ההייטק הישראלי: קטר ללא רכבת

כמו מדינות רבות, גם ישראל מעניקה מדי שנה הטבות מס בשווי מיליארדי שקלים השקולות למתן הטבות מתוך תקציב המדינה. ההיגיון ברור: הציבור מוותר על הכנסות מסים בתמורה לפיתוח התעשייה והפריפריה.

בסופו של דבר הטבות המס נועדו להוביל להכנסות גדולות יותר למדינה בצורה של מס ישיר, תוספת מקומות עבודה וכן הכנסות מס הכנסה שישלמו עובדי החברות שקיבלו את ההטבות. במילים אחרות, החוזה בין המדינה לאזרחיה קובע שלא רק שהציבור לא יפגע מההטבות אלא שהן אמורות להביא לו תועלת. אולם דו"ח מבקר המדינה שנחשף לציבור אתמול מעלה שהמדינה הפרה את החוזה.

קטר הצמיחה שועט קדימה, הרכבת נזנחה מאחור איור: ערן מנדל

מערכת המס הישראלית כוללת מסלולי מס ייעודיים למשקיעים, ובהם החוק לעידוד השקעות הון, אך האופן שבו ממוסות קרנות הון זרות מעולם לא הוסדר בחקיקה ייעודית. כתוצאה מכך מוחלים על קרנות אלו כללי המס הקבועים בפקודת המס למיסוי יחידות ושותפויות. לפי הפקודה, שר האוצר רשאי להורות על החזרת מס (כולו או חלקו) לאדם שאינו תושב ישראל במקרים שבהם המס ששילם בארץ גבוה מהסכום ששילם במדינה שבה הוא יושב.

אולם לפי דו"ח המבקר, משנות התשעים ועד כה משמש סעיף זה להענקת הקלות מס לקרנות הון ולמשקיעים זרים בהן, לרבות פטור ממס על רווחים, ריבית ודיבידנד. לא כהחזר בדיעבד, אלא כהקלות ופטורים שניתנו מראש. כל זאת, לשון הדו"ח, "בלא שנקבעה לכך הסמכה מפורשת בלשון החוק". את סכום הטבות המס שהוענקו בדרך זו לאורך השנים אומד המבקר במיליארדי שקלים.

דו"ח המבקר לא עושה הנחות להייטק צילום: עומר מסינגר

דו"ח המבקר מתייחס לקרנות הון בכלל ולא לקרנות הון סיכון בפרט, אולם תגובת רשות המסים לביקורת מתמקדת דווקא מדובר בתחום ההייטק: "ב-20 השנה האחרונות הפכה ישראל לאחת מהמדינות המובילות בעולם בתחומי המחקר והפיתוח הטכנולוגי", נכתב בתחילת התגובה. "לתעשיית ההייטק הישראלית תרומה עצומה לצמיחה, לגידול בפריון ולשגשוג של המשק הישראלי כולו, הן על ידי הגדלת הייצוא התעשייתי והן בהעסקת עובדים ישירים בתעשייה והעסקה עקיפה של עשרות אלפי עובדים בעסקים המעניקים שירותים לתעשייה זו".

ברשות המסים מציינים את התרומה של קרנות ההון סיכון הזרות לתעשיית ההייטק המקומית, ומגדירים אותה כ"חמצן". בנוסף, מציינת הרשות מחקר לפיו 96% מחברות הסטארט־אפ נסגרות וכספי המשקיעים שהוקצו להן "יורדים לטמיון". לפי הרשות "יש להביא בחשבון כי לא כל הכספים שהושקעו בידי הקרנות הניבו להן רווחים, אלא להפך". ברשות המסים לא מכחישים כי הם מקלים עם המשקיעים הזרים: "הפרשנות שאימצה הרשות חוסכת בירוקרטיה מיותרת ומקילה על המשקיעים הזרים. המחוקק לא הגביל את סמכות המנהל (של רשות המסים - ה"ר), אך המנהל צמצם את סמכותו בעיקר למתן הקלות לקרנות לגביהן ברורה התרומה הגדולה של המשקיעים הזרים לפיתוח המשק ותעשיית ההייטק הישראלית".

הסבת הזרקור לתחום הייטק מעידה על הדגש הרב, והמופרז לעתים, שמושם על תחום זה בישראל. מתגובת רשות המסים עולה נימה של אמפתיה לקרנות ההון סיכון ולשיעורי ההצלחה הנמוכים שלהן. אלא ששיעורים אלו הם בדיוק מודל ההצלחה של הקרנות וההצלחות - האקזיטים - יותר ממפצות על האכזבות. ודאי בשעה שמנהלי הקרנות מושכים דמי ניהול מכספי הקרן, שמנהלות עשרות מיליונים עד מיליארדי דולרים בשנה. בשורה התחתונה מי שנהנים מהטבות המס הם האלפיון העליון של האוכלוסייה הזרה.

הבעיה חמורה עוד יותר שכן המבקר מציין כי מדינת ישראל מעולם לא בדקה את התועלת שמניבות הטבות המס שהיא מעניקה. הוא אף מביא כדוגמה את מדיניות הטבות המס הנהוגה בשש מדינות אחרות (צרפת, פורטוגל, רוסיה, הודו, סין וגרמניה), שמטילות מיסוי על קרנות הון ומציין כי יש מקום לבחון את מיסוי הקרנות בישראל ביחס למקובל בעולם. מתגובת הרשות עולה שראשיה סבורים כי הוויתור על המס הכרחי כדי למשוך לישראל משקיעים שלא יגיעו לארץ בתנאים אחרים. ייתכן שזה נכון, אך שאלת הכדאיות ראויה לכל הפחות לדיון ציבורי.

ממשלת ישראל מקדמת את אסטרטגיית ההייטק כקטר הצמיחה במשק, אך דו"ח המבקר מעלה תהיות מה הקטר הזה מצליח לגרור בעקבותיו. קל לקוות שהאנשים המוכשרים יתברגו במשרות הייטק, בין אם נולדו באופקים או בגבעתיים, בין אם הוריהם חסכו להשכלתם או התפרנסו ממשכורת מינימום. המציאות היא שמקרי הסינדרלה נדירים ושגם המוכשרים ביותר זקוקים למערכת חינוך טובה ולשירותי רווחה. כל הדברים האלה שמתוקצבים בעזרת הכנסות ממסים.