הנערות של Musical.ly הכניסו לה מיליארד דולר

אם לא שמעתם על מיוזיקל.לי (musical.ly) עד היום כנראה שאתם פשוט זקנים מדי. אך בקרב מי שלא חצו את גיל ה-30 אפליקציית מיוזיקל.לי היא מהתופעות המפתיעות והסוחפות של השנים האחרונות. סוחפת מספיק כדי שענקית האינטרנט הסינית בייטדאנס (Bytedance) תקנה אותה לפי שווי של עד מיליארד דולר.

מיוזיקל.לי בנויה על קונספט פשוט, מטופש וממכר להחריד: צילום קליפים קצרים בני כחצי דקה מלווים במוזיקה פופולרית, עם אפשרות להוסיף פילטרים, אפקטים ומסכות. שילוב השירים המוכרים הוא השוס הגדול של האפליקציה, שרבים ממשתמשיה מנצלים אותה להפקת קליפי ליפסינק ממכרים, שחורכים את יוטיוב וכבר הפכו כמה משתמשים בולטים למיני-כוכבים.

התאומות ליסה ולנה מאנטלר, כוכבות מיוזיקל.לי צילום: youtube

לפי הדיווחים מסוף השבוע, בייטדאנס הציעה 800 מיליון עד מיליארד דולר לרכישת מיוזיקל.לי, שמרבית משתמישה הפעילים נמצאים בארה"ב ובאירופה. המוצר המוכר ביותר של בייטדאנס, אפליקציית החדשות Toutiao, אוחזת ב-120 מיליון משתמשים בסין. לאחר הרכישה מיוזיקל.לי תמשיך לפעול כחטיבה עצמאית אך תשתף פעולה עם בייטדאנס, שמעוניינת למנף אותה לחדירה למערב. לפי הדיווחים, בייטדאנס השלימה לאחרונה גיוס לפי שווי של כ-20 מיליארד דולר, בהמשך לגיוס של מיליארד דולר לפי שווי של 11 מיליארד דולר בסוף 2016. עם משקיעיה נמנים קרן סקויה קפיטל והמיליארדר הרוסי יורי מילנר.

המכירה מהווה אקזיט מהיר ומוצלח במיוחד עבור שני המייסדים והמנכ"לים המשותפים של מיוזיקל.לי אלכס ג'וּ ולוּיוּ יָאנְג, בוגרי מערכת החינוך הסינית. הצמד השיק את האפליקציה לפני מעט יותר משלוש שנים וייעדו אותה בתחילה לרעיון אחר לחלוטין, רחוק מיישום לצילום ושיתוף קליפים מוזיקליים משעשעים.

שילוב בין מוזיקה, וידאו רשת חברתית וצעירים

לפני שהחל את דרכו כיזם, עבד ג'ו כמנהל פרויקטים ב-SAP והחזיק בתואר עתידן החינוך של החברה. לפי כתבת פרופיל שפורסמה עליו לפני כשנה בביזנס אינסיידר, ב-2014 ג'ו הגה את מה שתפס כרעיון של מיליארד דולר: סרטוני וידאו חינוכיים קצרים.

ג'ו ויאנג גייסו 250 אלף דולר ופיתחו במשך חצי שנה אפליקציה שכונתה ציקדה (Cicada), שהתיימרה לרכז מומחים מתחומים כמו אלגברה ועד קפה, שייצרו סרטוני הסברה בני עד חמש דקות. "ביום שהשקנו את האפליקציה הבנו שהיא לא תמריא ונידונה להיכשל", אמר ג'ו לביזנס אינסיידר. זמן יצירת הווידאו היה ארוך מדי, המומחים התקשו לדחוס את החומר לזמן קצר והתוצאה היתה משעממת.

מייסד החברה, אלכס ג'ו צילום: בלומברג

ג'ו הבין שהליך יצירת וצריכת התוכן צריך להתבצע בתוך דקות או שניות, לא שעות. החברה נדרשה לשינוי כיוון בשעה שבקופתה נותרו כ-20 אלף דולר בלבד - לסגור את העסק או להמר על שינוי גדול ואחרון. הפיצוח הגיע כשג'ו נסע ברכבת: איתו בקרון ישבה קבוצת צעירים שהאזינו למוזיקה, צילמו סלפי וסרטונים ושיתפו את התוצאות עם חבריהם. ג'ו הבין שהשילוב בין מוזיקה, וידאו ורשת חברתית יוכל למשוך צעירים.

המצוקה המימונית דרשה פיתוח זריז והצוות ניפק אפליקציה חדשה בתום חודש עבודה בודד: מיוזיקל. לי הושקה ביולי 2014. רק 500 משתמשים הורידו את האפליקציה ביומה הראשון אבל ג'ו הבחין בנקודה חשובה: מי שהוריד את מיוזיקל.לי והשתמש בה גם חזר אליה.

