איך מחברים בין אינטרנט הדברים, ביג דאטה ו-IT ארגוני
בניה של אסטרטגיית IoT יעילה דורשת שליטה בשלל רכיבים בפרויקט כזה בארגון. אמנם פרויקטים כאלה שונים במהותם מ-IT קלאסי - אך חישוב נכון יכול להפוך את ה-ROI שלהם לגבוה מאוד
- "האתגר הבא של ווטסון הוא אינטרנט הדברים"
- האם ספקיות הסלולר ערוכות לעידן אינטרנט הדברים?
- לינקדאין כבר גדולה: חוגגת חצי מיליארד משתמשים
ללא ספק, כשאוטומציית תהליכים עסקיים ותהליכי עבודה ותפעול נעשית נכון, היא מייצרת ערך עצום לארגון. פרויקט IoT מוצלח יביא לייעול מהיר מאוד בתהליכי עבודה, ייצר חסכון של עשרות אחוזים בכוח אדם וכסף, וישפר את השירות ללקוח, כולל קיצור משמעותי בזמני המתנה, טיפול ומענה. אולם יש להבין מספר כללי אצבע כדי להצליח לייצר את התועלות הללו עבור הארגון.
עידן הרווח מביג-דאטה
באינטרנט של הדברים, המילה 'דברים' כוללת בתוכה כל דבר שהוא: התקן, רכיב או מכשיר, שהוא אלקטרוני, חשמלי או ממוחשב – כולם נכנסים להגדרה הזו, והיום יש הרבה יותר מרכיבים אלה בעולמנו. למשל ברכב חדש יש מעל ל-200 חיישנים שמדברים עם הסמארטפון האישי שלנו. בבית חכם, מזגן שנשלט מהטלפון הוא כבר טריוויאלי. בתעשייה, רובוטים ופסי ייצור מתקשרים בינם לבין עצמם ללא התערבות אנושית ופותרים תקלות בתהליכי ייצור מורכבים, בזמן אמת בצורה עצמאית. לפי מחקר של גרטנר מנובמבר 2015, עד שנת 2020 יהיו כ-21 מיליארד 'דברים' מחוברים, כאשר מדי יום יתווספו לרשת 5.5 מיליון 'דברים' חדשים.
ביג דאטה צילום: שאטרסטוק כל האינטראקציות הללו מייצרות כמויות אדירות של מידע, ובימים אלה אנחנו רואים את הכניסה של ה-IoT לתוך מערכי ה-IT של ארגונים עסקיים. עד היום התרגלנו שפרויקטי אינטגרציית מערכות כללו מערכות מידע שקיבלו הזנות של מידע בעיקר על ידי בני אדם, מה שייצר כמות מוגבלת של מידע. לעומתם, פרויקטי IoT מחברים בין 'דברים', לבין האינטרנט ומערכות ארגוניות, מה שאומר שכמות המידע בארגונים שמיישמים IoT עומדת לגדול אקספוננציאלית.
מה שמביא אותנו לביג-דאטה. חיבור רכיבי ה-IoT עם מערכות הארגון הקיימות מייצר ביג-דאטה, אולם משמעותו של ביג-דאטה אינה רק בגודל בסיס נתונים, אלא בעיקר במהירות שבה מגיע אל הארגון מידע ובמגוון הסוגים שלו. ההצלחה של פרויקטי IoT כיום מבחינת אנשי IT, מתחילה למעשה ביכולתם להפיק תועלת רווחית מכל המידע הזה, הן מבחינה תפעולית והן מההיבט העסקי. במילים אחרות – אנחנו נדרשים לממש ולהשמיש את חלקו של ה'מידע' במשוואה 'טכנולוגיית מידע', ולא רק את החלק של ה'טכנולוגיה'.
