האם ספקיות הסלולר ערוכות לעידן אינטרנט הדברים?
בשנים הקרובות יהיו 16 מיליארד התקנים שיפעלו במקביל למחשבים, סמארטפונים וטאבלטים. רובם יתחבר לאינטרנט על בסיס חיבור סלולרי, אך מה נדרש מהספקיות כדי להתמודד עם העומס הזה
- לינקדאין כבר גדולה: חוגגת חצי מיליארד משתמשים
- האקר בחו"ל הצליח לפרוץ לטלוויזיה חכמה של סמסונג דרך ממיר עידן פלוס הפנימי
- תדלוק ללא כרטיס? ויזה ו-IBM ישתפו פעולה בתחום אינטרנט הדברים
מגוון הולך וגובר של יישומים המגיע לכל תחומי התעשייה והחברה מאיץ את קצב הגידול. הוזלה מתמשכת בעלות ייצור יחידות הקצה ואמינותם הגבוהה מרחיבים את השימוש בהם לתחומים חדשים. אם בעבר עיקר השימוש ב-IoT היה עבור פתיחה וסגירה של שערים לרכב, או הפעלת מערכת השקיה חקלאית מרחוק, אנו עדים כיום ליישומים מתפתחים של בקרים חכמים המשתלבים בפסי יצור, מוני חשמל/גז/ומים, חיישנים לבקרת איכות האוויר והמים, פתרונות לניהול ובקרה של רשתות קמעונאיות וחברות לוגיסטיקה, ערים חכמות, רכבים אוטונומיים ועוד.
מגוון זה הוא אשר הופך את התמודדות הרשתות השונות עם יישומי ה-IoT לאתגר אמיתי. לכל יישום מאפייני שימוש שונים ודפוסי פעולה אחרים מול הרשת (תדירות הפניה לרשת, היקף המידע המועבר, זמני התגובה, מאפייני השירות ועוד). בניגוד למנוי סלולרי ו/או מנוי אינטרנט ביתי אשר רואה במהירות הגלישה והיקף התעבורה כפרמטר המרכזי להערכת איכות השירות, להתקני IoT מאפיינים וצרכים שונים. התקנים כמו יחידת ניטור לאיכות המים הנמצאת בלב ים או רכיב המותקן בכלי רכב (אוטונומי או לא).
יישומים אלו מאתגרים את הרשת התומכת בדרישות הבאות:
1. כיסוי רשת מעולה - חיבור יציב באזורים תוך מבניים, תת-קרקעיים/ימיים, אזורים מרוחקים ממרכזי אוכלוסייה
2. זמן סוללה ארוך במיוחד – על מנת לצמצם את עלות החלפת הסוללה והסיבוכיות שבהגעה לאתר
3. הטמעה מאסיבית – יכולת הפעלה מהירה וניהול של מיליוני יחידות פרוסות ברשת
4. ניצול מינימלי ויעיל של משאב הרשת (על מנת לאפשר מספר גדול של התקנים)
5. עלות נמוכה ליחידת הקצה
לרשתות הסלולר מספר יתרונות מובנים כמענה לצרכים אלו. טכנולוגיות הסלולר הזמינות כיום ומגוון התדרים בשימוש מבטיחים כיסוי מקיף רחב ואמין. השירות מאפשר ניידות, אבטחת מידע, איכות שירות ויכולת ניהול מתקדמת המבטיחה עלות נמוכה למשתמש עם מנגנוני גביה סדורים.
אך לא די בכך, תקינת הסלולר המתקדמת,ה-3GPP, אימצה אל ליבת התקינה הסלולרית מספר תקנים אשר מקורם ברשתות ה-Low Power Wide Area – LPWA (רשתות ייעודיות לתמיכה ב- IoTבלבד) וכך אף שיפרה את יכולת הרשתות הסלולריות לספק מענה יעיל יותר למנעד הרחב של התקני IoT על מאפייניהם השונים.
כך צורפו מספר פתרונות מתקדמים ליישומי IoT על גבי הרשתות הסלולריות הקיימות (כגון: LTE-M, NB-IoT ו- EC-GSM), משפחת פתרונות אלו משלימים אחד את השני בהתאם לטכנולוגיה הזמינה ומאפייני השימוש של היישום. דבר זה נדרש מאחר ופתרון שמתאים עבור יחידה נייחת המעבירה מספר ביטים של מידע בחודש, לא בהכרח יתאים ליחידה הנמצאת בניידות תמידית או כזו שצריכה להעביר תמונות ווידאו על בסיס יומיומי.
התפתחות זו הופכת את רשתות הסלולר לפלטפורמה המתאימה ביותר ליישומי IoT מתקדמים. פתרונות אלו זמינים כבר היום כ-Plug-ins לגרסאות התוכנה של הרשתות ובפתרונות ייעודיים המוטמעים ברשתות הקיימות. חברות תקשורת גדולות ברחבי העולם כבר משקיעות בהתאמת הרשתות שלהן. מנעד ההשקעה גדול מאוד והוא מתבצע בהלימה לבחירה האסטרטגית של החברה ולתפקיד אותו היא מייחסת לעצמה בשרשרת הערך ללקוח. כאן ניתן לראות שלוש רמות ערך.
ככול שעולים בשרשרת הערך, עולה מורכבות הפתרון מפתרון פשוט של חיבוריות לפתרון חכם של ניהול שירות הכולל ניהול משתמשי הקצה, הקצאת נפחי שימוש, תעדוף ואספקת שירות Turn Key לגוף הצורך את השירות. כשם שעולה המורכבות עולה הערך למשתמש הקצה ובהתאמה ההכנסה הפוטנציאלית לספק השירות. אלו הם אזורי הצמיחה החדשים של המפעילים הסלולריים.
אך מעבר לבחירה האסטרטגית, ההשקעה ברשת ובפתרון התומך, התאמת המודלים העסקיים והתמחור, החברות צריכות לבחון מרכיב חשוב ומרכזי. האם מודלה הפצה שלהן ובמיוחד כוח המכירות העומד לרשותן, אכן בנוי ומותאם למכירת שירותים אלו על כל המשתמע מכך? זהו המרכיב האחרון אשר יבטיח את מימוש הפוטנציאל העסקי הגלום בתחום זה.
הכותב הינו סמנכ"ל אריקסון ישראל