מספר המשתמשים צמח בהתמדה ב־10 החודשים הבאים את באיטיות. הזינוק הגיע באפריל 2015 בעקבות שינוי קטן במיקום לוגו האפליקציה. עד אז, כשמשתמשים נעזרו במיוזיקל.לי כדי לשתף סרטונים באינסטגרם ובטוויטר לוגו האפליקציה נחתך החוצה. המיקום החדש של הלוגו, שנותר בתוך הפריים וחשף את האפליקציה למשתמשי הרשתות החברתיות הפופולריות, סייע להקפיץ את השימוש. ב-6 ביולי אותה שנה מיוזיקל.לי הגיעה למקום הראשון באפסטור ומאז לא ירדה מ־40 המקומות הראשונים.

חשיבה סינית שהצליחה לעשות נפשות במערב

ההצלחה משכה גם את המשקיעים ואפשרו למיוזיקל.לי לגייס באוגוסט אותה שנה 16.6 מיליון דולר ולהשלים גיוס ענק של 130 מיליון דולר במאי אשתקד. "בהסתכלות לאחור אני חושב שהצמיחה האטית בהתחלה דווקא היתה דבר חיובי", אמר ג'ו. "היה לנו מזל כי היה לנו זמן לבנות מוצר, להכין אותו ולבנות כל תכונה סביב הקהילה. צמיחה מהירה מדי היתה עלול להפוך את הכל לאופנה חולפת".

לפני כשנה למשקיעים היו ציפיות גדולות ממיוזיקל.לי: "זה יכול להיות MTV הבא", צוטט בכתבת הפרופיל בביזנס אינסייד ג'וש אלמן מקרן גריילוק שהשקיעה בחברה. "זו יכולה להיות פלטפורמה חשובה לדור שלם". אך פלטפורמות פורצות דרך לא ממהרות להימכר באקזיט של מיליארד דולר, הן יוצאות להנפקה והופכות לפייסבוק או לחברות שרוצות להצליח כמותה, דוגמת סנאפ.

אז למה האפליקציה החמה של השנתיים האחרונות, שלפי דיווחים הגיעה במאי האחרון ל-200 מיליון משתמשים רשומים, עוצרת באמצע התנופה ומוותרת על עצמאות ואפשרות להפוך לפייסבוק הבאה? ובכן סנאפ קרתה. ההנפקה של החברה האם של סנאפצ'ט בתחילת השנה ושלושת הדו"חות הרבעוניים שבאו בעקבותיה לא סיפרו יותר מדי סיבות לאופיטימיות. הצמיחה בהכנסות מאטה וההפסדים מעמיקים.

סנאפ ומיוזיקל.לי חולקות מאפיינים משותפים רבים, ובראשם קהל יעד דומה ומאפייני שימוש דומים. נראה שהכישלון של סנאפ יצר אצל מייסדי ומשקיעי מיוזיקל.לי חשש שאין בשוק מקום לרשת חברתית נוספת לצעירים שמבוססת על שיתוף קליפים קצרים ומטופשים. במקום זאת הם העדיפו להתקפל לחברה אחרת באקזיט מכובד.

בייטדאנס מצאה במיוזיקל.לי מה שחברות סיניות רבות מחפשות: הצלחה משמעותית בארה"ב ובאירופה. לא מעט חברות סיניות אוחזות במאות מיליוני משתמשים ורושמות רווחים משמעותיים בסין וסביבתה, אך נעדרות נוכחות אמיתית במערב. ובדיוק כמו שפייסבוק ואפל מנסות לפצח את השוק הסיני כך החברות הסיניות מנסות לכבוש את השוק המערבי.

אף שמויזיקל.לי פועלת בעיקר בארה"ב ובאירופה ומחזיקה משרדים בסן פרנסיסקו, המטה שלה ממוקם בבייג'ינג. "זו החברה הראשונה עם מטה בסין, שהמוצר שלה תוכנן ועוצב בסין, אבל זוכה לפופולריות בארה"ב", אמר אלמן. "סוף סוף רואים אנשים מוכשרים שחיים באקוסיסטם הזה, שמצליחים לצאת ממנו ולבנות מוצרים בארה"ב".

וזה, כנראה, מה שבאמת מחפשת בייטדאנס. לא עוד רשת חברתית לצעירים, מצליחה ככל שתהיה, אלא את הידע שמביאים שני המייסדים והחברה שבנו. ידע שיאפשר גם לה לצאת מסין ולכבוש את ארה"ב ואת אירופה. וידע כזה יכול להיות שווה הרבה יותר ממיליארד דולר.