כשמיתוס המייסד הכל יכול מתנגש בקיר המציאות

חבר המנהלים של אובר התכנס אמש (ג') לישיבת עובדים כללית, במסגרתה נודע שטרוויס קלאניק, המנכ"ל והמייסד, עוזב ל"חופשה" שמשכה לא הוגדר מראש. האירוע הבעייתי גם כך הפך לבעייתי עוד יותר, כשחבר בחבר המנהלים, המשקיע דיוויד בונדרמן, החליט שזה המקום הנכון לזרוק בדיחה שובניסטית: הוא טען שעכשיו, כשהגברת אריאנה האפינגטון בחבר המנהלים, יהיו שם הרבה יותר פטפוטים. שאר הדירקטוריון לא חשב שזה מצחיק ובונדרמן נאלץ להודיע על התפטרותו; בבית התלוי לא מדברים על החבל.

כפי שסיפרתי לכם אתמול, קלאניק היה מעורב בכל השערוריות שבהן היה מעורב מקורבו אמיל מייקל, שהופרש מהחברה בסוף השבוע. זה לא אומר שקלאניק לא נלחם: שעות ספורות לפני ישיבת העובדים, קלאניק עדיין צרח ובעט וניסה לעשות הכל כדי למנוע את הדחתו בפועל. זה לא עבד לו: המשקיעים הבינו שאם הם רוצים להציל את מה שנשאר מההשקעה שלהם, קלאניק חייב ללכת.

טרוויס קלאניק צילום: בלומברג

ואולם, לא בטוח שזה יעזור: התרבות שטיפח קלאניק עדיין שם, באלפי העובדים שהוא העסיק בחברה, בבכירים שעדיין מחזיקים בשיניים בתפקידם. קלאניק הוא המקרה האחרון בשורה של מקרים, שבהם חברה בונה סביבה את עצמה ככת אישיות.

חברה בע"מ היא, ביסודה, הכל חוץ מכת אישיות. יש משקיעים, הם שמים כסף במטרה להרוויח, והם ממנים חבר מנהלים שתפקידו לשמור על האינטרסים שלהם. חבר המנהלים ממנה מנכ"ל לשם אותן המטרות עצמן. היה והמנכ"ל לא מצליח בתפקידו, הוא יתבקש בנימוס לעזוב. עמק הסיליקון לא עובד כך אלא בונה חברות סביב דמויות כריזמטיות.

 לסטיב ג'ובס, כשחזר לאפל, היתה שליטה יוצאת דופן בחברה בדיוק כדי להמנע מהמצב שבו הוא הודח בשנות ה-80. ללארי פייג', סרגיי ברין והמנכ"ל הראשון שלהם, אריק שמידט, יש עדיין שליטה טוטאלית בגוגל. מארק צוקרברג הוא היחיד שהמילה שלו שווה משהו בפייסבוק. שוב ושוב, המשקיעים מוכנים להסכם מניות שמותיר את כוח ההצבעה העיקרי בידי המייסד. קלאניק, אם היה מתעקש, היה יכול להשאר בתפקידו: יש לו את הכוח הפורמלי והוא יכול היה לנפנף את חבר המנהלים. אלא שאם היה עושה זאת, היה מוצא את עצמו בפני מרד משקיעים, שהיו נוטשים את החברה בהמוניהם - וספק אם אובר היתה שורדת את זה.

גם מוכשר, גם אכזר. ג'ובס צילום: גטי אימג'ס

מיתוס המייסד הכל יכול עשוי להיות קטלני. בזמן מחלתו של סטיב ג'ובס, המניה של אפל התרסקה כמה וכמה פעמים רק בגלל מצבו הבריאותי והשמועות עליו. החברה עדיין היתה שם, על כל מהנדסיה ומעצביה, אבל המיתוס של המייסד האפיל על החברה עצמה. סטיב ג'ובס היה אדם נוראי למדי, אבל מנהל מוצלח ואיש שיווק בחסד. קלאניק, לעומתו, הוא בעיקר אדם נוראי למדי.

