פער השכר בין גברים ונשים בהייטק הולך וגדל
ממחקר של הכלכלן הראשי ומשרד הרווחה עולה כי בעוד שבגיל 29 גברים בהייטק משתכרים 7% יותר מנשים, בגיל 40 הפער מתרחב ל־18%. עוד נמצא כי שכר ההורים משפיע על הסיכוי להשתלב בהייטק
הפערים בשכר בין גברים לנשים קיימים, ואף מחריפים עם הגיל - כך עולה ממחקר של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. בעוד שבוגרות צעירות של מקצועות ההייטק, סביב גיל 29, משתכרות בממוצע 7% פחות מבוגרים צעירים - 21.8 אלף שקל בחודש לעומת 19 אלף שקל - הרי שלקראת גיל 40 הפערים כבר עומדים על 18% לטובת הגברים - 32.7 אלף שקל בחודש לעומת 27 אלף שקל.
- הכלכלן הראשי: פערי שכר דרמטיים בין מורים חדשים לוותיקים בישראל
- מרכז טאוב: גידול בפערי השכר בין נשים בעלות השכלה גבוהה לנשים בעלות השכלה תיכונית
- כמה זמן ביום נשים עובדות בחינם
במחקר, שערכו יעל מזוז הרפז ממשרד העבודה והרווחה וזאב קריל מאגף הכלכלן הראשי, צוין כי ניתן להסביר את התרחבות הפער בכמה גורמים, בהם שעות העבודה, השתלבות של נשים בתתי ענפים בתעשייה והבדלים בכושר המיקוח.המחקר התבסס על קובץ נתונים של ילידי 1975—1985, שמהווים חלק מרכזי בשוק העבודה כיום.
הפערים בין נשים וגברים קיימים גם בהיקף העובדים בענף ובמספר הבוגרים. בקרב מקבלי תואר ראשון במקצועות ההייטק בין השנים 1985—2014 למשל נמצאים 55.5 אלף גברים ורק 12.8 אלף נשים. זאת אף שהפער בציון הכמותי בבחינה הפסיכומטרית, שנחשבת למעין אינדיקציה לכישורים להשתלב בענף, קטן מאוד לטובת הגברים.
לגור במקום הנכון
עוד נבחן במחקר הקשר בין ישוב המגורים בגיל 17 לבין הסיכוי לעבוד במקצוע הייטק, כלומר בתכנות, פיתוח מכשור אקלטרוני, ייצור תרופות ועוד, ונמצא כי ככל שהרמה הסוציואקונומית בישוב גבוהה יותר, כך גדל הסיכוי להשתלב בהייטק. בטבלה מככבים כוכב יאיר ועומר, עם 15% הייטקיסטים שגדלו ביישוב. אחריהם מגיעים גם רעננה, גבעת שמואל ורמת השרון עם 12%. בתחתית הרשימה אום אל פאחם, סחנין וכפר קרע, יישובים בדירוג סוציואקונומי נמוך ומעט יותר מ־0% הייטקיסטים שגדלו בהם.
החוקרים בחנו גם את השפעת שכר ההורים על הסיכוי להשתלב בהייטק, ומצאו קשר חיובי ברור וחזק בין השניים. בעוד שהסיכוי של ילד שנולד להורים בעשירון העליון להיות הייטקיסט עומד על כ־12%, הסיכוי לילד שנולד להורים בעשירון החמישי הוא כ־8.3% ולמי שנולד להורים בעשירון התחתון - 1.8% בלבד. עם זאת, הקשר אינו ייחודי למקצועות ההייטק ומופיע בתחומים רבים אחרים.
בדיקה נוספת העלתה כי תחומי הלימוד האקדמיים שהופכים סטודנט להייטקיסט הם בעיקר מדעי המחשב והנדסת חשמל, עם 64% ו־61% בהתאמה, ואחריהם הנדסת חומרים ופיזיקה, עם 47% ו־42% בהתאמה. מבין הסטודנטים לסטטיסטיקה ולמינהל עסקים - רק 9% ו־8% בהתאמה השתלבו בהייטק.
להיוולד למגזר הנכון
לפי חלק מהמחקר, שפורסם לפני כשבועיים, עלה כי ב־2016 שיעור הערבים בקרב לומדי מקצועות ההייטק לכמעט פי ארבעה מבעבר, ועמד על כ־9.5% מהסטודנטים, כ־2,200 איש. רק בשנה שעברה למדו יותר ערבים את מקצועות ההייטק מאשר כלל מקבלי התארים הערבים במקצועות אלה בין השנים 1985—2014. בנוסף, 60% מהסטודנטים הללו למדו באוניברסיטאות, ועל כן מעריכים בממשלה כי שיעור הערבים בהייטק יעלה בהתאם בשנים הבאות.
במקביל נמצא כי בעוד שכ־75% מבוגרי מקצועות ההייטק היהודים השתלבו בתעשייה, השיעור בקרב ערבים עומד על 58% בלבד.