דו"ח טכנולוגי
עדות צוקרברג בפרלמנט האירופי: תירוצים שחוקים במקום פתרונות
חברי הפרלמנט האירופי זעמו על מנכ"ל פייסבוק, שהתחמק בקלות משאלותיהם - ובכך חוו את מה שמרגישים כל שאר נפגעי הרשת החברתית. וגם: מה כל כך מיוחד בוואן פלוס 6, ניטור האזרחים בסין עולה על הבמה ואיך הצליחה סטארבאקס היכן שנכשלה אפל
"שאל את עצמך, מר צוקרברג, האם יזכרו אותך כאחד משלושת ענקי הטכנולוגיה - יחד עם ג'ובס וגייטס, שהמציאו דרכים לשפר את חיינו, או כאדם שיצר מפלצת דיגיטלית, שהרסה את הדמוקרטיה שלנו"? זו אולי השאלה הכי חזקה ששאל אחד מחברי פרלמנט האיחוד האירופי את מנכ"ל פייסבוק, שישב מולו חנוט בחליפה, במהלך עדות שמסר אתמול בערב.
צוקרברג זומן להעיד על רקע פרשת קיימברידג' אנליטיקה, שהעלתה למודעות את היקפי איסוף המידע האישי ברשת החברתית ומה שאפשר לעשות איתו, כמו גם את השליטה של החברה בשיח הציבורי, בחופש הביטוי ובחופש המידע.
שתי העדויות הקודמות שמסר, בסנאט ובבית הנבחרים בארה"ב, כללו כמה שאלות קשות - אך גם בורות מפתיעה של המחוקקים במבנה פייסבוק ופעולותיה. במקרים ההם, חמק צוקרברג באלגנטיות מתשובות ענייניות (ועד כה, גם מסנקציות רגולטוריות). העדות באיחוד האירופי היתה אמורה להיות אחרת; הרגולטורים שם יודעים כיצד פייסבוק פועלת, איך היא משפיעה על התחרות המקומית ומה רב כוחה. ואכן, הופצץ קיסר פייסבוק בשאלות קשות - על פרופילי הצללים שמפעילה החברה ואוספים מידע גם על מי שלא משתמש בשירותיה, על ענייני מס, על הסיכוי שפרשת קיימברידג' אנליטיקה היא רק קצה קרחון - שהחברה מודעת לגודלו האמיתי, על הכל.
הבעיה היא שהשאלות באו ברצף; כל חברי הפורום שאלו שאלות, במה שתפס כמעט את כל השעה וקצת שהוקצו לשימוע. כשהגיע תורו של צוקרברג לענות, פיזר את אותן הצהרות: אנחנו עובדים קשה כדי לחבר בין אנשים, אנחנו לא מונופול כי עובדה שיש בעולם גם טוויטר, אנחנו חברה טובה שרק משתפרת כל הזמן, כיפאק היי. למעשה, בסוף דבריו התנצל הקיסר ואמר שנגמר הזמן, כשחברי הפרלמנט הגיבו בזעם ואמרו שבעצם, הוא לא סיפק תשובה לשאלות רבות; ביניהן שאלות של "כן או לא", כמו "האם אתה אישית החלטת שלא לעדכן את 87 מיליון האנשים שהמידע שלהם נשאב בידי קיימברידג' אנליטיקה לאחר שהיית מודע לכך?".
בכך, דמה השימוע לאינטראקציה שיש לפייסבוק איתנו, המשתמשים שלה: היא שומעת שאלות כל הזמן. חלקן קשות, חלקן מסובכות, על רובן לא קל, נעים או משתלם לענות. והיא מתעלמת, או מפזרת איזו הצהרה ריקה ושבה לשאוב מידע ולפלוט כסף. וכל זה עומד בסתירה לאחת ההצהרות שכלל צוקרברג בנאום הפתיחה שלו, בדקותיה הראשונות של העדות: "ביטחון המשתמשים חשוב לנו יותר מאשר הרווחים", אמר. הוא גם סיפר איך הכלים החדשים שהשיקה פייסבוק להגנת זכויות הגולשים ייפגעו בהכנסות של החברה, אבל שמדובר במחיר שהוא משלם ברצון. איך אומרים? אשרי המאמין.
