ניתוח כלכליסט
אקזיט החלומות של פיירגלאס: החזר של פי 12.5 על ההשקעה
תאגיד אבטחת המידע האמריקאי סימנטק רוכש את פיירגלאס מתל אביב בכ־250 מיליון דולר. ארבע שנים אחרי שהקימו את החברה, שבמהלכן גייסו כ־20 מיליון דולר, המייסדים גיא גוזנר ודן אמיגה צפויים להכניס לכיסם כ־80 מיליון
חברת הסייבר הישראלית פיירגלאס (Fireglass) נמכרת לענקית אבטחת המידע האמריקאית סימנטק בכ־250 מיליון דולר במה שמסתמן כאקזיט הבולט בתעשיית הסייבר הישראלית בשנים האחרונות. העסקה צפויה להיסגר סופית ברבעון השלישי של השנה הנוכחית.
פיירגלאס, שהוקמה בשנת 2013 על ידי דן אמיגה וגיא גוזנר, גייסה עד היום כ־20 מיליון דולר בשני סבבי השקעה. הראשונים להשקיע בחברה היו קרנות ההון סיכון האמריקאיות NVP ולייטספיד ויזמי הסייבר מיקי בודאי וראקש לונקאר, וגם מנכ"ל CA ישראל לשעבר שי און השקיע בשלבים מוקדמים. בסבב קרנות מאוחר יותר הצטרפו הקרנות התאגידיות של דויטשה טלקום וסינגטל הסינגרפורית, והן צפויות לזכות בנתח קטן יותר מהאקזיט.
על פי נתוני רשם החברות, המרוויחים הגדולים מהעסקה הם היזמים דן אמיגה וגיא גוזנר, המחזיקים יחד בכ־32% מהחברה וצפויים לקבל כ־80 מיליון דולר. הקרנות האמריקאיות NVP ולייטספיד, שהשקיעו על פי הערכות מיליוני דולרים בודדים וכל אחת מהן מחזיקה ב־21% מהחברה, יקבלו 52.5 מיליון דולר. שי און צפוי לקבל 16.25 מיליון דולר, והיזם מיקי בודאי צפוי לגרוף כ־10 מיליון דולר. עם זאת, על פי הערכות, החברה חילקה אופציות לעובדיה שלא מצוינות בנתוני רשם החברות. בממוצע המשקיעים השונים בחברה יקבלו החזר של פי 12.5 על השקעתם.
מבודדים את הרשת הארגונית ממתקפות
פיירגלאס ממוקמת כיום בתל אביב ומעסיקה כ־40 עובדים. גוזנר, לשעבר ראש אבטחת מוצר בצ'ק פוינט, מכהן כמנכ"ל החברה, ואמיגה, לשעבר בכיר בתאגיד שניידר אלקטריק, מכהן כסמנכ"ל הטכנולוגיה.
היא פיתחה טכנולוגיית בידוד תעבורת רשת, המתבססת על אתרים וירטואליים שבהם ניתן לגשת לתוכן ולטפל בו מבלי לחשוף את הרשת הארגונית למתקפות שמקורן במיילים ומקורות אחרים. על פי חברת המחקר גרטנר, 50% מהחברות בעולם צפויות לאמץ טכנולוגיה זו עד 2021.
"הערכנו את סימנטק ואת ההובלה שלה בתחום ההגנה על מידע של לקוחות זה זמן רב. הטכנולוגיה המובילה של פיירגלאס תסייע ללקוחות להילחם בהתקפות יום־אפס ובחולשות קריטיות נוספות", אמר גוזנר במהלך סוף השבוע. "הפתרון שפיתחנו משתלב בקלות עם מגוון פתרונות אבטחה קיימים בשלל פלטפורמות, כולל ווינדוס, מק, אנדרואיד, iOS ועוד".