המשקיעים של אובר ידעו שאין להם ברירה אלא להזיז אותו הצידה - כי בשנים הקרובות אובר תצטרך מידה יוצאת דופן של שיתוף פעולה. המטרה המוצהרת שלה היא להשתלט על תחום המכוניות האוטונומית לפני שמישהו אחר יעשה את זה, אבל אין לה את היכולת הטכנולוגית. זו חברה של אפליקציית תקשורת. היא לא תוכל לבנות כלי רכב וגם מה שיש לה בתחום המכונית החכמה כנראה נגנב מגוגל. כדי לא לקרוס בשלב המעבר הזה, החברה תצטרך כל עזרה אפשרית – ויש מעט מאוד חברות ומנכ"לים שהיו מוכנים לעבוד עם מישהו כמו קלאניק. לא כשיש כל כך הרבה אפשרויות אחרות.

פסססט, רוצה לקנות הפיכה?

כמה עולה לשנות את ההצבעה באמצעות חדשות מזויפות? הרבה פחות ממה שחשבתם. מחקר של חברת Trend Micro מעלה שעבור 400,000 דולר אפשר לשנות תוצאות של בחירות.

אתה רוצה להשמיץ עיתונאי, באופן שיקשה עליו לתפקד? באובר רצו להוציא על זה מיליון דולר, אבל באמצעות שימוש נכון במדיה החברתית, 55,000 יעשו את העבודה. רוצה לארגן הפגנת רחוב המונית מבוססת כלום? 200,000 דולר והיא שלך.

תמונה מזויפת של דונלד טראמפ. כמה יעלה להפיץ אותה במדיה החברתית?

חשוב לציין: המחאות הללו יהיו אמיתיות לגמרי. אנשים יאמינו ברצינות מוחלטת שעמותות שמאל מסיעות ערבים לקלפיות, שהילארי קלינטון מפעילה רשת פדופיליה מפיצריה, שבריטניה מעבירה כמויות בלתי נתפסות של כסף לאיחוד האירופי ושג'רמי קורבין הוא תומך טרור. רק צריך לדחוף להם מספיק פייק ניוז בשביל זה. ויש אנשים שישמחו לסדר לכם את העבודה הזו תמורת סכומים סבירים לגמרי, בהתחשב. 

כמובן, כדי שזה יעבוד צריך להכניס מידה של ידיעות אמיתיות לתוך זרם הידיעות המזויפות, אחרת הבוחר עשוי לגלות ספקנות. הגאונות היא לשזור את הידיעה השקרית על בסיס ידיעה אמיתית. אם המועמד שמולכם אידיוט ומסתבך בשקרים מטופשים על שרת דואר או מסרב בעקשנות להסביר נאומים סודיים שנשא, בכלל טוב.

רוצים להפוך מישהו לסלבריטאי רשת, עם 300 אלף עוקבים? זה עבודה של חודש והשקעה של בערך 2,600 דולר. לגמרי אפשרי, במיוחד אם הוא מיועד להיות חלק מהקמפיין המרכזי אחר כך. יש לציין שעל כל השפע הזה צריך לתת תודות לחברות כמו פייסבוק, שאף פעם לא היתה להן בעיה עם חתירה תחת הדמוקרטיה, כל זמן שזה רווחי.

האלגוריתם שיחסל את "אחד שיודע"

שורה של כלי תקשורת - ביניהם רויטרס ואתרים נחשבים אחרים - הפסיקו בשנים האחרונות לאפשר תגובות למאמרים שלהם, פשוט משום שאין להם את היכולת להשקיע בסינון הרפש והגסויות שבתגובות הגולשים.

בניו יורק טיימס החליטו ללכת בכיוון ההפוך. לא, לאתר החדשות החשוב אך הנצור כלכלית אין את הכסף להעסיק צוות ענק של עורכים שינברו בתגובות, וגם לא את היכולת לשלם על הטיפול הפסיכולוגי שלהם. תחת זאת, הם עובדים עם אינקובטור של גוגל שנקרא Jigsaw, שמבטיח שאלגוריתמים יסננו את התגובות הרעילות.

הבוט שיאשר תגובות צילום: sputniknews

המטרה היא להעלות בעקביות את שיעור המאמרים שפתוחים לתגובות, שכרגע עומד על 10%. התקווה היא להגיע ל-80% בתוך מספר חודשים. שאר 20 האחוזים הם ידיעות שמלכתחילה לא היתה כוונה לפתוח אותם לתגובות קוראים, כמו ידיעות אבל על מותם של אנשים מושמצים או ידיעות פליליות שיביאו את הקוראים לנסות לנחש את זהות מבצע הפשע. האלגוריתם יברור את התגובות הרעילות ויעביר אותן לאישור עורך אנושי; שאר התגובות יתפרסמו כפי שהן. יהיה מעניין, במובן הסיני, לראות מה יקרה.

