פרשנות
אובר מאבדת את הנהג
יציאתו לחופשה של המנכ"ל טרוויס קלאניק לאור חשיפת תרבות העבודה הרעילה בחברה היא שיאו של משבר; ענקית שירותי הנסיעות נותרה במצב רגיש במיוחד, אותו ינצלו מתחרותיה. האם תוכל להתאושש, או שתסבול מ"תסמונת המייסד הנעלם"?
בקרב חברות טכנולוגיה קיימת תופעה שניתן לכנות תסמונת המייסד הנעלם: חברה מצליחה, חדשנית ומובילה, לרוב צעירה יחסית — שבאבחה אחת מאבדת את המייסד הכריזמטי ובעל החזון שעמד בראשה מאז הקמתה. בין שהחליט לפרוש ולמסור את המושכות, בין שהודח מתפקידו בנסיבות אלו ואחרות. חברות רבות נכנסות לסחרור, מאבדות את הברק ומידרדרות להליך שקיעה ארוך וכואב.
- כשמיתוס המייסד הכל יכול מתנגש בקיר המציאות
- דרמה באובר: מייסד ומנכ"ל החברה יוצא לחופשה ללא הגבלת זמן
- המשבר באובר: מס' 2 בחברה עזב את תפקידו
כך היה עם HP, אחרי שהמייסד המשותף דייוויד פאקרד פרש מתפקיד היו"ר ב־1993, שש שנים לאחר שעמיתו להקמת החברה ויליאם היולט סיים בה את תפקידיו. החברה סבלה משורת חילופי מנכ"לים ויו"רים, איבדה את החדשנות, פספסה הזדמנויות ולבסוף התפצלה לשתי חברות ב־2015. כך היה עם אפל, ב־1985, עם הדחת מייסדה סטיב ג'ובס. החברה נכנסה לשקיעה ארוכה ונקלעה לפשיטת רגל לפני שג'ובס חזר בסוף שנות התשעים והפך אותה לחברה הגדולה בעולם (עדיין מוקדם לשפוט איך מותו השפיע על החברה).
גם מיקרוסופט כבר אינה אותה חברה חזקה שהיתה מאז פרישת ביל גייטס מתפקיד המנכ"ל בשנת 2000. וממש השבוע הגיעה יאהו לקצה הסימבולי עם השלמת מכירת פעילות האינטרנט שלה לוורייזון וסיומו של הליך שקיעה מתמשך, שהחל עם החלפתו המייסד ג'רי יאנג בתפקיד המנכ"ל.
מנגד, לא מעט מחברות הטכנולוגיה המצליחות והמשפיעות ביותר כיום הן כאלו שמייסדיהן עדיין מכהנים בהן כמנכ"לים או מחזיקים בהן בעמדות כוח משמעותיות. פייסבוק, גוגל-אלפאבית, אמזון, נטפליקס — בכולן המייסדים עדיין משמשים כמנכ"לים ואחראים על הוצאת חזונם לפועל. עד אתמול השתייכה אובר לרשימה היוקרתית יותר. מייסדה טראוויס קלאניק ניווט אותה מכס המנכ"ל לחברת התחבורה הגדולה בעולם ולסטארט־אפ עם שווי השוק הגדול ביותר בעולם (69 מיליארד דולר, נכון לגיוס האחרון). קלאניק שיבש שווקים וחולל מהפכה תרבותית באופן השימוש בשירותי הסעות, אבל עתה, עם הודעתו על יציאה לחופשה ללא הגבלת זמן שעשויה להפוך לקבועה, היא עשויה להיות הבאה לסבול מתסמונת המייסד הנעלם.
תרבות של הטרדות מיניות והעלמת עין מצד ההנהלה
היעלמותו של קלאניק מגיעה בנקודת זמן קריטית לעתידה של אובר. פיננסית ועסקית החברה משגשגת ומגדילה את פעילותה ושווייה על בסיס קבוע — לפי נתונים שחשפה באפריל האחרון הכנסותיה צמחו ב-74% בין הרבעון השלישי לרביעי של 2016. אך תדמיתית ותרבותית החברה נמצאת בשפל חסר תקדים, שיא של משבר מתמשך בן חודשים. גם עתידה הטכנולוגי מעורפל לאחר שבית המשפט דחף אותה לפטר את מנהל פיתוח הרכב האוטנומי שלה אנתוני לוונדובסקי, שהגיע לחברה במסגרת רכישת הסטארט-אפ Otto. שחרורו הגיע בעקבות חשדות שגנב את טכנולוגיית הלידאר שבמכוניות האוטנומיות של אובר בעת שעבד ב-Waymo, חברת הרכב האוטונומי מבית אלפאבית.