מדובר באקזיט הסייבר השלישי השנה בישראל, וקדמו לו אקזיטים צנועים בהרבה. במאי רכשה מיקרוסופט את הקסאדייט בכ־100 מיליון דולר, וחודש לאחר מכן רכשה החברה את קלאודין מראש העין תמורת כ־50 מיליון דולר. נוסף על כך, ביוני רכש התאגיד האמריקאי האניוול את חברת נקסט ניין הוותיקה בכ־35 מיליון דולר. מלבד זאת, בסוף השבוע רכשה חברת חברת ויז'ן סולושנס האמריקאית את אנפורסיב מערכות הישראלית. על פי הערכות, הספקית הגלובלית של פתרונות אבטחת מחשוב שנוסדה ב־1983 נמכרה בסכום לא גבוה.
תעשיית הסייבר הישראלית רשמה בשנים האחרונות כמה אקזיטים מרשימים. הבולט בהם הוא רכישת IBM את טראסטיר של מיקי בודאי ב־2013 תמורת 650 מיליון דולר. ב־2015 רכשה מיקרוסופט את אדאלום ב־330 מיליון דולר ושנה קודם לכן רכשה ענקית המחשוב את אאורטו ב־200 מיליון דולר; ב־2016 רכשה סיסקו את קלאוד לוק בכ־300 מיליון דולר. האקזיטים בתעשיית הסייבר הישראלית הסתכמו בשלוש השנים האחרונות ביותר מ־2 מיליאר דולר.
הרכישה הראשונה של סימנטק בישראל
תאגיד אבטחת המידע סימנטק ידוע בעיקר כמפתח האנטי־וירוס נורטון. הוא נסחר כיום בנאסד"ק לפי שווי גבוה מ־17 מיליארד דולר ומעסיק כ־13 אלף עובדים ברחבי העולם. בשנים האחרונות ביצע התאגיד כמה רכישות בולטות בתחום האבטחה, ובהן רכישת לייפלוק תמורת 2.3 מיליארד דולר ורכישת בלו קואוט תמורת מיליארד דולר.
רכישת פיירגלאס היא הרכישה הראשונה של התאגיד בישראל, והיא צפויה לאפשר לו לבסס נוכחות בארץ. עם זאת, פיירגלאס מעסיקה עשרות בודדות של עובדים, כך שאם סימנטק רוצה להקים בישראל מרכז כוח משמעותי היא תצטרך לבצע רכישות משמעותיות יותר.
"הטמעת טכנולוגיית הבידוד של פיירגלאס בפתרונות הקצה של סימנטק יכולה להוריד את אירועי האבטחה ב־70% ולבטל איומים מתקדמים המופצים על ידי גלישה ברשת או תוכן שנשלח במייל", אמר במהלך סוף השבוע מנכ"ל סימנטק גרג קלארק. "בידוד יהפוך למרכיב עיקרי בעיצוב ארכיטקטורת הגנת סייבר לדור הענן, המתמודד עם מציאות של רשת מוצפנת. היכולת של צוות האבטחה לנקוט עמדה אגרסיבית כלפי אתרים לא מוכרים וקישורים שמוטלים בספק בלי לגרום לכאוס עבור משתמשי החברה ואנשי ה־IT שלה היא כעת מציאות. בידוד הוא אלמנט מרכזי באבטחת דור הענן".
המודל העיקרי של סימנטק התבסס עד כה על מכירת רישיונות של תוכנת האנטי־וירוס לארגונים גדולים ויצרניות מחשבים. עם זאת, בשל הירידה הקבועה במכירות מחשבים אישיים נפגעו הכנסות החברה ורווחיה. הדבר ניכר בתוצאות הרבעון הראשון של השנה, שבו רשמה החברה הפסד נקי של 143 מיליון דולר לעומת רווח נקי של 2.05 מיליארד דולר ברבעון המקביל בשנת 2016. חלק ניכר מההפסד מיוחס לרכישת בלו קואוט.
