ולהציץ במשרדי חברות הסטארט־אפ השוכנות שם כדי להבין לאן הופנו חלק מכספי הגיוס. ההייטק והחדשנות הפכו לחוד החנית של התעשייה העולמית, והכספים צפויים להמשיך לזרום ולהשמין את העוסקות בתחום. החברות צריכות להשכיל ולהבין שהגיוס אינו מדד להצלחה, אלא רק אמצעי להשיג אותה.
