מלחמת ששת הימים והמפציץ האטומי של ישראל

שלום, כאן הקברניט; היום אספר לכם על מטוס נשכח למדי, שכנראה היה נמוג אל דפי ההיסטוריה אם לא היה מגיע לידי חיל האוויר הישראלי - הווטור (Vautour) של חברת סיד אוויאסיון הצרפתית. הוא נולד כמטוס קרב אך התגלה במהירות ככישלון; מהירותו היתה נמוכה מדי, ביצועיו חלזוניים, וחוץ מטווח ארוך ויכולת נשיאה של חימוש רב, לא היה לו מה להציע לצרפתים.

איך עוצרים את האיום הגרעיני?

חברת סיד אוויאסיון נענתה לאתגר: היא עיצבה מטוס גדול בעל שני מנועים שנישאו תחת כנפיו. הוא יכל לשאת יותר משמונה טונות של חימוש בתא פנימי ותחת כנפיו (זה המון. לשם השוואה, ה-F16 נושא 7.7 טונות) לטווח של 5,400 ק"מ (שוב, המון; ל-F15i יש טווח של פחות מ-4,000 ק"מ).

נעים להכיר: מטוס הווטור צילום: airwar.ru

הווטור עוצב בדגמי קרב ותקיפה שבחרטומם ארבעה תותחי 30 מ"מ, ובדגמי הפצצה וצילום בעלי חרטום שקוף, בו שכב מטילן - קצין שמתפעל את כוונות ההפצצה והמצלמות ונהנה מנוף מרהיב בדרך אל המטרה וממנה. כדי לשמור על גוף וכנפיים דקים, היו לו גלגלים בתצורת אופניים - כלומר, שניים גדולים מתחת לגוף, ועוד שני "גלגלי עזר" שהתקפלו אל תוך בתי המנוע.

מטוס עם גלגלי עזר. ווטור צילום: The Blueprints

אך צרפת היתה חייבת לשחק במגרש הגרעיני והווטור עדיין יכל לתפקד כמפציץ אטומי - ולכן נכנס לשירות. סיד אוויאסיון היתה מתוסכלת, שכן דאסו החלה בפיתוח מפציץ אטומי על קולי - המיראז' 4 - שבטח יבעט את הווטור למגרש הגרוטאות בבוא היום.

מטוס ווטור על הקרקע, לקראת המראה צילום: pinterest

ואז נשמעה דפיקה בדלת, ומדינה צעירה וחצופה מהמידל איסט שאלה אם אפשר לקנות ווטורים. כן, אנשי חיל האוויר הישראלי התעניינו בווטור ב-1955, משום שראו בו יהלום לא מלוטש; האויבים שלנו שכנו בטווחים קצרים למדי מהגבול, והתרגלו לכך שיש לצה"ל יכולות תקיפה מוגבלות. למעט גיחה אחת ב-1949, בה הופצצה קהיר ע"י מטוס B17 חבוט, אף אחד לא התרשם מאורך זרועותינו - והווטור היה הכלי המושלם כדי לשנות את המצב: הטווח שלו היה באמת יוצא דופן, ישראל ממש הזדקקה למפציץ רציני וסיד אוויאסיון הסכימה לספק ווטורים יחסית בזול, משום שאף קליינט אחר לא רצה אותם. החברה שמחה מאוד ובחצי השני של שנות ה-50' מכרה צרפת לישראל 31 מטוסי ווטור, מדגמי ההפצצה והצילום.

מטוס ווטור של חיל האוויר הישראלי צילום: airwar.ru

גרעין או בלאגן. בן גוריון צילום: דוד רובינגר

בבוקר ה-5 ביוני, לפני 51 שנה ויומיים, המריאו מטוסי הווטור ואיתם מטוסי מיסטר, סופר מיסטר, אורגאן ומיראז' 3, ופשטו על שדות תעופה במצרים, סוריה, ירדן ועיראק. בעוד מטוסי הקרב והתקיפה צללו על ליין מטוסי המיג והסוחוי, כמו גם על מפציצים למיניהם וחוררו אותם - הטילו מטוסי הווטור פצצות שנטרלו לחלוטין את המסלולים.