יצירת תועלות לטווח קצר וארוך
פרויקטי אינטגרציה מוכווני IoT שונים באופן יישומם מפרויקטי IT קלאסיים, והאפקטיביות שלהם נמדדת לטווח קצר ולטווח ארוך. בטווח הקצר מנהלי הארגון מסתכלים על ROI, מאחר ומאז ומתמיד מצופה שפרויקטי מערכות מידע ישפרו את התוצאות העסקיות של הארגון. אולם אם פרויקט IT מוצלח הושתת עד היום על ROI של 3-5 שנים, לעומתו פרויקט IoT נחשב מוצלח מבחינת מקבלי ההחלטות אם הוא בעל ROI קצר ומהיר – כזה שמייצר תועלת כספית בטווח של שנה. הבשורה הטובה היא שאם עד כה ROI של שנה היה מדע בדיוני, הרי שפרויקטי IoT מייצרים קשר ישיר בין הטכנולוגיה החדשה שהוטמעה לבין הצורך העסקי, וכך אכן מצליחים להביא את התרומה המיידית הניכרת לרווחיות הארגון. דוח של מקנזי מיוני 2015 מעריך כי החיסכון בעולם היצרני ב-2025 יעמוד על 240 מיליארד דולר, ואפילו פי שניים.
ניקח למשל ROI לטווח קצר מפרויקט IoT למטרות תחזוקה מונעת. חברה תעשייתית החליטה להכניס חיישנים למערכת פס ייצור, על מנת שיתריעו על תקלה שעומדת לקרות במערכת עוד לפני שקרתה, וכך יחסכו זמן השבתה של פס הייצור והפסדים לארגון. הפרויקט כלל יצירה אוטומטית של חוקים באמצעות למידה של נתונים היסטוריים על ידי המערכת, וחסך הפסדים מעצירה בלתי מתוכננת של פס הייצור. ה-ROI היה מהיר ואפקטיבי, שכן החיישנים מאפשרים זיהוי של תקלה עוד לפני שהתרחשה, וזיהוי תקולים לפני הגעתם לשלב הסופי של פס הייצור.
אינטרנט הדברים
בטווח הארוך, האפקטיביות של פרויקט IoT קשורה לפונקציונליות עתידית ויכולת ניהול ועדכון. נדרש מאנשי ה-IT לממש פרויקט בעל יכולות עמידות והחלת שינויים בעתיד בהתאם לדרישה. את זה ניתן להשיג באמצעות יצירת שכבות פונקציונליות שיבוססו על חלוקת אחריות ביניהן, ולהוסיף להן גם שכבת ניהול.
הלכה למעשה מדובר בהפרדה נכונה של מרכיבי התהליך בצורה שתספק יעילות מרבית ותלות מינימלית של השכבות אחת בשנייה – באופן כזה שניתן יהיה להחליף רכיבים במכלול פתרון ה-IoT ללא פגיעה בתפקודו. הפרדת השכבות מחייבת לייצר גם רכיב-על שתפקידו לנהל את המכלול, כמו למשל שכבת אינטגרציה. שכבת ניהול זו לא 'מכירה' כל רכיב. היא 'רואה' ומכירה רק את נתוני הקלט שהרכיבים מספקים, ומהם היא מרכיבה תמונה כוללת ומקיפה של התהליך.
כך, שכבת הניהול יכולה להתערב במידת הצורך בזמן אמת במקרה שהיא צופה תקלה, עיכוב, עומס וכן הלאה אירועים לא צפויים. ניתן להקביל את הדבר למערך קופות בסופרמרקט. אפשר לחשוב על מצב שהן נפתחות ונסגרות לחילופין בצורה אוטומטית עוד לפני שנוצר עומס של לקוחות, במקום המצב השכיח היום שבו במצב של עומס הצרכנים הולכים לקופה הראשית ושואלים למה לא נפתחת עוד קופה. חובתנו כאנשי IT להיחשף ולהיפתח לשינויים שבאים עם עלייתו של גל ה-IoT. כדאי שנבין, שאם כניסת האינטרנט לעולמנו גרמה לשינוי כמעט בכל היבט של חיינו, הרי שכניסת ה-IoT תביא לשינוי גדול אף יותר.
הכותב הינו סמנכ"ל שירותים מקצועיי, במג'יק תעשיות תוכנה