רשמית, קלאניק הודיע שהוא יוצא לחופשה בעקבות מותה של אמו בתאונת סירה לפני כשבועיים. "הטרגדיה של לאבד מישהו אהוב היתה קשה לי ואני צריך זמן להיפרד כראוי", כתב לעובדי אובר. אך לכל בר-דעת ברור שהסיבה האמיתית לפרישה היא שרשרת השערוריות שאליהן נקלעה החברה. אלו פרצו בפברואר, בעקבות פוסט שפרסמה סוזן פאולר, לשעבר מהנדסת תוכנה באובר, ובו טענה שהוטרדה מינית בידי המנהל שלה אך מחלקת כוח האדם הודיעה לה שלא יוענש בגלל ביצועיו המשובחים.
העדות של פאולר על מקום עבודה סקסיסטי עם תרבות עבודה הרסנית שפוגעת בעובדות פרץ את הסכר לעשרות סיפורים של עובדות אובר בעבר ובהווה, שתיארו מקום עבודה עוין לנשים. הסערה הובילה לגל פרישות מהחברה שרוקן את שורות הנהגתה הבכירה. עם הפורשים הבולטים נמנו נשיא החברה, חמישה סגני נשיא, מנהל הכספים ומנהל מעבדות ה-AI.
אובר נאלצה לנקוט צעדים מהותיים לתיקון תרבות העבודה בה. הצעד המשמעותי ביותר שאליו הובילה עדותה של פאולר היה מינוי ועדת בדיקה מיוחדת בראשות אריק הולדר, התובע הכללי של ארה"ב תחת הנשיא ברק אובמה. הצוות ערך יותר מ־200 ראיונות עם עובדים בהווה ובעבר בחברה ובסיומם גיבש דו"ח ובו 47 המלצות לשינוי התרבות הארגונית באובר. ביום ראשון, בישיבת דירקטוריון מיוחדת, אומצו ההמלצות פה אחד ונידונה יציאתו של קלאניק לחופשה ללא הגבלת זמן. הודעתו על יציאה לחופשה היא ככל הנראה ניסיון לזוז הצידה עם קצת כבוד עצמי.
המלצה: להגביל את צריכת האלכוהול באירועי החברה
דו"ח הולדר מותיר לקלאניק מעט כבוד להתהדר בו. אף שזה לא נאמר במפורש ההמלצות משאירות מעט מאוד מקום לספק: קלאניק הוא האחראי המרכזי לתרבות העבודה הקלוקלת באובר הובילה למשבר הנוכחי. הדבר ניכר בברור בהמלצה הראשונה: לקצץ בסמכויות המנכ"ל ולהעבירן למנהלים בכירים אחרים. ההמלצה השנייה קוראת למינוי של סמנכ"ל תפעול, שיהיה למעשה שותף מלא למנכ"ל ויוביל את הפעילות היומיומית של החברה ויתווה את התרבות שלה. המלצות אחרות, כמו הגברת יכולות הפיקוח של הדירקטוריון, מינוי יו"ר עצמאי והקמת ועדת ביקורת מכוונים גם הם להגבלת כוחו של קלאניק, אם וכאשר יחזור לחברה. בקיצור, אומר דו"ח הולדר, יש כאן מנכ"ל בעייתי ואם אי אפשר להחליף אותו, לכל הפחות נקצץ בכנפיו וננסה למנוע ממנו לחולל נזק נוסף.
המלצות נוספות מכוונות לשיפור תרבות החברה באמצעים כמו הדרכות למנהלים ולאנשי כוח אדם בסוגיות כטיפול בתלונות, גיוון במקום העבודה ויחסים עם עובדים, או יצירת מנגנונים חדשים לבקרה, טיפול בתלונות וקבלת משוב שוטף מעובדים. המלצות מעשיות יותר הן איסור על יחסים רומנטיים או אינטימיים בין מנהלים לעובדים הכפופים להם, הגבלת צריכת האלכוהול ואיסור שימוש בחומרים אסורים באירועי חברה. בקיצור, נורמות עבודה שנחשבות לשגרה בכל מקום עבודה עם מינהל תקין.