מטוסי חיל האוויר הישראלי. מימין: אורגאן, סופר מיסטר, ווטור, מיסטר 4 ומיראז' 3 צילום: Emaze

לא קל להשמיד שדה תעופה ובמובן מסוים, זה בלתי אפשרי; את מגדל הפיקוח אפשר להחליף בכמה חבר'ה עם משקפות, מכשירי קשר ומכ"מ נייד; את המטוסים שהושמדו אפשר להחליף באחרים; מאגרי דלק פגועים ניתן להחליף במיכליות; ופצצות עושות בור קטן למדי על פני המסלול, כזה שאפשר לסתום עם חול, בטון ואספלט - לא בדיוק רכיבים נדירים. לשם כך, השתמש חיל האוויר בפצצות מיוחדות שזכו לשם המגניב "אולר חד", ולראשי התיבות החמודים פפ"ם - פצצת פיצוח מסלולים.

ווטורים בדרכם למשימה צילום: אתר חיל האוויר (iaf.org.il)

הווטורים של חיל האוויר תקפו שדות תעופה בלוקסור, במעמקי מצרים, שם השמידו מפציצי טופולב 16 ארוכי טווח; הם היכו בשדות רבים אחרים ולעיתים השלימו את ההפצצה ואז צללו על מטוסים חונים באש תותחים קטלנית.

מיג 19 מצרי שהושמד על הקרקע בתקיפת חיל האוויר צילום: gagdaily

אך אורך הזרוע הישראלית הורגשה במלואה בשדה התעופה H3 בעיראק, אליו טסו הווטורים מספר פעמים - כשהגיחה הראשונה בוצעה ללא ליווי של מטוסי קרב. כל הדרך ניסו מטוסי מיג 17 והוקר האנטר סורים ועיראקיים להפיל אותם, וכל פעם הצליח מבנה הווטורים לחמוק מאש האויב. הם טסו נמוך מאוד, כדי להימנע מגילוי בידי תחנות מכ"מ. התקיפה הסתיימה בהצלחה, אך בשתי תקיפות המשך שבוצעו בשדה הופלו שני מטוסי ווטור מאש נ"מ, ואחד הצוותים נהרג.

מבנה מטוסי ווטור צילום: אתר חיל האוויר (iaf.org.il)

טייסי חיל האוויר אהבו מאוד את הווטור, שהיה נוח לשליטה ויציב בטיסתו. ואולם, היו לו כמה באגים, כמו תקלה הידראולית שלפעמים הפריעה לפתיחה חלקה של הגלגלים. זקני חיל האוויר מספרים על ווטור שחזר ממשימת צילום והגלגלים שלו פשוט לא נפתחו; הטייס ביצע נחיתה חלקה להפליא על הגחון, בזמן שהנווט שוכב בתוך האף השקוף וממלמל תפילות וקללות.

איור של ווטור צילום: scalemates

הווטור המפורסם ביותר היה מס' 33, שזכה לכינוי "האח הגדול". מטוס זה יצא ב-23 בפברואר 1960 לגיחת צילום מעל מצרים, במהלכה התגלה שדיביזיית שיריון שלמה נעלמה ממחנות הקבע שלה - מה שמעיד על היערכות מוגברת. למחרת יצא המטוס לגיחה נוספת, בה נמצאה הדיביזיה כשהיא פרוסה על ציודה בצמוד לגבול עם ישראל. כתוצאה מכך, החליטה ממשלת בן גוריון להכריז על גיוס מילואים כללי - והואצה ההיערכות למלחמה.

מטוס ווטור מעל לטור שריון ישראלי צילום: iaf.org.il

לאחר שהוביל מבני הפצצה רבים, שימש "האח הגדול" כזוג עיניים בשמיים בכמה מבצעים מהוללים - ביניהם חטיפת תחנת מכ"מ ניידית ממצרים ב-1969. מטוסי הווטור הוצאו משירות ב-1972, והוחלפו במטוסי פאנטום מתוצרת ארה"ב במשימות התקיפה.