לדברי צוקרברג, בינה מלאכותית היא תרופת הפלא לכל בעיות הרשת החברתית: AI תגלה בריונות, AI תזהה ניסיונות התאבדות, AI תקלוט מתי פוטין מנסה להטות בחירות במדינה שאינה רוסיה וכולי. קל לשכוח שה-AI שיש לנו כיום היא בעלת יכולת קוגניטיבית שמקבילה לשל חולדה. זה בסדר כשסטארט-אפיסט ממוצע משתמש במונח הזה כבאזוורד, אבל אפילו הוא יצטרך להראות ללקוחות שבאמת יש לו תוכנה לומדת שעונה לצרכים שלהם. צוקרברג אינו סטארט-אפיסט; במובנים רבים, הוא האדם הכי חזק בעולם. ואנחנו, המשתמשים שלו, צריכים לדרוש ממנו יותר מסיסמאות והצהרות אופטימיות, יותר מהתנצלויות חלולות ותרגילי יח"צ. אני מקווה שחברי הפרלמנט האירופי יזכרו היטב את התסכול שחשו כשלא קיבלו תשובות - ויאלצו את צוקרברג לשנות את פייסבוק כך שתהיה קצת יותר לטובת המשתמש, וקצת פחות לטובת הקיסר.
חייך, אכלת אותה
ממשלת סין עושה שימוש נרחב ביותר בתוכנות זיהוי פנים, שסורקות אנשים דרך מצלמות רחוב, מצלמות תנועה וסנסורים אחרים במרחב הציבורי. המטרה המוצהרת היא למגר את הפשע ולהרתיע עבריינים, אבל כל מי שזוכר את ההיסטוריה יודע שמדובר בכלי דיכוי והטלת אימה, שמופעל בידי שלטון דכאני ומאיים. השבוע קפצה האימה מדרגה: הוול סטריט ג'ורנל דיווח על סיבוב הופעות של כוכב הפופ הסיני ג'קי צ'ונג, במהלכו הופעלו מצלמות ונעצרו חשודים בפשעים לא ברורים. רשויות בעולם כבר ניצלו בעבר אירועי ספורט ובידור כדי לסרוק את הקהל ולחפש מבוקשים - וגילו שהטכנולוגיה נכשלת ב-92% מהמקרים. מי יודע, אולי הטכנולוגיה הסינית מתקדמת יותר.
אבל גם המקרה הסיני שונה: המצלמות נשתלו במועדונים ואתרים ספציפיים, בצורה אופטימלית לכיסוי הקהל במספר הופעות, כך שהניטור הממשלתי הוטמע באופן מובנה בסיבוב ההופעות של צ'ונג. אם אכן המטרה היתה מלחמה בפשע, והמשטרה היתה מציגה עובדות שמוכיחות צורך אמיתי בטכניקה כה פולשנית, היה אפשר לומר שאין לשומרי החוק ממה לחשוש. אבל סין אינה מדינה סטנדרטית, וכשאפילו מופע פופ תמים הופך להזדמנות של השלטון להחליש ולהפחיד את נתיניו, קופץ הדיכוי לרמה מטרידה במיוחד. כאילו שכחו שם שלכל אדם יש גבול, וכשדוחפים אותו מספיק - מקבלים אלימות, מרידות והפיכות.
הפלא השישי
אתרי הטכנולוגיה בעולם בילו את הימים האחרונים בלחגוג את הוואן פלוס 6 - סמארטפון הדגל האחרון של היצרנית הסינית, שנחשף בשבוע שעבר. יש לו מסך גדול ונאה, מצלמה בעלת ייצוב אופטי, סורק פנים מהיר ועיצוב נאה ויוקרתי - כמו לרוב מתחריו. אז מה מיוחד בו? וואן פלוס קנתה את עולמה בשיווק סמארטפונים בעלי מפרט כמעט זהה לשל מכשירי הדגל הכי יקרים, אך במחיר של 350 דולר, כמחצית משל המתחרים. הדגם החדש עולה יותר מ-500 דולר (עדיין חצי ממחירו של אייפון X או נוט 8). הסוקרים התלהבו מאוד מהעיצוב החדש, שנותן לטלפון מראה יוקרתי, בעוד לדגמים הקודמים היה סגנון די פשטני.
