השופט לנאמני מגה: הבאתם נתונים שגויים. הציגו תחשיבים חדשים לשכר הטרחה

שלושת נאמני מגה, עורכי הדין אמיר ברטוב ואודי גינדס ורו"ח גבי טרבלסי יגישו לשופט אילן שילה בתוך שבוע ימים תחשיבים חדשים לשכר הטרחה שהם דורשים, 153 מיליון שקל. זאת לאחר שבדיון שהתקיים אתמול (ב') במחוזי בלוד התברר שהם הציגו לבית המשפט נתונים באופן מטעה.

ככל הנראה, התחשיבים החדשים יובילו להפחתה של כמה עשרות מיליוני שקלים מהרף העליון שביקשו הנאמנים. מנגד, מסתמן כי הרף התחתון לקביעת שכר הטרחה שלהם יהיה 28 מיליון שקל בסך הכל, כפי שהמליץ הכנ”ר, וזהו רף מינימום גבוה ביותר.

מימין: נאמני מגה רו”ח טרבלסי ועורכי הדין גינדס וברטוב, בדיון אתמול. השופט הציע להם לבקש סליחה לקראת יום הכיפורים צילום: יריב כץ

הנאמנים טענו כי לפי תקנה 8א לתקנות השכר, ומאחר שהנושים עומדים לקבל כ־1 מיליארד שקל, הם זכאים ל־15% מהסכום, כ־150 מיליון שקל. שילה אמר לנאמנים שלפי פסיקת נשיא המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין, וגם לפי התקנות עצמן, שכר טרחה של 15% נגזר מההחזר "נטו" לנושים, כלומר על הנושים לקבל לפחות 80% מהחוב.

הנאמנים אמרו לשופט שתחשיביהם התבססו על ההחזר נטו, אלא שאז עו"ד יוסי בן נפתלי, המייצג את בנק הפועלים, הפנה את תשומת לבו של שילה לכך שנתוני הנאמנים מבוססים על ההחזר ברוטו לנושים. כלומר הם לוקחים לעצמם 15%, כך שהנושים נשארים עם כ־70% נטו.

שילה כעס מאוד והסתובב בתדהמה אל הנאמנים: "שאלתי קודם והזכרתי את פסק הדין של אורנשטיין. כדי שתוכלו לדרוש 15% מהקופה, הנושים צריכים לקבל 80% מהחוב נטו וזה לא המקרה". על רקע זאת הורה שילה לנאמנים להגיש לו בתוך שבוע תחשיב של השכר המבוקש במונחי נטו. מחישוב שערך “כלכליסט” עולה כי הסתמכות על הנטו תקטין את הרף העליון של שכר הטרחה המבוקש ב־53 מיליון שקל ל־100 מיליון שקל.

תעזבו את כספי הערבויות

בהמשך ביקש השופט לדעת מדוע סבורים הנאמנים שמגיע להם לקבל שכר טרחה גם על כ־300 מיליון שקל כספי ערבויות של ריבוע כחול ששימשו להחזר חובות לבנקים. השופט ביקש מהנאמנים להגיש לו תחשיב שאינו מביא בחשבון את הסכום הזה. מחישוב “כלכליסט” עולה כי במקרה כזה עשויה דרישת שכר הטרחה לעמוד על כ־72 מיליון שקל.

לאחר מכן עבר שילה לנושא “סבירות, היגיון וטעם טוב". הטענה היא שגם אם התקנות מאפשרות לשלם לנאמנים עשרות מיליוני שקלים, עדיין השכר צריך לעמוד במבחני הגיון וסבירות. "לא נתנצל על התוצאה. השכר סביר", טען עו"ד ברטוב. לדבריו, לשופט אין כל סמכות להפחית את השכר רק כי לדעתו הוא אינו “סביר”.

שילה מיהר להבהיר כי בעל תפקיד "רשאי לבקש" שכר באחוזים גבוהים מהקופה, אך בית המשפט רשאי לסרב. ברטוב הוסיף כי המקרה של מגה צריך להיות דוגמה לכל התיקים האחרים, ורק בזכות מאמציהם של הנאמנים הושגו התוצאות שאפשרו החזרים גבוהים יחסית לנושים.

בשלב הזה טען עו"ד אורי ולרשטיין, נציג הכנ”ר, כי במועד שבו מונו שלושת הנאמנים נכחו בבית המשפט עשרות עורכי דין, ואם הוא היה “שואל אז את עשרות עורכי הדין הללו מי רוצה להיות בעל תפקיד ולקבל 24 מיליון שקל, כולם היו מתנדבים". הנאמנים לעגו: "כאילו שכולם היו יכולים לעשות את העבודה הזו".

בשלב מסוים הטונים באולם עלו, והנאמנים הרבו להתפרץ בזה אחר זה לדבריהם של יתר המשתתפים. הדבר עורר את כעסו של השופט שילה, והוא החליט שהנאמנים לא יוכלו לדבר יותר בדיון. על כך אמר לשופט עו”ד ברטוב: “יש לנו זכות דיבור, ”אנחנו לא בעונש”. שילה הגיב באופן מפתיע והציע לברטוב לקראת יום הכיפורים לבקש סליחה.

ברטוב הודיע שאינו חושב כי עליו להתנצל בפני מי מהנוכחים באולם, אך השופט שילה אמר כי יש לבקש סליחה מנציג הכנ”ר. ככל הנראה שילה התכוון לכך שהנאמנים תקפו בחריפות ובבוטות רבה בכתב התשובה שלהם את ההתנגדות של הכנ”ר לשכרם.

החקלאים נושאים בנטל

נציג נוסף שהתנגד לשכר הטרחה הוא עו"ד ליאור דגן, המייצג את החקלאים, שכנראה יוצאים הפגועים ביותר מקריסת מגה, מאחר שעד כה הם קיבלו רק 15% מהחוב כלפיהם. הצפי הוא אומנם שהחקלאים יקבלו 60% מהחוב כלפיהם, אך לא ברור מתי בדיוק זה יקרה.

עו"ד דגן טען שלא לגלגל את מלוא שכר הטרחה על כתפי החקלאים והנושים הלא מובטחים, כשנושים אחרים כמו בנק המזרחי קיבלו את מלוא החוב כלפיהם ולא ישתתפו בשכר הטרחה. השופט שילה כנראה הסכים עם הגישה הזו, מאחר שהוא ביקש מהנאמנים להסביר לו מי יישא בשכר הטרחה של בנק המזרחי. הנאמנים השיבו שזה יישאר לשיקול דעת בית המשפט.

השופט שילה קבע כי לאחר שיוגשו תחשיביהם החדשים של הנאמנים, יוכלו עורכי הדין שהגיעו לדיון להגיש את התייחסותם. הוא הדגיש שאת הנתונים הוא מבקש לקבל כמו שהם "ללא הסברים מיותרים וטענות".