אם ייושמו, ההמלצות יכולות להביא לשינוי המיוחל באובר. אבל בשלב זה לא ברור מי יישם אותן. המנכ"ל בחופשה, מרבית תפקידי ההנהלה הבכירה לא מאויישים ואובר סובלת מוואקום מנהיגותי משמעותי. למעשה, אין כרגע בחברה גורמים שיכולים להטמיע שינויים ולרפא את התרבות הארגונית.
קלאניק, לטוב ולרע, הוא האחראי הישיר להצלחתה של אובר. הוא הוביל אסטרטגיה אגרסיבית, דורסנית ושנויה במחלוקת, ששיחקה על הגבול בין חוקי ללא-חוקי, מוסרי ולא-מוסרי, ולא פעם חצה אותו בבוטות. אובר של קלאניק התעלמה מחוקים ורגולציות, לא היססה לרגל אחרי מתחרים ויריבים, ונקטה בטקטיקות מלוכלכות שנועדו למנוע מרשויות אכיפת חוק ואפילו שותפות לדעת מה בדיוק היא עושה. האסטרטגיה הזו נחלה הצלחה מסחררת. כיום אין לאובר אף מתחרה על שליטה בשוק התחבורה העולמי. תחרות, אם קיימת, היא בעיקר ברמה המקומית.
חלקים ניכרים מהתרבות הפנימית של אובר הם למעשה שיקוף של המהלכים שהוביל קלאניק כלפי חוץ. כנראה שכדי ליצור חברה שלא מהססת לפעול בדרכים מלוכלכות צריך גם סביבת עבודה שהתנהלות תקינה היא ממנה והלאה.
המתחרות יסתערו על אובר בשווקים המקומיים
כדי שהשינוי התרבותי באובר יהיה אמיתי הוא צריך להיות מלווה גם בשינוי אסטרטגיה והפיכתה לישרה יותר ודורסנית פחות. במילים אחרות, שינוי ה-DNA שלה. עדות לעומק הבעיות בתרבות החברה ניתנה באירוע שבו הוצגו המלצות דו"ח הולדר השבוע. חברת הדירקטוריון אריאנה הפינגטון בישרה לעובדי אובר על הצטרפות דירקטורית שנייה, וואן לינג מורטלו מנסטלה. "יש מידע רב שלפיו אם יש אשה אחת בדירקטוריון יש סיכוי גבוה יותר שתהיה גם אישה שנייה", התלוצצה הפינגטון. בנקודה זו החליט דירקטור אחר, דייוויד בונדרמן, לקטוע אותה ולהכריז: "למעשה, המידע מראה שיש סיכוי גבוה יותר שיהיו יותר דיבורים". הקהל נדם.
בונדרמן אמנם הודיע על פרישתו מהדירקטוריון שעות ספורות לאחר האירוע, אבל הוא רק דוגמה למציאות ולא הגורם לה. שינוי התרבות הזו תהיה משימה קשה בלי מנהיג כרימזטי ובעל חזון שמאחוריו הנהגה תומכת ומתואמת, שני רכיבים שלאובר הנוכחית אין.
בתנאים אלו קשה לראות את החברה מבצעת שינוי אמיתי ומהותי. ובלי קלאניק בראש, קיים חשש אמיתי שהיא תסבול מתסמונת המייסד הנעלם ותעבור מצמיחה אדירה לדריכה במקום ואפילו לנסיגה. אלו כמובן חדשות מעולות ליריבות אובר כליפט, Gett או Via, שרק מחכות להזדמנות לכרסם בהגמוניה שלה בשווקים מקומיים כמו ניו יורק, לונדון או מוסקבה. אמנם למתחרות של אובר אין יכולת להתחרות איתה ברמה העולמית, אבל יש להן יתרונות מובהקים ברמה המקומית כמו מיקוד והיכרות טובה יותר עם השטח. בסין החברה כבר נאלצה לסגת ולמכור את פעילותה למתחרה המקומית דידי צ'ושינג.
הנגיסות הקטנות בשווקים מקומיים שונים עשויות לשבור את אובר לרסיסים. אם התהליך הזה יצבור תאוצה, במקום אובר אחת הגמונית בתחום הזמנת הנסיעות השוק יתעצב מחדש סביב חברות רבות שתופסות נישות מקומיות. אובר תצטרך למצוא את הנישה המיוחדת שלה בעולם החדש הזה.