קצרצרים

1. ארה"ב האשימה רשמית את צפון קוריאה בכך שהיא עומדת מאחורי שורה של התקפות סייבר נגדה, שהחלו לטענת ארה"ב כבר ב-2009. מדובר בהודעה רשמית של ה-FBI ושל המחלקה להגנת המולדת, שבה נטען ש"שחקני סייבר של ממשלת צפון קוריאה" תקפו תשתיות קריטיות של ארה"ב, כמו גם את מגזרי התקשורת, התעופה והכלכלה. הדו"ח הזהיר עוד שהתקפות נוספות צפויות בעתיד. ההודעה ציינה קבוצה בשם Hidden Cobra, שלטענת ה-FBI חופפת או זהה לקבוצה שחברות אבטחה זיהו כ-Lazarus Group, שלה ייחסו בין השאר את התקפת WannaCry. צפון קוריאה לא מסרה תגובה רשמית, אך דווח שקים ג'ונג און עובד במרץ על השלמת הפיכתו לרובוט ענק.

תוקף בארה"ב. קים ג'ונג און

2. במקביל, חוקרים מגיעים למסקנה שההתקפה הרוסית על תשתיות הבחירות בארה"ב היתה רחבה משזיהו בתחילה. סימנים להתקפה רוסית זוהו ב-39 ממדינות ארה"ב, באילינוי נמצאו סימנים לכך שההאקרים ניסו למחוק או לשנות את מידע הבוחרים; במדינה אחרת הצליחו התוקפים לחדור למאגר פיננסי של הקמפיינים. הסימנים להתקפה היו כה מובהקים, אומרים פקידים עלומי שם, שהבית הלבן של אובמה נקט בצעד החריג של שימוש בטלפון האדום כדי להתריע בפני מוסקבה על העניין. זמן קצר לאחר הבחירות, כזכור, הטיל ממשל אובמה סנקציות על רוסיה בשל ההתקפה – וטראמפ החזיר לפני כשבוע לידי הרוסים מתחם שהוחרם כתוצאה מהסנקציות הללו.

3. אפל נועצת אצבע בעין של ממשל טראמפ, והיא הכריזה אתמול (ג') על סדרת אגרות חוב בשווי מיליארד דולר שנועדה לקדם אנרגיה ירוקה ופרויקטים סביבתיים. המדובר באגרות החוב הירוקות הראשונות שקידמה חברה כלשהי בארה"ב מאז שטראמפ הודיע על נסיגה מהסכם פריז, ובאפל אמרו שהמטרה שלהן היא להכריז על מחויבותן של חברות אמריקאיות להסכם. זו ההנפקה השניה מסוגה של אפל, שב-2015 (עם חתימת ההסכם) הוציאה אגרות חוב בשווי מיליארד וחצי. לאפל יש מדיניות ירוקה ארוכת שנים שמסייעת לתושבי כדור הארץ, אבל גם מטשטשת את העובדה שהיא משתמשת במתכות דמים ותנאי עבודה מזעזעים בדרום מזרח אסיה.

4. האם מל"טים יצילו חיי אדם? בשוודיה, ערכו ניסויים במהירות התגובה של רחפנים במקרים של התקפי לב. הרובוטים המעופפים אספו דפיליברטור לשימוש עצמי - מכשיר שתפקידו להחזיר קצב חשמלי לב - מתחנות כיבוי אש, והגיעו אל המטופלים בתוך חמש דקות. צוות רפואי מיומן נדרש ל-18 דקות כדי להגיע אל החולה, ובמקרה של התקפי לב אלו עשויות להיות דקות שיקבעו את ההבדל בין חיים למוות.

5. כמו גולשים רבים אחרים, לאחרונה נחסם גם סטיבן קינג ("סטפן", אם גדלתם בשנות השמונים בישראל) בידי הנשיא טראמפ בטוויטר. קינג הגיב בלגלוג ואמר שאיננו יודע טעם לחייו ושכעת יהיה עליו לשקול התאבדות. ג'יי קיי רולינג נחלצה לעזרתו, ואמרה לו לא לדאוג: היא תשלח לו את הציוצים של טראמפ בהודעה פרטית.