הסלוגן של החברה הוא Never Settle, "אל תתפשרו". אבל יש בוואן פלוס כמה פשרות שלא קשורות רק בטלפון עצמו: היצרנית נתפסה בשנה האחרונה כמה וכמה פעמים בהפעלת כלי ריגול חשאיים בטלפונים שלה, שאספו מידע מיקום, שימוש, הודעות ועוד. בכל פעם, התנצלה ואז שבה לסורה. אפילו גוגל עצמה, שלא נוהגת להתערב במה שעושות יצרניות מכשירי האנדרואיד, הזהירה מפני התרגילים של וואן פלוס. האם גם המכשיר החדש כולל טריקים מלוכלכים? אני לא יודע, ויכול להיות שלא. אבל בעידן בו המודעות לפרטיות השימוש נמצאת בצמיחה, היה אפשר לצפות שוואן פלוס תתייחס לנושא ושחברות אבטחה ינתחו את המכשיר ויוודאו שאין בו איזו דלת אחורית. עדיין לא התנסיתי בוואן פלוס 6, ויכול להיות שהוא באמת מכשיר שראוי לשבחים; העניין הוא שבימינו טלפון אינו רק טלפון - ובעוד כל חברות המובייל אוספות מידע, יש לחשוד ולבחון בשבע עיניים כאלה שעושות זאת בצורה שעוברת את הגבול.
שותים ומשלמים
אפל, גוגל, סמסונג, עליבאבא וענקיות טכנולוגיה נוספות השיקו שירותי תשלומים סלולריים בשנים האחרונות. עבורן, מדובר בדרך לייצר אפיק רווח מול עסקים ועל הדרך, להשיג מידע ערכי על הרגלי השופינג של המשתמשים. על אף הצמיחה במודעות לשירותי פינטק אלה ואחרים, רוב המשתמשים עדיין מעדיפים לסמוך על כרטיסי אשראי רגילים וכסף פיזי, כך ששיעור האימוץ של תשלומי המובייל עדיין מדשדש. אחד השווקים שמאמצים את הטרנד הזה בקצב נאה הוא ארה"ב: להערכת eMarketer, כ-55 מיליון אמריקאים - כרבע מבעלי הסמארטפונים במדינה (שהם מעל גיל 14) - ישתמשו בסלולרי לביצוע תשלום בחנות פיזית עד סוף השנה.השבוע למדנו ששוק תשלומי המובייל בארה"ב מובל בידי שחקן לא טיפוסי, כנראה האחרון עליו תחשבו בהקשר של פינטק: סטארבאקס. כ-40% מהמשלמים בסלולרי יעשו זאת בעזרת אפליקציית רשת בתי הקפה. לטענת החברה, כ-12% מהתשלומים במובייל ברבעון האחרון בארה"ב כולה בוצעו ביישום שלה. מדוע הצליחה יותר מאפל והאחרות? בשל היותה ממוקדת; שירות אפל פיי זמין רק למשתמשי האייפון, ורק בעסקים תומכים. גם לשירותי שאר החברות זמינות מוגבלת, בעסקים מסוגים שונים. לא כל אדם ירגיש בנוח לקנות כל מוצר באמצעות אפליקציית מובייל - אבל סטארבאקס עקפה זאת, משום שהיא מוכרת רק קפה, מאפים וכריכים, לא מוצרים שאנחנו חושבים יותר מדי לפני שאנחנו משלמים עליהם.
בלי חרטות!
לפני כמה שנים היגר חבר שלי לארה"ב. הרבה דברים הרשימו אותו שם, בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות - אך כישראלי שאוהב לדפוק את המערכת, הכי התלהב ממדיניות החזרת המוצרים המקומית. "קניתי פלייסטיישן, שיחקתי ואז החזרתי לחנות והחלפתי באקסבוקס", סיפר לי בעליצות. "כשימאס לי, אחזיר גם אותו. תגיד, איך אמרת שקוראים לקונסולה של נינטנדו?". אכן, קל מאוד להחזיר ולהחליף מוצרים שקנית בארה"ב, בין היתר בשל מדיניות ההחזרה הליברלית של אמזון, שאילצה גם חנויות אחרות לאמץ. עתה נודע שגם לאמזון יש גבול: מספר משתמשים בארה"ב נחסמו מביצוע רכישות דרך שירותי החברה, לאחר שביצעו לראייתה יותר מדי החזרות. אחד מהם סיפר שהחזיר 37 מתוך 343 רכישות שביצע במהלך שנה נתונה - מספר סביר למדי. משתמשי אמזון שנחסמו מחו על כך בטוויטר, והחברה שחררה תגובה מפוהקת על כך שלעיתים נדירות היא נאלצת לחסום משתמשים כדי "להגן על חוויית השימוש של הלקוחות" ושהם מוזמנים לפנות אליה פרטנית בנושא. הנה רעיון: אולי פשוט תגיד אמזון כמה החזרות מותר לבצע מבלי לנמק פרטנית? זה לא יהיה קל יותר עבור כולם?